משפחת פרידנברג תובעת מהבנק הבינלאומי ועו"ד יוסף מולאור 91 מיליון שקל

משפחת פרידנברג, שהיתה בראשית שנות ה-80 בעלת מספר חברות בנייה, הגישה היום לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב תביעה מתוקן כנגד הבנק הבינלאומי הראשון וכן כנגד עו"ד יוסף מולאור, ששימש בין השאר כמפרק וכונס נכסים של בני המשפחה וחברות השייכות להן. סכום התביעה עומד על 91 מיליון שקל.



התביעה הוגשה ע"י צבי פרידנברג, ציפורה ואמיר פרידנברג ומנחם פריהר, וכן בשם מספר חברות שהיו בבעלותם, בהן חברת פמר חברה לבניין ועבודות ציבוריות, באמצעות עוה"ד בני ברץ, יואב פרוכטמן ואלעד ברדוגו.



התביעה נסמכת על פרשה שתחילתה בראשית שנות ה-80, עת החליט הבנק הבינלאומי להעמיד את חשבונותיה של חברת הבנייה פמר לפירעון מיידי בגין חוב ישן של כ-11 מיליון שקל, וזאת בניגוד להסכמים בדבר תקרות ריבית שהיו בין מנהלי החברה - משפחת פרידנברג, לבין מנהלי סניף הבנק בו התנהלו החשבונות. בשנת 1983 הגיש הבנק, באמצעות עו"ד יוסף מולאור, תביעה כנגד בני המשפחה, ובראשית שנות ה-90 ניתן לטובת הבינלאומי פסק דין המחייב את צבי ומנחם וכן את פמר לשלם לו כ-7 מיליון שקל.



חברת פמר ובני המשפחה עירערו על פסק הדין לבית המשפט העליון וערעורם התקבל, וזאת לאחר שבמהלכו הם הצליחו למצוא בתיק אחר שהתנהל ע"י הבנק ראיות שסתרו את עדותם של אנשי הבנק במשפט, בקשר לחיובי ריבית אותם נוהג הבנק לבצע בנוגע לחריגות אשראי. בית המשפט העליון הסכים לקבל את הראיות, ביטל את פסק הדין והחזירו למחוזי, שהפך ב-1996 את פסיקתו והכריע כי לא בני המשפחה חייבים לבנק כי אם הבנק חייב לבני המשפחה כ-800 אלף שקל.



הבנק הבינלאומי עירער על פסק הדין לביהמ"ש העליון, אך לבסוף משך את ערעורו בהמלצת שופטי העליון וכך למעשה הסתיימו לפני שנה ההליכים בתיק.



כעת מבקשים בני המשפחה להיפרע מהבנק ומעו"ד מולאור בגין פעולות גבייה שנקטו הבנק, ומולאור כמפרק החברות וכונס הנכסים שלהם, שהביאו, לטענתם, להרס עסקיהם ולפגיעה בחירותם ובריאותם.



בתביעה נטען בין השאר כי מולאור מונה כמפרק פמר וככונס נכסים של בני המשפחה בהליכי פשיטת הרגל שלהם, והמשיך במקביל לייצג את הבנק. כך, נטען, היה במצב של ניגוד עניינים בו הוא העדיף את האינטרסים של הבנק ואת אלו של משרדו על פני האינטרסים של החברה ושל צבי ומנחם.



עוד נטען כי מולאור גרם לביטול הסכמי אשראי עליהם חתמה פמר עם בנק לאומי, שיכלו להציל את החברה בה שימש כמפרק. ביטול ההסכם עם בל"ל, טוענים התובעים, הסב להם נזקי עתק ולכן יש לחייב את מולאור באופן אישי בגין נזקים אלו.



התובעים טוענים עוד כי מולאור הירבה לפנות לביהמ"ש במעמד צד אחד בבקשות שונות לסעדים דרקוניים שגרמו להם נזקים רבים, כאשר הוא עושה שימוש לרעה באמון שרחש לו ביהמ"ש.



התובעים מצרפים לתביעה הערכת נזק שעשה עבורם פרופ' ארניה. עפ"י הערכה זו נזקיהם נאמדים בכ-88 מיליון שקל. כמו כן טוענים התובעים לנזקים נוספים בסך של 30 מיליון שקל שאינם מפורטים בחוות הדעת. בין נזקים אלו תובעים בני המשפחה 15 מיליון שקל בגין נזקים בריאותיים וכן 5 מיליון שקל בגין פגיעה בחירותו של אבי המשפחה, צבי, שנאלץ לטענתם להימלט מהארץ עקב פעולות הגבייה שבוצעו כנגדו.