"מאז המלחמה עד סוף אפריל ראינו כניסה של מוסדיים ישראליים לבורסה שרכשו מניות בהיקף 9 מיליארד שקל על חשבון יציאת הזרים הבוחרים מהשוק", כך אמר מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב, בכנס שוק ההון של ארבע עונות מקבוצת IBI.
ארבע עונות מנוהלת על ידי מורן סיטון שגם ערך את השיחה עם מנכ"ל הבורסה. לדברי בן זאב "הגופים המוסדיים שהוציאו כספים לחו"ל עשו נכון כי חשוב לפזר סיכונים והשקעות. אבל בסופו של דבר הם חיים וניזונים בכלכלה הישראלית ולכן גם נכון להשקיע בה".
"הכסף של המוסדיים שייך לציבור, לאזרחים. דמיינו בראשכם מצב קיצון שהמוסדיים ישקיעו את כל הכסף רק בחו"ל? איך המדינה שלנו תיראה עוד 5-10 שנים? איזו מדינה נשאיר לילדים שלנו?".
על הסיבות לבריחת המשקיעים הזרים מרחיב בן זאב: "העולם לא לגמרי מבין את ישראל בהתנהלותה, וזה משפיע על ההיבט של ההשקעות. משקיע זר לא יודע לתמחר את המלחמה ולכן הוא מעדיף לשבת בצד בשלב זה.
"אצל הזרים שמסתכלים על ישראל ישנה תמימות דעים שברמת מכפילי הרווח השוק לא יקר, בתחומים מסוימים יש שיאמרו זול. אני בטוח שיום אחרי המלחמה נראה חזרה של כסף זר לשוק הישראלי".
על מצב השווקים הנוכחי הוא מוסיף: "אם לפני שנה וחצי היינו יושבים פה והייתי מציג בפניכם שקף של מה שיקרה למדינה, עד כמה שזה היה תרחיש דמיוני ואימתני, והייתי שואל 'מה אתם חושבים שיקרה לדולר-שקל ומה יקרה למדדי הבורסה', אני מתאר שהמשאל הזה היה מצביע על דולר שיקפוץ לאזור ה-5 שקלים ומדדי הבורסה שיקרסו ב-30%. זה לא קרה. שוק ההון הציג חוסן וכושר התאוששות מרשים, זאת על אף תנאים כלכליים וגיאופוליטיים מורכבים במיוחד".
כחצי טריליון שקל ששוכבים בעו"ש ולבנקים אין שום אינטרס לעודד את הציבור להוציא את הכסף משם ולנתב אותו לאפיקים רווחיים.
"לא תמצאו עוד מדינה מערבית עם כל-כך הרבה כסף פנוי להשקעה של הציבור הרחב ביחס לתמ"ג של המדינה. עשינו מאמצים להגדלת חלקם של משקיעי הקצה במסחר. ב-2010 היו רבע מיליון חשבונות כאלה שעשו לפחות פעולה אחת ברבעון בבורסה.
"המספר ירד בהדרגה ועד 2016 היו כ-160 אלף חשבונות. ניסינו מאז להנגיש את הבורסה ולהבהיר לציבור שהיא לא מגדל שן אלא נגישה לכולם. התהליך בעידוד הקורונה דחף את הציבור לשוק ההון, אבל אנחנו עדיין רחוקים בשיעור ההשתתפות הציבור משווקים מערביים. יש לנו עוד כמה שנים טובות עד שנוכל למצות את הפוטנציאל".