העובד ביקש לעבוד מחו"ל? תיזהרו לא להסתבך

מעסיקים ישראליים רבים מוצאים את עצמם בחודשים האחרונים ניצבים בפני עובדים המבקשים לצאת מהארץ באופן קבוע או זמני, ולהמשיך לעבוד באותה העבודה. עובדים שיורדים מן הארץ, בין אם לתקופה קצרה או ארוכה, היא תופעה מוכרת, אך תפסה תאוצה רבה מאז השבעה באוקטובר.

הסיטואציה רלוונטית במיוחד בחברות טכנולוגיה, אשר עובדיהן מורגלים במתכונת עבודה מרחוק ללא הגעה פיזית למשרדים - גם במהלך העסקים הרגיל. במקרים אלו, העובדים גורסים כי אין זה משנה אם עבודתם מתבצעת מרחוק מדירתם המצויה בישראל או בכל מקום אחר בעולם, כך שהמעסיק לא אמור להיות מושפע מהשינוי.

ואכן, מעסיקים רבים שלא מושפעים מבחינה תפעולית או ניהולית מהשינוי - עשויים לאשר את המעבר. זאת בפרט לאור החשש לאבד עובדים מיומנים ובעלי ערך אשר עשויים לסיים את משרתם בחברה אילולא יבוצע השינוי.

אלא שלעתים התהליך מתבצע מבלי לתת את הדעת להשלכות מס זרות ורחבות העשויות לנבוע ממעבר העובד למדינה זרה. השלכות המס הינן ביחס לעובד עצמו, אותן הוא נדרש לבחון ברמה האישית, לרבות ניתוק תושבות מישראל, חבויות מס והגשת דוחות במדינה החדשה), גם למעסיק עצמו עשויות להיווצר השלכות מס רלוונטיות כתוצאה מהשינוי, כגון הדרישה לפתוח תיקים ברשויות המס הזרות.

יעד מרכזי אליו פונים לא מעט ישראלים לאחרונה הוא קפריסין. מעבר לקרבה הגאוגרפית של האי הים תיכוני לישראל וזמן טיסה קצר יחסית, קפריסין נחשבת מדינה נוחה לפעילות מבחינת דיני המס ומציעה שיעורי מס נמוכים יחסית החלים על פעילותם של יחידים. הואיל והמדינה נחשבת כידידותית ואינה עוינת את ישראל, ישראלים רבים עברו להתגורר בתקופה האחרונה באי, חלקם הגיעו בגפם וחלקם יחד עם משפחות וילדים. במידה ועובד מתגורר בקפריסין מעל 183 ימים בשנה, ומשתכר מעל סך של 19,500 יורו בשנה - עליו להגיש דו"ח לרשויות המס בקפריסין ולשלם מס בהתאם.

מבחינת חבות המעסיק, כל עוד מודל ההעסקה ממשיך להיות ישיר והיחיד הישראלי נחשב כמועסק ישירות על ידי המעסיק הישראלי, המעסיק יחויב בפתיחת תיקים ברשויות המס בקפריסין, לרבות לצרכי ניכויים וביטוח לאומי. ישנם חריגים בהם ניתן לקבל הקלה לצרכי ביטוח לאומי, אולם בכל מקרה נדרש לפתוח תיקים ולבצע ניכויים מהשכר גם בקפריסין, הגם שבמקרים מסויימים ניתן יהיה לזכות את המיסים ששולמו בישראל כנגד המיסים שנדרשים בקפריסין.

ייתכנו מצבים שבהם על מנת להקל על הדרישות אשר יש למלא, המעסיק הישראלי יבחר לבצע את ההעסקה על ידי נותני שירותי העסקה גלובליים אשר יתחייבו גם בביצוע ניכויי המס המקומיים בגין העסקה, אולם יש לקחת בחשבון כי במקרה זה עלויות העסקתם של העובדים יגדלו בגובה עלות השירות בהתאם.

דרך נוספת להתמודד עם סוגיה זו הינה להפוך את העובד לקבלן משנה הפועל עבור החברה בהסכם של מתן שירותים (ספק חיצוני). לצורך כך, על העובד יהיה לפתוח תיקים במדינה כעצמאי ולהתנהל בהתאם, כשלא תמיד העובד (בפרט אם הוא חיוני למעסיק) יסכים לשנות את ססטוס ההעסקה שלו כאמור, על כל המשתמע מכך.

סוגיה נוספת עליה יש לתת את הדעת הינה סוגיית מוסד הקבע של ההחברה הישראלית המעסיקה את העובד בקפריסין. אמנם קפריסין אינה חלק מה-OECD אך היא מחילה את הנחיותיו בנוגע לאמנת המודל ומוסד קבע. בהקשר זה, באם חברה זרה (לרבות חברה ישראלית) פועלת בקפריסין באמצעות סוכן מקומי אשר עשוי לחייב את החברה במעשיו או בעלת מקום עסקים קבוע בקפריסין, עשוי להיווצר עבור החברה הזרה "מוסד קבע" מקומי אשר יתחייב במס בקפריסין בשיעור של 12.5%.

לפיכך יש לבחון את הנושא ונוכחותו של העובד הישראלי (אשר כאמור ממשיך להיות מועסק באופן ישיר) בפרט באם תפקידיו של העובד או אופן עבודתו מגדילים את החשיפה למוסד קבע. דרישות דומות עשויות לקום גם ביעדים נוספים באירופה ובעולם, ולא רק בקפריסין.

דרך נוספת מקובלת להתמודד עם דרישות הדיווח ונטל המס כאמור, בפרט אם מספר עובדים עבדו להתגורר בטריטוריה זרה וממשיכים להיות מועסקים על ידי החברה - הינה הקמת חברה מקומית והקצאת רווח מסוים לפעילות החברה בהתאם לדרישות כללי מחירי העברה. חברה זו גם תוכל להתחייב בדרישות הניכוי משכר העובדים ולמנוע את הצורך של החברה הישראלית עצמה לפתוח תיקים באופן מקומי.

לפיכך, מומלץ למעסיקים ישראלים - ככל שיש להם עובדים אשר עברו להתגורר מחוץ לישראל - לבחון את השלכות המעבר עבורם ולגדר את הסיכונים אשר עשויים להתהוות להם בהתאם לנסיבות המקרה. זאת, על מנת להימנע מדרישות מס עתידיות בפרט אם העובדים מתגוררים באותה מדינה כבר למעלה מחצי שנה.

הכותבת היא שותפת מיסוי בינלאומי וראש אשכול מיסוי עסקים, Deloitte