היכונו לקיצוצים ולהעלאות מסים: לפי ה"נומרטור" של האוצר שעוקב אחר התוכנית התלת שנתית מדינת ישראל כבר נמצאת בהתחייבות ממשלתית להוצאה גבוהה משמעותית ביחס למגבלה הקבוע בחוק.
נתוני האוצר מראים כי בשנת 2025 ישראל כבר התחייבה עד כה להוציא סכום של כ-600 מיליארד שקל כאשר המקסימום המותר לה בחוק הוא 545 מיליארד שקל. ב-2026 התחייבה הממשלה להוציא 615 מיליארד שקל לעומת רף מקסימלי חוקי של 569.8 מיליארד שקל, ואילו ב-2027 המחויבות עומדת על 634.3 מיליארד שקל בעוד המקסימום החוקי הוא 590.4 מיליארד שקל.
תחשיבי האוצר מתבססים על תרחיש לפיו הלחימה תסתיים עד סוף 2024 והתפתחות תחזית ההוצאה נבנתה בהתאם לתרחיש זה. בהתאם, מונח כי עלויות הלחימה בשנת 2025 תהיינה רק בגין אירועים שהתרחשו בשנת 2024. כך גם מונח כי בשנת 2025 כלל התושבים המפונים מכל חלקי הארץ ישובו לביתם, למעט התושבים שיעברו לפינוי זמני עד לשיקום יישוביהם או בתיהם, כך שלא צפוי צורך משמעותי בהוצאה על מענקי אכלוס או תשלומים למלונות.
באוצר מציינים כי המלחמה "שינתה לבלי היכר" את הסביבה הפיסקלית, וכי הגרעון לשנת 2023 עלה לרמה של 4.2 אחוזי תוצר לעומת התכנון המקורי שעמד על 0.9 אחוזים, והגרעון העדכני המתוכנן לשנת 2024 עלה באופן ניכר לשיעור של 6.6 אחוזים לעומת התכנון המקורי שעמד על 0.8 אחוזים.
בנוגע לגרעון, לפי הנומרטור הוא צפוי לעמוד על 5.2% ב-2025, לפחות ל-4.4% ב-2026 ול-3.7% ב-2027.
באוצר מסבירים כי הדרך לפתור את הפער תהיה באמצעות צמצום הוצאות או עלייה בהכנסות, כלומר עול המסים: "פערים אלה מצריכים צעדי התכנסות מצד הממשלה בצד ההוצאה ובצד ההכנסה . צעדי התכנסות אפשריים בצד ההוצאה הם הפחתה, ייעול ותעדוף של הוצאות הממשלה. כמו כן, ככל שתקטין הממשלה את הגרעונות כן יקטן נטל תשלומי הריבית מסך ההוצאה לעתיד לבוא. צעדי התכנסות אפשריים בצד ההכנסה הם העלאת שיעורי מסים קיימים, הרחבת בסיס המס, הטלת מסים נוספים וצמצום הטבות מס".
בנוגע למלחמה מפורט כי "מלחמה זו היא הארוכה שידעה מדינת ישראל והשפעותיה הכלכליות והמשקיות, נרחבות". עלות גיוס המילואים בלבד צפויה להגיע לעשרות מיליארדים. עד כה הוקצה למשרד הביטחון תקציב נוסף בסך 83 מיליארד שקל בשנים 2023 ו2024- לכיסוי עלויות הלחימה. בשנת 2023 נוספו לתקציב הביטחון 17 מיליארד שקל ובשנת 2024 הוקצו 66 מיליארד שקל )מתוך מזה 16 מיליארד שקל מכספי הסיוע האמריקאי הנוסף(.
תקציב הביטחון ושיקום יישובי הספר בשנת 2025 צפוי לגדול בכ-40 מיליארד שקל ביחס לעדכון הקודם שפורסם ביוני 2023 לפני המלחמה. הערכה זו אינה לוקחת בחשבון תרחיש של התרחבות המלחמה לחזיתות נוספות כגון הצפון.
עוד מצוין כי "ההרעה בנתונים הפיסקליים באה לידי ביטוי, בין היתר, בעליות בעלויות הגיוס של הממשלה שצפויות להגדיל משמעותית את הוצאות תשלומי הריבית בשנים הבאות. כך גם בהורדת דירוג האשראי של המדינה על ידי החברות מודי'ס ו-S&P
"לצד העליה הצפויה בתשלומי הריבית, חלק ניכר מהעליה האמורה לעיל בהוצאות הביטחון צפוי להיות פרמננטי ולהיות בעל משקל ניכר בתקציב המדינה בטווח הזמן הנראה לעין. אם כן, השיפורים הפיסקליים יוצאי הדופן שהיו מנת חלקה של המדינה בשני העשורים האחרונים נפגעו באופן משמעותי, וכעת מצויה הממשלה בסביבה פיסקלית שונה שמציבה בפניה אתגרים גדולים".
באוצר מציינים כי תחזית הצמיחה ל-2024-2025 מתאפיינת באי-ודאות "חריגה במיוחד". בין הגורמים לאי הוודאות מונה האוצר את הסלמת הלחימה ובפרט התפשטותה לגזרות נוספות, אי השבת הביטחון האישי גם לאחר סיום המלחמה, עיכוב בהשבת האזרחים שפונו לבתיהם ועיכוב בחזרת ענפים שנפגעו בשל מחסור בעובדים זרים, ירידה באמון המשקיעים, סיכונים לכלכלה העולמית והמשל ההאטה בענף ההייטק.
גורם מדאיג במיוחד המופיע אחרון ברשימה הוא "התרחבות מהלכים בינלאומיים נגד ישראל". באוצר מציינים כי "עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל והתמשכותה התרחב קמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל והתרחבו מהלכים בינלאומיים כנגדה. אלה כוללים ניסיון לבצע שימוש חסר תקדים במערכת המשפט הבינלאומית כנגד ישראל, ומהלכים לערעור הקשרים הבינלאומיים של ישראל גם מול מדינות ידידותיות ובעלות ברית. אמנם עד כה לא ניתן היה לייחס לאמור השלכות מקרו כלכליות משמעותיות, אך בתרחישי החמרה משמעותיים לא ניתן לשלול כי הדבר עשוי לפגוע בתנאי הסחר והמימון של המדינה ושל חברות פרטיות".