ממשלת מדינת המלדיביים הודיעה השבוע על איסור כניסת ישראליים לאיים בגלל שהפכנו מבחינתם לאורחים בלתי רצויים. הלוואי וביטול חופשות הייתה הצרה היחידה שממשלה נתניהו הנחיתה עלינו.
בטן גב זאת לא הבעיה. אם לא במלדיביים, נטוס לאיי סיישל או לפוקט שבתאילנד. וכשנחזור לנורמליות, לא לשכוח להטביע (מטאפורית כמובן) את המלדיביים, להתעלם מחופשות 'הכל כלול' בטורקיה ובאותה ההזדמנות לקצץ את כנפי מטוסי 'טורקיש איירליינס' שמתעלמת מנתב"ג.
החרמות על ישראל עלו השבוע מדרגה ומתחילים לתפוס ממדים של מלחמת חרמות ברזל. חברת האופנה פוקס בבעלות הראל ויזל דיווחה השבוע שהרשת הבינלאומית Pret A Manger שאמורה הייתה לפעול בישראל עם 40 סניפים ביטלה את רישיון הזכיין בגלל המלחמה.
קדמה לרשת המזון השוויצרית, מקדונלד'ס העולמית שנסוגה (חלקית) מישראל בצורה יותר אלגנטית. היא קנתה את חלקו של זכיין הרשת בישראל עומרי פדן שהעז למכור לחיילי צהל בעצומה של המלחמה את הקציצות בהנחה.
חלק מהרשתות הבינלאומיות כמו נסטלה הגיעו לישראל בעקבות הסכמי אוסלו שכה מרבים להשמיץ שלא בצדק. אחת מהן, נסטלה השוויצרית, הספיקה מאז להשתלט על אוסם. התקפלות מישראל בעיתוי הנוכחי היא מבחינתה משימה מסובכת יותר מהכנת מתכונן סודי לטייסטרס צ'ויס.
הצרות מאירופה מגיעות בצרורות. אוסלו הפכה מבירה ידידותית למוקד התקפות פעילים פלסטינים, שאליהם חברו פעילי BDS מקומיים. שכנתה שבדיה הפכה מיצרנית וולבו וספוטיפיי ליצרנית פעילי איכות סביבה כמו נערת הפוסטר גרטה טונברג.
אבל אפשר להירגע. כל עוד המדובר בחרם של מותגי מזון בינלאומיים, מותגי אופנה או מותגי נופש לא צריך להילחץ. במונחי מקרו כלכלה יש להם משמעות כלכלית זניחה. תמיד אפשר לבחור בנופש אם לא במלדיביים אז במותגים כמו קלאב מד או במלון יוקרה בנגב.
הצרה האמיתית מתחילה כשהחרמות מגיעות מגורמים עסקיים רציניים שנזקיהם ארוכי טווח. המקרים הולכים ומתרבים בממדים המזכירים את החרם על רוסיה.
יזמי תערוכת הנשק הבינלאומית יורו-סאטורי (Eurosatory) שתיערך ב-17 ביוני בצרפת החליטה לאסור את השתתפותן של חברות ישראליות. "לא מתקיימים עוד התנאים לקבלת חברות ישראליות בתערוכה הצרפתית", הוסבר.
זו מכה לעשרות חברות הזנק שלא יוכלו לחשוף בתערוכה את פיתוחיהם שחלקם תולדה של המלחמה בעזה. עוד קודם לכן ביטלה חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי את תכניתה לרכוש 50% מניו־מד בשיתוף בריטיש פטרוליום. הביטול מהווה פגיעה ישירה במשק האנרגיה.
אפרופו אנרגיה, לא ברור כמה חברות בינלאומיות יענו לפניית משרד האנרגיה במכרז לחלוקת רישיונות קידוחי נפט וגז בישראל. חרמות כאלה כבר משפיעים על המאקרו-כלכלה, ופוגעים לאורך במלחמה ביוקר המחייה. למרבה ההפתעה המצב הכאוטי הזה עובר לשרי הממשלה מעל לראש. לא התקיים דיון רציני במשרד הכלכלה, במשרד האוצר או במועצה הכלכלית בראשות פרופ' פרופ' אבי שמחון על ההשלכות המחמירות.
לא שואלים מה אפשר לעשות, והאם ניתן לסייע למגזר העסקי ואילו צעדים מעשיים לנקוט כדי למנוע את החמרת המצב. אבל עדיין זה לא מאוחר. ישראל ניצבת בפני הזדמנות יוצאת דופן לצאת מהפלונטר הכלכלי, בוודאי הביטחוני.
ראש הממשלה נתניהו מוזמן לכבד את עקרונות ההסדר להפסקת אש עם החמאס שלדברי הנשיא ביידן נתניהו עצמו יזם. אבל מה רוצים ממנו? הוא אכן טרוד בנושאים קיומיים אבל הנוגעים ישירות אליו. המילים המהדהדות 'שהמדינה תישרף' המיוחסות לשרה נתניהו מתחילות להתגשם.
באזור הצפון המדינה אכן נשרפת. אבל לא צריך לעצור את הנשימה בציפיות מהממשלה. כי איך אפשר לצפות מממשלת המחדל שאינו מסוגלת דה פאקטו להשיב לריבונותנו את מטולה וקרית שמונה, לטפל בחרם הבינלאומי המחריף וביוקר המחייה המתדרדר.
תעירו את נתניהו רק כשעל סדר היום הדיון יעסוק בהוצאות האבטחה למשפחתו, סידורי הלינה והוצאות משק הבית.