ראש העיר ירושלים: "רוב תושבי מזרח העיר רוצים לחיות בשקט. הם חלק בלתי נפרד מאיתנו - בהדסה, בבתי המרקחת ובבתי המלון"

במשך כמה שנים טובות, חלם משה ליאון להיות שר האוצר של מדינת ישראל. על פניו, לא מפליא שראש עריית ירושלים, רו"ח בהשכלתו ומוסמך במשפטים, שעשה קריירה יפה בתחום ראיית החשבון, והמשרד העצמאי שהקים וניהל בהצלחה, "ליאון אורליצקי ושו"ת", כיכב בעשירייה הפותחת בדירוג הפירמות המובילות בתחום, חלם גם לנהל את הקופה של מדינת ישראל.

אלא שכל ניסיון לשמוע את דעתו המקצועית על הגרעון, יוקר המחיה, וכלכלת ישראל בכלל, נתקל בסירוב מוחלט. גם מנושאי מאקרו ביטחוניים, מדיניים ופוליטיים חומק ליאון באלגנטיות. הוא מספיק מנוסה ומשופשף בחיים הציבוריים כדי לדעת, שכל אמירה או ביקורת מרומזת, עלולות לפגוע בירושלים, ולכן אין לו שום כוונה להיכנס לשם.

אנחנו יושבים בלשכתו המשקיפה על העיר העתיקה, ואני מזכירה לו את החלום ההוא, להיות שר אוצר. "הכלכלה מאוד מדברת אלי", הוא אומר. "התחלתי את הקריירה שלי כרו"ח בשותפות עם אביגדור יצחקי. כשנכנסתי למשרד ראש הממשלה ב-2016, התוודעתי לכלכלת מדינת ישראל ולחיים הציבוריים והיכולת להשפיע. נולדים עם הרצון להטביע חותם וכן, רציתי מאוד להיות שר אוצר".

לאור הגירעון המעמיק, יוקר המחיה, והורדת דירוג האשראי שלמדינת ישראל, מה הדבר הראשון שהיית עושה, אם היית מתמנה היום לתפקיד?
"אני כבר לא שם. נגמלתי מהחלום הזה לפני עשר שנים. זה מאחורי. נכנסתי לירושלים ואני אוהב אותה כמו את מדינת ישראל. אני אחד שמתרכז בנושא אחד ונותן את כול כולי והאמיני לי שיש לא מעט היבטים כלכליים לעסוק בהם גם כאן".

תקציב עיריית ירושלים לשנת 2024, עומד על 15.2 מיליארד שקלים, מהם תשעה מיליארד לתקציב שוטף ו-6.2 מיליארד לתקציב פיתוח, והוא הגבוה ביותר אי פעם, וגדול ב-800 מיליון שקלים לעומת השנה שעברה. 1.1 מיליארד ממנו מגיע מקופת המדינה. "עשינו עבודה מאומצת בגביית ארנונה וממקורות שונים", הוא מסביר את ההישג, "כשחלק מזה מגיע בגלל הגידול במספר התושבים בעיר".

ממחקר שערך פרופ' מומי דהן עולה, שירושלים היא העיר עם הארנונה למגורים הגבוהה בישראל. תושבי העיר משלמים בממוצע 79 שקלים למ"ר, לעומת 63 שקלים בת"א. למה זה קורה? כי כמעט שליש מהירושלמים לא משלמים תעריף ארנונה מלא, בגלל פטורים והנחות שמגיעים להם כדין על פי חקיקה של הכנסת. ללא פטורים ארנונה הממוצעת בירושלים היתה עומדת על 55 שקלים למטר בלבד.

"יש פטורים ע"פ חוק של תושבים או מוסדות דת. בסך הכל הפטורים האלה עומדים על כמיליארד שקלים, ואנחנו מקבלים עליהם החזר מהמדינה. אם שמים את הפטורים בצד, אחוז הגבייה שלנו עומד על 87%, כשהגביה במזרח העיר לא קלה".

לאחרונה פורסמו מודעות של העירייה, המציעות לישיבות ולבתי כנסת להביא פקיד שומה שיצוות למוסד, כדי שיסייע בהגשת בקשות הנחה בארנונה ויבטל את הצורך בהגשה ידנית. על המודעות חתומים ראש העיר ומחזיק תיק הארנונה מש"ס. כצפוי הם עוררו זעם בקרב משלמי הארנונה, שמחו נגד מה שנראה כמו כניעה של ראש העירייה לחרדים ועידוד הפטורים.

"זה ממש לא נכון. השירות הזה הוא לא רק לחרדים, אלא גם לסטודנטים. אנחנו מנגישים סיוע בהליך, כדי שמי שמגיע לו יוכל למצות את הזכויות. יש לנו 45,000 סטודנטים. כשאומרים שזה רק לחרדים, כי אני חייב לחרדים, זאת רכילות זולה. אני חייב לתושבי ירושלים לפתח את העיר ולנקות אותה ואני מנגיש את ההנחות לכולם".

