קליין תומך בתוכנית הכלכלית אך מזהיר כי היא לא עקבית עם החלטת הממשלה לשמור על תוואי גירעון יורד

נגיד בנק ישראל, דוד קליין, תמך היום בישיבת הממשלה בעיקרי התוכנית הכלכלית שהציג האוצר, אך יחד עם זאת הביע חשש כי היא לא עקבית עם החלטת הממשלה לשמור על תוואי גירעון יורד. לדבריו, קיימות הערכות כי 2003 תסתיים עם גירעון גבוה מ-4% (לעומת יעד הגירעון ל-3% תוצר).



קליין אמר כי "התוכנית הכלכלית אינה מתייחסת להשלכות הכמותיות של הצעדים השונים על נטל המסים, שיעור ההוצאה הממשלתית, שיעור הגרעון התקציבי ונטל החוב הממשלתי לשנת 2003. זאת ועוד; לחלק מההחלטות כמו, למשל, האצת ההפחתה בשיעורי המס על יחידים, הגדלת השקעות בתשתית, תוואי יורד של תקציב הבטחון וזיקתו למענק האמריקאי המיוחד, מנגנוני עדכון והארכת תוקפן של הוראות שעה עליהן הוחלט בעבר, צמצום זחילת השכר במגזר הציבורי, ועתידן של הצעות חוק פרטיות שונות ? לכל אלה, ויש ועוד, השלכה על הכנסות והוצאות הממשלה בשנים הבאות".



קליין הזהיר כי "אי הבהירות הזו עשוייה לעורר את הרושם הבלתי רצוי כי מחוייבות הממשלה לשיעורי גרעון וחוב יורדים - נשחקה. מדובר בעוגן חיוני לשוק ההון, אשר בכל מקרה יעשה הערכות משלו, ובהיעדר מחוייבות אמינה ומתמשכת של הממשלה ? ידרוש מרווח סיכון גבוה יותר. כתוצאה מכך הריבית לטווח ארוך במשק עשויה להיות גבוהה יותר מהמתחייב מהנסיבות, והיא תגרור אחריה כלפי מעלה גם את הריביות לטווח קצר. ההשלכות של היעדר שקיפות ואמינות אלה על ההשקעות והצמיחה אינן יכולות להיות חיוביות.



לדברי הנגיד, לא ברור עד כמה התוצאה המשולבת של מיכלול צעדים זה הינו עקבי עם החלטת הממשלה (מ-2002, אשר היא עדיין בתוקף) לשמור על תוואי גרעון יורד משיעור של 3% ב-2003 עד 1% ב-2007".



לדבריו, "יש לבצע שינוי מרחיק לכת במדיניות הכלכלית-חברתית של הממשלה במטרה לעצור את תהליך ההתכווצות של המשק. תהליך זה מתקיים זה שנתיים ויש לחשוב על השלכותיו האפשריות, הריאליות והפיננסיות, אם יימשך".



קליין אמר כי "התוכנית המוגשת היום לאישור הממשלה הולכת כברת דרך ארוכה להשגת המטרה. בעיקר חשובות ההצעות לשינויים מבניים וביניהן: ייעול מערכת השכר במגזר הציבורי, הרפורמות במערכות החינוך והבריאות, איחוד הרשויות המקומיות, הרפורמות בשוק העבודה, ייקור העסקתם של עובדים זרים תוך הקטנה משמעותית במספרם, והפרטת חברות ממשלתיות תוך תשומת לב למבנה התחרותי, דוגמת הארגון מחדש של משק החשמל. השפעתם של שינויים אלה היא ארוכת-טווח, ובכך חשיבותם. לא מדובר רק על חסכון תקציבי, עניין חיוני לכשעצמו, אלא בביזור סמכויות לדרגים אשר אחראים למתן השרות לאזרח בכך לשפר עת יעילותו".



קליין אמר כי יש לתת סמכות לראש הממשלה ולשר האוצר להתאים את תקציב המדינה כדי לעמוד ביעד הגרעון ל-2003, ולנקוט בהקפאה נומינלית של תקציב המדינה בשנים 2004 עד 2006 בסייגים מסויימים.



קליין הוסיף כי "כדי להגדיל את ההסתברות של ביצוע תוכנית העבודה להשקעה בתשתיות, ראוי כי הממשלה תייעד את הערבויות למטרה זו ולא תשתמש בהם למיחזור חובותיה. ביצוע תוכנית ההשקעה בתשתיות היא תנאי הכרחי לעצירת תהליך ההתכווצות של המשק".



בתחום הפנסיה תומך קליין במרבית הנקודות המוזכרות בתוכנית האוצר. בתוכנית האוצר "יש יסודות חשובים אשר ראוי היה, זה מכבר, לאמצם", כותבים בבנק ישראל ומזכירים את הצעת האוצר להפסיק את הנפקת האג"ח המיועדות והמעבר לפנסיה צוברת. עם זאת, מטילים ספק בבנק ישראל ביכולתה של התוכנית להבטיח יישום של שיוניים מבניים אלו.

"ההצעה למנות מנהל מורשה בכל אחת מהקרנות הוותיקות היא במקומה", כך אומר הנגיד ומביע תמיכה בעמדת משרד האוצר. "מאידך, ההצעה להמיר את איגרות החוב המיועדות בסחירות בקרנות אלה, בניגוד להבטחה שניתנה להן בעת שנסגרו לעמיתים חדשים ב-1995, ספק אם היא במקומה", כותבים בבנק ישראל, ולמעשה טוענים כי יש להפסיק את ההנפקה רק לקרנות החדשות ולא לקרנות הוותיקות.

בימים האחרונים מתנהל קרב בין ההסתדרות המחזיקה בכ-65% משוק קרנות הפנסיה לבין האוצר. ההסתדרות טוענת כי מינוי מנהל מורשה מטעמה לקרנות הפנסיה היא למעשה הלאמת הקרנות. עוד טוענים בהסתדרות כי הפסקת הנפקת איגרות החוב למיועדות נוגדת את ההסכמים עם האוצר משנת 1995. בנק ישראל נוקט בקו ביניים, התומך באוצר בנושא המנהלים המורשים, אך תומך בהסתדרות בנושא האג"ח המיועדות.