לפני שבע שנים נכנס לארגון המנכ"ל אלי כהן עם צוות חדש והחליט לשנות את האסטרטגיה: "אחד הדברים שעלו עם צוות ההנהלה החדש הוא שפעמים רבות ארגונים חברתיים משמרים את הסיטואציה החברתית שבה הם נועדו לטפל. כשאנשים רעבים אתה נותן להם סלי מזון והם ממשיכים להגיע אליך כדי לקבל את הסלים. החלטנו שאנחנו רוצים לעשות טיפול שיביא לפתרון הבעיה".
כהן מסביר שהמשימה של פתחון לב היא לא לחלק תרומות וסיוע אלא לשבור את מעגל העוני: "הצלחה וכישלון נמדדים אצלנו באם אנחנו מצליחים להוציא אנשים ממעגל העוני או לא. הנתון הסטטיסטי אומר שאחת מארבע משפחות שמטופלות אצלנו עוזבת את מעגל העוני בתוך כשנה ולא צריכה עזרה יותר - לא מפתחון לב ולא מאף אחד אחר".
איך זה עובד במבחן המציאות?
"בכל הנוגע לתחום המזון, בדרך כלל ארגונים מעניקים מזון פעם בחודש או בחגים, אבל מובן שמי שבאמת רעב זקוק לכך באופן יומיומי. אנחנו בעצם הארגון המשמעותי הגדול שמחלק מזון לאותן משפחות בכל שבוע במשך כל השנה. אנחנו מאמינים שכדי להעניק יציבות לאדם, צריך קודם כל להעניק לו את הבסיס. מה זה הבסיס? אוכל ומקום לגור בו, ואחרי שזה קיים יש את הפניות להתעסק בדברים אחרים. אני כמובן לא מתכוון רק למזון עצמו כמו גם צעצועים, ספרים, טיפולי שיניים ומספרה, כל מה שבית צריך. אנחנו הביטחון התעסוקתי שלהם".
לגעת באופק
לתמיכה השבועית של סלי הסיוע נוספו דרך הארגון כמה פעילויות נוספות, למשל מיצוי זכויות. "מוכח בישראל שעשירים יודעים למצות את כלל זכויותיהם מהמדינה, ואנשים עניים לא ממצים ברובם את הזכויות המגיעות להם על פי חוק. זו הסיבה שאנחנו עושים תהליך מיצוי זכויות עם אותם אנשים מכיוון שלעתים קצבאות יכולות להגיע לרמה של מאות ואלפי שקלים בחודש. זו כמות משמעותית שלא כולם מכירים ומשתמשים בהטבה".
האג'נדה שלכם היא להוציא משפחות מקו העוני לטווח הבינוני והרחוק. איך עושים את זה?
"אחרי שהענקנו סלי מזון ומצרכים ומיצינו את הזכויות, אנחנו מוסיפים תהליך שנקרא 'להיטיב'.
המטרה היא לברר מה מקור ההכנסה של אותה משפחה, מה משאיר אותה בעצם בתעסוקת עוני. לא משנה מה הבעיה שאנחנו מאתרים, אנחנו יודעים לפתור אותה ובתוך שנה אנחנו מוצאים לבני המשפחה גם מקום עבודה מיטיב שמוכיח את עצמו לאורך זמן. לטווח הארוך יותר אנחנו מקצים תוכנית חינוכית שנקראת "לגעת באופק", המיועדת לילדים של אותן משפחות, שעוברים איתנו מסלול בן שבע שנים - בתיכון, בצבא ושנה אל תוך האזרחות כדי למצות את הפוטנציאל שלהם ולמנוע מצב של עוני בין דורי".