הוא בן 62, יליד תל אביב, נשוי פלוס ארבעה. כשעבד במשרדו של יצחקי, סייע בשיקום מפלגת הליכוד אחרי ההפסד של 1992. כשליברמן מונה להיות מנכ"ל משרד ראש הממשלה תחת נתניהו, הוא מינה אותו כמשנה שלו, וכשעזב ליאון החליף אותו וכיהן שם במשך שנתיים.

בהמשך היה יו"ר רכבת ישראל ואחר כך יו"ר הרשות לפיתוח ירושלים. ב-2013 התמודד על רשות העיר, הפסיד אותה לניר ברקת וחזר למשרד רואי החשבון שלו. כעבור חמש שנים, כשנתניהו בחר לתמוך בזאב אלקין על פניו, ואריה דרעי, חבר הנפש, נתן לו גיבוי מוחלט, הוא נבחר בסיבוב השני. בקדנציה הנוכחית כבר היה לו רוב של 81.5% מתושבי העיר, כשהחרדים הלכו אתו.

מה שהעיב על שמחת הניצחון המאוד מרשים, היתה העובדה שלמרות הפופולריות האישית, סיעתו של ליאון הצליחה להכניס למועצת העירייה שני נציגים בלבד, מה שהפך אותו תלוי בראשי הסיעות האחרות. בסופו של דבר, אחרי שהיה האחרון מבין ראשי הערים הגדולות שעשה זאת, הוא הכריז לפני כחודש על הקמת קואליציה רחבה, שככל הנראה לא תעשה לו חיים קלים במהלך הקדנציה.

"אנחנו 31 חברי מועצה, מתוכם 16 חרדים. הכנסתי שני חברי מועצה, שזה יותר מהאפס שהיה לי קודם".

איך זה קרה?
"ציפיתי ליותר מנדטים. המלחמה מנעה ממני לבצע קמפיין יותר משמעותי ופחות התרכזתי בזה. בסופו של דבר אני מנהל את העיר בהחלטות פה אחד".

אבל המיעוט שלך במועצה לא הופך אותך ללחיץ וסחיט?
"אם הייתי לחיץ לא הייתי זוכה ב-81.5% מהקולות ובסופו של דבר הצלחתי להקים קואליציה מקיר לקיר".

האתגר הגדול באמת המונח לפתחו, ולפתחם של ראשי עיריית ירושלים לדורותיהם, הוא היכולת לנהל עיר קדושה לכל הדתות, עם אוכלוסייה מעורבת, שחלקה נמצאת במזרח ירושלים, שכמעט ואין בה משילות ישראלית. "אנחנו גרים בשכנות לתושבי מזרח העיר. נכון, זה לא מובן מאליו שאנחנו יכולים להסתובב שם, אבל אני גם ראש הרשות שלהם ודואג לצרכי החינוך והתרבות. בחמש השנים האחרונות הדאגה והתקציבים שהם מקבלים הרבה יותר גדולים מאשר בעבר".

אחרי ה-7 באוקטובר החשדנות כלפי האוכלוסייה הערבית עלתה. רבים מהם חששו להגיע למקומות העבודה שלהם. איך מנהלים את זה?
"קרה משהו מאוד משמעותי ב-7 באוקטובר, אבל אסור להכליל את כולם. היום רוב תושבי מזרח העיר רוצים לחיות בשקט ולגדל את המשפחות שלהם בשקט ושלווה. הם חלק מהשטח הטריטוריאלי של מדינת ישראל ואנחנו רואים אותם משתלבים בהדסה, בבתי המרקחת, בבתי המלון, הם חלק בלתי נפרד מהעיר הזאת".

ועדיין תלוי באוויר חשש מאירוע "שומר החומות" שיתפרץ על רקע המלחמה, ובירושלים הוא גדול פי כמה.
"צריך להפריד בין שוחרי החיים המשותפים, לאלה שנוקטים באלימות וטרור, שבהם המשטרה וכוחות הביטחון מטפלים. המשטרה בירושלים היא החזקה בישראל ותפקיד שלה הוא למנוע אירוע כזה. עשרה ימים אחרי פרוץ המלחמה, החלטתי להחזיר את העובדים הערבים לבתי הספר ולעבודות הניקיון".

לקחת סיכון גדול.
"אסור להתייחס לכל ערבי בחשדנות. אז כן, לקחתי אחריות עצומה, כי הבנתי שבירושלים אסור שיהיה קרע משמעותי, הפרדה בין מזרח למערב העיר".

אבל ההפרדה הזאת קיימת דה פקטו. יהודים לא יכולים להסתובב שם בחופשיות, מבלי לסכן את חייהם.
"יש מקומות, ויש מקומות. לתל אביבים קשה לקבל את זה, אבל לירושלמים זה טבעי. ואני לא אומר את זה בגיחוך. אני לא אומר שאין סכנה להתלקחות נוספת, אבל אני צריך לעשות את הכל כדי שזה לא יקרה. העובדה היא שעברנו את האחד הרמאדנים הכי שקטים שהיו פה".

