כיצד הפכה הקיימות לסוגיית מפתח באסטרטגיה של עסקים וחברות?
תאגידים בינלאומיים וחברות עסקיות נמצאות בנקודת מפנה. ההתחממות הגלובלית ומשברים סביבתיים ואקולוגיים מאיימים על שרשראות הערך שתומכות בהן ועל הנכסים שהן מנהלות. בד בבד, צרכנים ברחבי העולם משנים את דפוסי הצריכה שלהם ומעדיפים לרכוש מוצרים ירוקים וידידותיים יותר לסביבה, בשעה שמשקיעים בוחנים, מדרגים ומשווים את ההשפעה של חברות תעשייתיות על הסביבה. לא ניתן עוד להעלים תופעות כגון זיהום, פליטות גזי חממה, בירוא יערות או עבדות מודרנית בפסי הייצור.
קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא. חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית. קיימות היא לא רק לשמר את הקיים או למנוע נזק, היא גם בנייה של משהו חדש.
השינוי התפיסתי הזה מציב אתגרים עצומים בפני המערכת כולה - החל ממדינות שנדרשות למצוא שיתופי פעולה בתחום ולחתום על אמנות והסכמים המחייבים אותם להתייחסות נאותה לנושאים כמו אוויר, מים, אנרגיה וסביבה. כמו כן, ארגונים וחברות עסקיות, מבינים כי עליהם לכלול את הקיימות כמרכיב אסטרטגי בתכנון העסקי שלהם וליישם טכנולוגיות חדשות ברות קיימא ולמזער את ההשפעה הסביבתית.
כל אלה מובילים לצורך מקומי ועולמי במומחים שמבינים את תחום הקיימות ואיך הוא יכול להשתלב בעולמות העסקיים והממשליים, ומבססים את ההבנה כי קיימות היא מקצוע העתיד.
תואר ראשון ייחודי וראשון מסוגו בישראל, פועל בבית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן. תוכנית לימודים בינתחומית אשר מכשירה את הסטודנטים להובלה בתפקידי מפתח בעשייה הניהולית, הכלכלית והחברתית במשק הישראלי ובחברות גלובליות. תוכנית הלימודים מאפשרת בחירה בין שני מסלולים - תואר דו חוגי בקיימות וממשל או תואר דו חוגי בקיימות וכלכלה, עם התמחות במדעי הנתונים.
מחסור עולמי בדבורים? פודטק? תכנון ערים חכמות? בינה מלאכותית? זה כבר בתוכנית הלימודים
אחד היתרונות הגדולים של התואר הראשון בקיימות באוניברסיטת רייכמן, הוא העובדה כי מדובר בתוכנית לימודים עדכנית שמבוססת על השינויים המהותיים שחלו בשנים האחרונות בעולמות הטכנולוגיה, בכלכלה ובחברה הישראלית והגלובלית.
במסגרת הלימודים מקבלים הסטודנטים והסטודנטיות ראייה רחבה של האתגרים היומיומיים המשפיעים על חיינו ורוכשים כלים טכנולוגיים ודיגיטליים לצד מיומנויות בעולמות החדשנות והיזמות הירוקה, הכלכלה והעסקים.
ד"ר אסף צחור, דיקן בית הספר מספר כי בין הקורסים והסדנאות בהם יכולים להשתלב הסטודנטים ניתן למצוא: ניהול בר-קיימא של מערכות אנרגיה, מזון ומים, אקולוגיה תעשייתית וכלכלה מעגלית, ESG ואחריות תאגידית, השקעות אימפקט, יזמות ירוקה, כלכלת סביבה וניהול משאבי טבע, וגם בינה מלאכותית יוצרת. "בית הספר לקיימות לא שוקט אל שמריו. אנחנו מעודדים שינויים, אנחנו מחדשים, אנחנו ממשיכים לפרוץ דרך".
"מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI) והאופן בה ניתן לרתום את הטכנולוגיה בתחומי הקיימות, כבר הוטמעו בתוכנית הלימודים", מדגיש ד"ר צחור. "בשנת הלימודים הקרובה נרחיב ונעמיק את השימוש בכלים הללו, נוסיף סדנאות, נארח מומחים ונערוך כנסים בנושא". לפני מספר שבועות התקיים באוניברסיטה הכנס הראשון בנושא בינה מלאכותית וקיימות. "סטודנטים נפגשו עם יזמים, משקיעים, רגולטורים ואנליסטים בתחום. השילוב המתרחב בין תחום הקיימות לבין מגוון כלים דיגיטליים, חדשנות, יזמות ירוקה ואפשרויות טכנולוגיות מתקדמות - מאיץ את התנופה הקיימת ממילא בתחום ומציב את לימודי הקיימות בחזית הקידמה העולמית".
ד"ר צחור מתייחס גם לתוכנית אבירם לקיימות ואקלים, תוכנית מצטיינים שפועלת בהצלחה רבה בקמפוס. תוכנית אבירם לקיימותמיועדת לסטודנטים מצטיינים השואפים למצוא פתרונות למשבר הסביבתי העולמי ולפתח מיזמים בתחומי הקליימטק, האגרוטק-פודטק, המים, האנרגיה, והפסולת. התוכנית מציעה תכנים ייחודיים וחשיפה בלתי אמצעית ליזמים, משקיעים, מנטורים ובכירים מהאקדמיה ומהתעשייה בישראל ובעולם. המשתתפים מסיירים בארץ ובאירופה, זוכים להשראה וידע ומשתלבים בעשייה בתחום.
היישר מספסל הלימודים אל מסדרונות ההייטק
בוגרי ובוגרות התואר הראשון בקיימות עד כה כבר השתלבו בתפקידי מפתח בתאגידים בינלאומיים, בחברות ייעוץ בינלאומיות, בסטארט-אפים בתחום, וכן במשרדי ממשלה. מרכז הקריירה של אוניברסיטת רייכמן מסייע לבוגרים בהכוונה מעשית להשמה בארגונים מובילים במשק.
תאי שדה הוא בוגר תואר ראשון בקיימות וממשל ותוכנית Zell ליזמות: "הגעתי לאוניברסיטת רייכמן בעיקר בגלל האפשרות להתפתח בתחום היזמות הירוקה. התואר תרם לי מאוד והכלים שקיבלתי סייעו לי לייסד מיד לאחר הלימודים את חברת BloomX שעוסקת בבעיית האבקה, ומציעה פתרונות כדי להגדיל את היבול החקלאי ולשלוט בתהליך האבקה. עד כה החברה גייסה 8.5 מיליון דולר ונמצאת בתנופת פיתוח אדירה".
ד''ר צחור מוסיף כי "יש אינספור הזדמנויות תעסוקתיות בתחום, כאנליסטים וכמומחי ESG, כמנהלים וכמקבלי החלטות, כיועצים בחברות ייעוץ בינלאומיות, כיזמים; בטכנולוגיה, בפיננסים, בניהול סיכונים, בחברות תעשייה ובמוסדות המדינה. יש למעלה מ-1,200 חברות סטארטאפ בתחומי הקיימות, בישראל לבדה, בקליימטק, בניהול סיכוני אקלים, בחברות אנרגיה מתחדשת, בתחבורה ומיקרו-מוביליטי, בחלבונים אלטרנטיביים, בניהול סיכוני אקלים, אגירת פחמן וקיזוזי פחמן, בטיפול במים, בניהול שרשראות אספקה וצמצום פחת. כמעט כל משרד ממשלתי עוסק בתחומים הללו. כל תאגיד גלובלי מוכרח לקחת בחשבון את ההיבטים הללו. זה העתיד, והוא בידיים שלנו".
רוצים לשמוע עוד על תוכנית הלימודים בקיימות?