למרות שארגון פתחון לב נרתם משמעותית למען אוכלוסיות המלחמה שלא נמנות בשגרה עם מקבלי הסיוע בישראל, הפעילות השגרתית של הארגון לא רק שלא נפגעה, אלא הורחבה במטרה להביא לתמיכה נוספת. בכל הקשור לפעילות מיצוי הזכויות שמעניק הארגון, במסגרת המערך, נרשמה עלייה דרמטית בסיוע במיצוי זכויות ביחס לשנת 2022: התקבלו בשנה החולפת כ-18 אלף פניות שהניבו מעל 59 מיליון שקל למקבלי הסיוע.
החודשים האחרונים, מאז תחילת המלחמה, גרמו לפתיחה של פרק נוסף על ידי הארגון בראשותו של כהן: הקמת הרשות הלאומית למיגור העוני. החוק להקמת רשות לאומית למאבק בעוני צפוי לעלות להצבעה בקריאה ראשונה ברביעי הקרוב. חברי הכנסת ינון אזולאי (ש"ס), נעמה לזימי (העבודה) ועאידא תומא סלימן (הרשימה המשותפת), הם יוזמי הצעת החוק שנכתב על ידי ארגון פתחון לב. "כשזה יקרה" אומר כהן, "זו תהיה החקיקה הכי משמעותית שנעשתה בתחום העוני מאז הקמת המדינה. נכון להיום במדינת ישראל אין אף אחד שאחראי על טיפול בעוני".
מה עם משרד הרווחה?
"הוא לא יכול לטפל בהכל. אם שר הרווחה רוצה להעביר תוכנית חינוכית לדוגמה, הוא לא יכול. מה שקורה כאן הוא שאין יעדים, אין תקציב ואין אף אחד שמודד מה נעשה בתחום הזה. אם תהיה רשות כזו זה בדיוק מה שהיא תעשה: תתכלל את הפעילות של כל משרדי הממשלה, תציב יעדים ותעקוב פעם בשנה כדי לראות שאנחנו אכן הולכים ומתקדמים. וכל זה לאור העובדה העצובה שישראל ניצבת במקום האחרון בין מדינות ה-OECD באחוז העניין מתוך כלל האוכלוסייה, וזה עוד לפני הנתונים מהחודשים האחרונים מאז 7.10".
המפונים החדשים
כאמור, בחודשים האחרונים נרשמה עלייה מתמשכת בפניות למרכזי הסיוע ולא רק. "אנשים לצערי הרב לא מגיעים כשהם בקושי למרכזי הסיוע, אלא רק כשהם עמוק בתוך ההתרסקות, כך שהנתונים אפילו לא מתחילים להצביע על עומק הבעיה. אבל בואי נסתכל רגע על התפיסה. אנחנו בעצם מטפלים כיום בהרבה דברים שהתחילו עוד בקורונה שריסקה רבים והכניסה אנשים חדשים לאוכלוסיית העוני, ויש את העניין של יוקר המחיה, שפרץ אז וממשיך גם היום. מאז פרוץ המלחמה היו כבר חמישה גלי עליות מחירים ועוד היד נטויה".
זה המקום אולי לציין כי הפעילות של הארגונים החברתיים, ובכללם פתחון לב, אינה מעידה על שעושה המדינה. למעשה למדינה אין פתרון, ובהיעדרו של זה, העמותות והארגונים הם אלה שנכנסים לוואקום שנוצר. "אוכלוסיות המפונים למשל, הן אוכלוסיות שלא טיפלנו בהן בעבר, אבל ככל שעובר הזמן המדינה, שלא מצליחה להסתכל בראייה ארוכת טווח, לא תצליח לפתור גם את הבעיה הזו".
מה הקריטריון לקבלת סיוע אצלכם?