"קיים מחדל גדול מאוד בחינוך במזרח העיר. עד שנכנסתי לתפקיד, רק 5% מהתלמידים, כ-5,000 מתוך מאה אלף, למדו את תכנית הלימודים הישראלית, והשאר את תוכנית הלימודים של הרשות, שכוללת תכני הסתה קשים וברמה נמוכה מאוד. הם מתעצבנים כשאני אומר את זה, אבל העובדה היא שהם לא מצליחים להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה ומתקשים להשתלב בשוק העבודה.

"בחמש השנים האחרונות הקמנו כמה בתי ספר שמלמדים את התוכנית הישראלית ויש אליהם נהירה. כבר 20% מילדי מזרח העיר לומדים אותה. אני עושה את זה מתוך שליחות אמיתית, כי פוליטית לא יוצא לי מזה שום דבר, הרי תושבי מזרח העיר לא מצביעים".

החזרת את העובדים הערבים לעבודה מהר יחסית וחזרת לערוך אירועים המוניים, כשערים אחרות נמנעות מהם לנוכח המצב. מה בוער לקיים אותם כשמצב הרוח הלאומי שפוף?
"אני חושב שצריך להכיל את התקופה, אבל לא לדלג על אירועים, אלא להכפיף אותם למצב הרוח הלאומי של הדאגה לחטופים. ירושלים איבדה למעלה מ-75 לוחמות, לוחמים ונפגעי נובה. אין עיר בארץ עם מספר אבידות כזה. יש לנו שני חטופים, שאני בקשר עם המשפחות שלהם".

על אחת כמה וכמה. אתה מצטער בדיעבד על ההתעקשות שלך לערוך את העדלאידע ומצעד הגאווה?
"הפכנו אותה למצעד הזדהות עם החטופים. היתה התנגדות שלהם וכשנפגשנו הגענו להסכמות והיה שיתוף פעולה מלא. מצעד הגאווה בירושלים שונה מהמצעד בת"א. הוא לא מפגן של שמחה, אלא צעדה".

לנוכח המתיחות, אולי את מצעד הדגלים היה צריך לבטל.
"אין ספק שזה מה שרוצים האויבים שלנו. מצעד הדגלים יתקיים ביום שבו אוחדה ירושלים".

מדי פעם, במהלך השיחה, ליאון עושה "עצירות וואטסאפ" של כמה דקות, ועונה לתושבים ששולחים לו הודעות. בעיר של למעלה ממליון תושבים, אחד מכל עשרה אזרחי ישראל הוא ירושלמי, אתה צריך סיירת של עוזרים כדי להתמודד עם הכמויות הפסיכיות. ראש העיר טוען שזה בקטנה. "זאת אחת הדרכים שלי להרגיש את העיר. רוב התלונות שאני מקבל מוצדקות. זה לוקח ממני שעה-שעה וחצי ביום. אני עונה בקצרה".

אחת השאלות שחוזרות על עצמן אצל החילונים בעיר, היא מתי יפתחו בה עסקים בשבת? "העוצמה של ירושלים היא בסטטוס קוו שלה. על פתיחת עסקי מסעדנות אין איסור, אבל יש חוק שאוסר על פתיחת סופרמרקטים ואנחנו אוכפים אותו".

חשוב לך למשוך חילונים לעיר?
"התכנית הגדולה שלי היא לבנות. אנחנו בונים 8,000 יחידות דיור, שזה פי שלושה ממה שהיה קודם. זה יביא למהפכה בעיר, וימשוך חרדים, ציונות דתית וחילונים. אני רוצה את כולם. וכשההיצע יעלה, המחירים ירדו".

זה עדיין לא קורה. מחירי הנדל"ן הירושלמי בשמים.
"זה ישתנה כשבחמש השנים הקרובות יתווספו לעיר 40,000 יחידות דיור, כשבנוסף אני מגדיל ב-50% את שטחי התעסוקה ל 2.5 מליון מטרים. חברות כמו מובילאי, שסיימה את בניית הקמפוס שלה אצלנו ואפל שחתמה על הסכם הקמת שלוחה בגבעת רם. יש לנו חוק עידוד השקעות הייטק שמסייע לנו למשוך לכאן הייטק".

מה עם עסקי התיירות שנפגעו אנושות במלחמה?
"אנחנו מכינים תכנית לשיקום התיירות ומכינים לקיץ אירועים והטבות לתיירות הפנים".

תעלה את הארנונה ב-5.2%, או שתבקש אישור להעלאה מתונה יותר?
"כמו שכולם מעלים ארנונה גם אני אעלה".

עיריית ירושלים היא יופי של מקפצה לפוליטיקה הארצית. בטח זה השלב הבא.
"אין לי אספירציות פוליטיות. העיר ירושלים מאוד חשובה לי. זאת שליחות חד פעמית. את שואלת אם ארוץ לקדנציה שלישית. יש בהחלט סיכוי כזה".