חשבתם ששר הפנים של מדינת ישראל דואג לכם? ציפיתם שיחסום בגופו את הכוונה להעלות את הארנונה ב-5.29% בעוד קצת פחות מחצי שנה? תתעוררו מעוד חלום מתוק למציאות מסויטת.
משה ארבל, שר מוערך בדרך כלל, ישב בשבוע שעבר בוועדת הכספים של הכנסת, ובלי למצמץ בחר ברשויות המקומיות על פניכם. "המחויבות שלי", אמר קבל ועדה ועם, "היא שהרשויות לא יקרסו". ולכן, לשיטתו, לא רק שצריך להעלות את הארנונה בסכום מופרז כזה, אלא הוא ומגדיל ומעלה, וקורא לרשויות לבקש ממנו העלאה נוספת.
מי שראה את מחזה האימה הזה, לא יכול היה שלא לתפוס משהו כדי לא ליפול. במקום לשדל את הרשויות המקומיות לחוס על התושבים שלהן, שגם ככה בקושי מסוגלים לסגור את החודש, ולהבין שעליית הארנונה תביא גל עליות מחירים פסיכי בנוסף לזה שאנחנו נמצאים בעיצומו, כי אם הארנונה לעסקים מתייקרת, הצרכנים ישלמו על זה, הוא נותן בעיטה בישבן של יוקר המחיה, ומדרבן אותו לדהור קדימה.
שר הפנים הזה שייך לממשלה, שבראשה עומד האיש שהבטיח בינואר 2023 להקפיא את הארנונה לשנה. מאז היא עלתה ביותר מ-10%. מה עובר במוחם של מקבלי ההחלטות המנותקים? מדבריו של השר, שיובאו בהמשך, אפשר לנחש: שישלמו האזרחים תוספת של 315 שקלים בשנה, הרי הם במילא משלמים הון על כל דבר, זה לא ממש קריטי. מה שחשוב באמת, זה שהרשויות יתמוטטו אם לא יקבלו את התוספת הנדיבה הזו. "הפגיעה ברשויות המקומיות היא פגיעה בתושב", הסביר השר בנועם. אדוני השר, פגיעה בכיס של התושב תמוטט אותו כלכלית, ואז לא יהיה לו בכלל כסף לשלם לרשות שום דבר, לשם אתה חותר?
במהלך הדיון ההזוי עלה לאוויר שוב ושוב הטייס האוטומטי, אותה נוסחה מחוק ההסדרים 1992, לפיה מתעדכנים תשלומי הארנונה מדי שנה למגורים ועסקים, משכלול של מדד המחירים לצרכן ומדד השכר הציבורי והשוואתו לשנה שעברה. האם ניתן לקרקע אותו ולהכניס את השובב הסורר לסבב טיפולים במוסך של הכנסת? התשובה היא בטח, לפי מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, והאיש שיזם את הדיון, ח"כ ולאדימיר בליאק.
"הגיע הזמן לשנות אותו ולבטל את ההצמדה לשכר במגזר הציבורי", הוא אומר. "יש כמה הצעות חוק בעניין, אחת מהן היא של גפני בעצמו. ניסיתי לקדם את הנושא בכנסת הקודמת ולא הצלחתי וזה רק עניין של רצון".
גם בליאק חושש, ובצדק, מעוד עלייה חדה ביוקר המחיה שיבוא בעקבות התייקרות הארנונה. "גובה הארנונה העסקית היא פי 3 ו-4 מגובה הארנונה למגורים. אין שום סיבה שהעסקים לא יגלגלו אותה לצרכן וכך נראה, למשל, עליה של לפחות 5% מחירי המזון, שגם ככה מוציאים מהדעת".
ארבל הסביר בדיון, שבעקבות ההסכם שחתמה המדינה עם ההסתדרות להעלאת שכר העובדים שלהן, הוצאות השכר של הרשויות המקומיות עלו ולכן הן צריכות לגבות יותר כסף מהתושבים. למה זה העניין שלנו? לא ברור. הרי רק לפני פחות משבוע פורסם שראש הממשלה הנחה את האוצר לא להעלות מסים השנה. הארנונה זה מס. להעלות אותו השנה ב-2.7% וב-1 בינואר 2025 ביותר מ-5% זה בסדר?
"שיישב שר הפנים עם שר האוצר ויפתור את זה", ממליץ בליאק. "הוא רוצה שיפוי מהאוצר על שכר עובדי הרשויות? הוא בעצמו הציע להשתמש בכסף ששוכב סתם בקרן הניקיון, אליה מפרישות הרשויות סכום מסוים מהגידול בהכנסותיהן כדי לשמור על הסביבה. אם יפטרו אותן מהתשלום לקרן, כבר תתמתן העלייה בארנונה לכ-3% בלבד ואת האחוזים הנותרים אפשר יהיה לכסות מהמיליארדים שנמצאים בה".
השורה התחתונה זועקת לשמיים: אזרחי ישראל לא צריכים לשלם יותר ארנונה כל שנה כמו שעון שווייצרי, כי מישהו החליט ככה לפני יותר מ-30 שנים. בטח כשהטייס האוטומטי של המשכורות שלנו התקלקל והן תקועות במקום כבר שנים. יש לנו חצי שנה להילחם בהתייקרות המיותרת הזאת, שאין לה סיבה, אין לה תכלית ואפשר לפתור אתה בקלות עם טיפה מאמץ, כי, וואלה, נחנקנו.