קיץ הוא זמן של הנאה ומנוחה עבור ילדים, אך עבור הורים גרושים הוא יכול להיות גם תקופה מעט מורכבת ומלחיצה. איך מתמודדים עם סוגיות של מימון, זמני שהייה וקבלת החלטות חינוכיות? ומה עושים כשאחד ההורים לא רוצה לרשום לקייטנה נוספת? ענינו על השאלות המרכזיות המטרידות הורים גרושים לקראת החופשה המעיקה.
על מי מוטלת האחריות הכספית לקייטנות ופעילויות הקיץ של הילדים?
חשוב להפריד בין תשלום מזונות, שנמשך כרגיל לאורך כל השנה, לבין עלויות נפרדות של קייטנות וחוגים, המוגדרות כהוצאות חינוך. לפי החוק, על שני ההורים לשאת בהוצאות החינוך של ילדיהם בחלקים שווים, ללא תלות בחלוקת זמני השהות. יחד עם זאת, יש מקרים בהם ההורים אינם מסכימים על המסגרת החינוכית בקיץ, ובמידה ואין הסכמה חשוב להגיע לפשרה. לדוגמה, האם מעוניינת לרשום את הבת לקייטנת ריקוד קיצי במחיר 800 שקל. האב מתנגד לחוג ומציע לשלוח אותה לקייטנה מתנ"ס תמורת 400 שקל. הפשרה במקרה כזה תהיה השתתפות של האב ב-200 שקל והאם תממן את היתרה.
מהי חלוקת האחריות לגבי רכישת ציוד לימודי לשנת הלימודים הבאה?
הכלל הוא שקודם כל מקזזים מעלות הציוד את המענק השנתי שמועבר מהביטוח הלאומי עבור הילדים. את הסכום שנותר משלימים ההורים בחלקים שווים מכיסם. כך לדוגמה, עלות הציוד לבת היא 1,200 שקל. המענק מהביטוח הלאומי הוא 800 שקל. כעת נותרו 400 שקל שאותם ההורים יחלקו ביניהם, כלומר כל אחד ישלם 200 שקל.
כיצד ניתן לחלק את זמני השהייה של הילדים עם כל הורה בזמן חופשות וקייטנות?
ברוב המקרים, כל עוד מתקיימות קייטנות, לא חל שינוי מהותי בהסדרי הראייה הרגילים. השינוי המשמעותי מתרחש לאחר תום הקייטנות. את שארית החופשה נהוג לחלק באופן שווה כך שהילדים יבלו פרקי זמן רציפים וזהים אצל כל אחד מההורים. לדוגמה, בת ה-9 נמצאת בקייטנה עד ה-8 באוגוסט. מכאן ועד ה-18 לחודש היא תהיה עם האב, ומה-19 ועד סוף החודש עם האם. שוויון ורציפות הם שני עקרונות מרכזיים לתכנון נכון.
מה עושים אם אחד ההורים רוצה לצאת לחופשה עם הילדים, בארץ או בחו"ל?
לרוב, נוהגים להתייחס לעניין במסגרת הסכמי גירושין ולקבוע, כי לכל הורה הזכות לקחת את הילדים לחופשה בחו"ל. ההורה שמתכנן חופשה חייב ליידע ולשתף את ההורה השני בכל הפרטים המהותיים: לוחות זמנים, יעדים, תוכניות וכדומה. נהוג שההורה שיזם את החופשה יישא גם במלוא העלויות הכרוכות בה. עוד נהוג לציין בהסכמי גירושין, כי כל איחור בהשבת הילדים לארץ שלא בהסכמה או מפאת קיומו של כוח עליון, תחשב לחטיפה עפ"י חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א - 1991.
אם ההורה שנשאר בארץ מערים קשיים ומתנגד לנסיעה מטעמים שאינם ענייניים חשש כלשהו, אף הוא ייפגע בסופו של דבר, כי יבוא יום בו הוא יזדקק לקבל את הסכמת ההורה האחר לנסיעה עם הילדים לחו"ל. מעבר לכך, סביר להניח כי ביהמ"ש לענייני משפחה יתיר את הנסיעה למרות התנגדותו של ההורה האחר.
איך מתקבלות החלטות בנוגע למסגרות החינוכיות של הילדים בשנת הלימודים הקרובה? האם הורה יכול לפעול ללא הסכמת ההורה השני?
מבחינה משפטית, על כל ההחלטות המהותיות בחיי הילדים, וביניהן סוגיות של חינוך ובחירת מסגרות לימודיות, להתקבל בהסכמה בין ההורים. הדבר נכון גם במצב של משמורת משותפת. הורה לא רשאי להעביר את הילדים למסגרת אחרת באופן חד-צדדי. כל מחלוקת בעניין זה צריכה להגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה. כך לדוגמה, האם מתכננת לשנות את הגן של הבן מבלי לדבר על כך עם האב. זוהי פעולה שאינה לגיטימית והאב יכול להתנגד לה בבית המשפט.
מה עושים כשההורים לא מסכימים שהילד יסע לבד לטיול עם חברים וכדומה, וההורה השני מוכן?
כאמור, כל החלטה בעניינו של הילד אמורה להתקבל על ידי שני ההורים גם יחד וכל התנגדות לפעילות כלשהי צריכה להיות עניינית. בסוגיות שכאלה כדאי לשקול מספר משתנים ובכללם שלומו ובטחונו של הילד, גילו ומידת הבגרות והאחריות שלו, ובהנחה שאתם סומכים עליו לאפשר לו, לצבור חוויות.
חופשת קיץ מאתגרת לא פחות מרגעי השיא של השנה עבור הורים גרושים. עם זאת, תקשורת פתוחה וכנה, נכונות להתפשר והתחשבות בצרכי הילדים, יכולים להפוך אותה לזמן איכות מדהים עם זיכרונות מתוקים לכל המשפחה. זכרו, כהורים, יש לכם מטרה אחת משותפת - טובתם של ילדיכם.
עו"ד דלית יניב מסר היא מומחית לדיני משפחה.