"70% מהאנשים שמקבלים סיוע מעמותות המזון בכלל בישראל לא רשומים ברווחה, מסיבות שונות. ולכן אנחנו נותנים מענה לזה. כדי לקבל מאיתנו סיוע במידה שיש הפניה מהרווחה זה מקצר תהליכים. אם לא - יש לנו צוות פנימי של עובדים סוציאליים שעושים בדיקה עם המשפחה כדי לוודא שהיא אכן זקוקה לעזרה. זה נכון לגבי כולם למעט מי שפונה אלינו בפעם הראשונה - שמקבל מיידית את הסיוע כדי שחלילה לא ייווצר מצב שבגלל בירוקרטיה הוצאנו משפחה רעבה ממרכז הסיוע. בשונה מהרווחה, לבדיקה שאנחנו עושים קוראים 'אינטייק'. מדובר בהליך בירור צרכים לכל בני המשפחה שלפיו נבנה פרוטוקול טיפול. נניח יש ילד עם צרכים מיוחדים, או בגיר בגיל העסקה שמשתכר מתחת לשכר המינימום וכו' - המטרה היא כאמור לתת תמונת מצב של המשפחה בראי היותר רחב שלה כדי ליצור גם את השינוי".
פתחון לב הוא ארגון מושתת מתנדבים עם 43 עובדי מטה ולצידם 154 מתנדבים קבועים המגיעים לשני ימי עבודה בשבוע ולמעלה מכך. חלק ממשרות הליבה, כגון ניהול מערכות המידע, הן בהתנדבות. "יש לנו כ-20 אלף מתנדבים יוניקים בכל שנה, ואנחנו כל הזמן זקוקים למתנדבים וקוראים לאנשים לבוא ולהתנדב", אומר כהן. "מרלוג המלחמה של פתחון לב עובד במלוא הכוח ואנחנו עדיין נותנים מענה בדיוק כמו בראשית המלחמה".
כשאנחנו עדיין במצב של אי ודאות בגזרה הצפונית, מה התוכניות של הארגון הלאה?
"ראשית, עניין החקיקה של הקמת הרשות למאבק בעוני. זה הדבר הראשון שצריך לעשות פה והוא משמעותי מאוד. סוגיה נוספת היא השקעה בביטחון תזונתי. בקורונה, מדינת ישראל השכילה להבין את הקושי וחילקה כרטיסי מזון בשווי של מיליארד ושלוש מאות מיליון שקל במשך כשלושה חודשים. כיום, שבעה חודשים ויותר לתוך המלחמה המדינה השקיעה כלום ושום דבר לעומת הסכום שהושקע בקורונה. ואנחנו סבורים שהמדינה חייבת לחזור לתמונה, מכיוון שארגוני הסיוע לא יכולים לספוג את כל העול הזה על כתפיהם הצרות ולמשך זמן כל כך ארוך. חייב להגיע מענה זמין בכל הנוגע לביטחון התזונתי".
פתחון לב פעילים באזור העוטף ונערכים להרחבת הפעילות באזור גם לאחר שובן של המשפחות. "אנחנו יודעים שנחוץ מענה לאנשים גם אחרי תקומה וחזרה מלאה לשגרה. נזקים כלכליים יישארו, הרבה עסקים קטנים לא ישובו לפעול, ולעובדים של אותם עסקים לא יהיה להם היכן לעבוד. יש הרבה אנשים שנפגעו בטראומה כזו או אחרת שיהיה להם קשה למצוא את עצמם, ועוד הרבה יותר אנשים שיצטרכו סיוע גם אם מחר במטה קסם אין מלחמה יותר. כמובן שאנחנו עוקבים אחרי מה שקורה בצפון כדי להבין מה נצטרך שם".
"הסטטיסטיקה מראה שמשפחה שנכנסה לתוך מעגל העוני חייבת לעזוב אותו תוך חודשים ספורים", מסכם כהן, "ולו כדי לא להנציח את מעגל העוני דורות קדימה. כשמדברים על מעגל העוני הבין דורי, וזה אולי הנתון המזעזע ביותר שיש לנו במדינה, לילד שגדל לתוך מעגל עוני יש סיכוי של 78% להישאר בו גם כמבוגר. את זה אנחנו רוצים למנוע. לא רק שזה לא ייגרר לבני הדור הבא, אלא לעשות את השינוי גם בקרב בני הדור הזה".