ההייטק הישראלי אמנם נסוג לנקודת גיוסי ההון של 2018, אך להבת יוקר המחיה שהצית בגל הנפקות הקורונה, שהלהיטה את מחירי הדיור המקומיים, נשארה בשיאה למרות אי הוודאות הכלכלית שהועצמה בעקבות מלחמת חרבות ברזל ויש שיאמרו שאף הפכה לאיום קיומי על ישראל.
מדד המחירים לצרכן עלה בכ-13.2% עד סוף אפריל האחרון מאז סוף 2020 (כשנת בסיס לחישוב), וקצב האינפלציה השנתי אמנם ירד מאז סוף 2022 ועמד על 2.8% לאותה התקופה, אך עדיין מהווה עלייה אל מול מאי 2020 אז עמד על 1.6%.
שיעור האינפלציה ומדד המחירים לצרכן, עם זאת, אינם ממחישים עבור הישראלי הממוצע את ההכבדה שהוא חש בכיסו עקב שחיקת משכורתו, שהחלה עם חזרת כלכלות העולם לפעילות מלאה בתום מגפת הקורונה.
היצרנים והיבואנים, שצמצמו פעילות בשל המגפה, לא הצליחו אז לעמוד בחזרת מלוא הביקושים והעלו מחירים - אינפלציה, שבתורה הובילה את הבנקים המרכזיים לפעול לרסנה באמצעות העלאות הריבית.
משקי הבית, לפיכך, הותקפו הן מכיוון האינפלציה בתשלום גבוה יותר ברכישותיהם השונות והן מכיוון הריבית בתשלום גבוה יותר על הלוואותיהם למימון הרכישות.
הסעיף שאחראי לסכום ההוצאה הגבוה ביותר למשק בית ממוצע היה הדיור, עם עלייה ממוצעת של כ-1,000 שקל בתשלומי המשכנתא (בהתאם לאופייה ומיקום הדירה) על פי נתוני בנק ישראל מאז מחצית 2022 ועד תחילת 2024, ושל כ-7% בשכר הדירה ברבעון הראשון של השנה.
אלא שממוצע יכול להטעות, ובין לוקחי המשכנתאות יש שנאלצו להוספה חודשית של אלפי שקלים נוספים אל מול גובה המשכנתא ששילמו בתחילת 2022 או סוף 2021, ומבין השוכרים יש שנאלצו להוסיף עד כ-40% לעומת שכר הדירה ששילמו לפני כ-4 שנים, ובעיקר באזור גוש דן.
לתעשיית ההייטק המקומית קשר ישיר ועקיף ליוקר המחיה הישראלי ולעליית מחירי הדיור, והנעוצים באופי התעשייה.
לפני הכל יש לציין כי יוקר המחיה בכלל, ועליית סעיף הדיור בהוצאה המשפחתית בפרט, נעוצה בראש ובראשונה באוזלת ידה של הממשלה בניהול שוק הדיור הישראלי: הממשלה היא זו הנדרשת לפעול לתקן פגמי תכנון שיצרו פער של כעשור עד לאישור תוכניות בנייה ולאפשר הדבקת פערי ההיצע והביקוש, ולפעול ליישום תוכניות ממשלתיות לשיכון זוגות צעירים בתחילת חייהם, כפי שעשו ממשלות עבר בקליטת עולים.
רו"ח ליאור שחר, ראש אשכול הייטק בפירמת הייעוץ BDO, מסביר לוואלה כסף את הקשר של תעשיית ההייטק ליוקר המחיה: "השפעת ענף ההייטק על יוקר המחייה מהותית בשל גודלו ביחס לכלל שוק העבודה הישראלי, עם קרוב ל-20% מהתמ"ג וכ-50% מהייצוא.
"העלייה של 5% בשכר עובדי הייטק שפורסמה במרץ האחרון אל מול החודש הקודם ושל 12% בחישוב שנתי שופכים דלק למדורת יוקר המחייה, וזה תרם להפתעה לרעה עם הפרסום הקודם של מדד המחירים לצרכן שהציג עלייה גבוהה יחסית מהתחזית של 0.8%.
"עלייה זו לא אפשרה לנגיד להוריד את הריבית במשק ומצריכה המשך מדיניות מוניטרית הדוקה. כל עוד השכר בהייטק ימשיך לעלות ולהשפיע על הצריכה, אנו צפויים להמשך עלייה ביוקר המחייה.
"תחום הדיור הוא תחום נוסף בו אנו עדים לעלייה עקבית ומתונה במחירים במהלך החודשים האחרונים. אולם יש לשים לב ששוק דירות היוקרה קפוא כבר זמן רב, בין היתר בשל מיעוט הנפקות חברות ישראליות, בעיקר בחו"ל.
"מיעוט ההנפקות הוריד את כמות שכירי ההייטק המתעשרים בתקופה קצרה יחסית כתוצאה מפגישת מזומן ממכירת מניות או אופציות שקיבלו, בניגוד לתקופה של לפני כ-3 שנים בה אירע גל הנפקות שהוביל למתעשרי הייטק צעירים שרכשו דירות יוקרה, במובן מסוים מכל הבא ליד".
יעל בן זוהר, זכיינית סוכנות תיווך הנכסים 'רימקס אידיאל', מחדדת: "אנו רואים עלייה במחירי השכירויות החל מחודש שעבר לאחר חודשים בהם המלחמה 'הרדימה' את השוק הזה, בין היתר עקב צמצום ההיצע על ידי מפוני הצפון והדרום לצד יכולות ההייטקיסטים לשלם סכומים גבוהים.
"דבר זה שומר על הרף השכירות הגבוה, ובעלי הנכסים מתעקשים לא לרדת במחיר. יחד עם זאת, קשה להשוות את 'תרומת' ההייטק למחירי הדירות בשנת 2022 לתרומתו בשנת 2023 והשנה.
"מגמת עליית הריבית והרפורמה המשפטית השפיעו על ההייטק המקומי והגבירו את חששם להתחייב לסכומים גבוהים".
בן זוהר מוסיפה, כי "יש לעשות אבחנה גם בין דירות יד ראשונה מקבלן לבין דירות יד שנייה, שכן בשוק הדירות למכירה יד ראשונה מקבלן יש תחושה שהקבלנים תקועים ומוכנים לרדת במחירים.
"תופעת המתנות בדמות ריהוט, ויתור על ההצמדות, הלוואות קבלן ללא ריבית והצמדה, ודומיהם אינם 'מתנות' כלל, אלא מגולמים במחיר הדירה. בשוק יד שנייה, לעומת זאת, אפשר לראות יציבות במחירים מאז תחילת 2023 והתמתנות בעליות המחירים עם עליית הריבית.
"דירות יד שניה גם נשארות זמן רב יותר על המדף כאשר בעליהן לא מצליחים לקבל את מחירי 2022".
פיתרון יוקר המחיה והדיור, עם זאת, לא יגיע מ"חינוך" ההייטקיסטים להוצאות מושכלות, אלא ממדיניות ממשלתית שתתכנס לפתרון הסוגייה, אחרת תאבד את מיטב בניה ובנותיה - גם בהייטק, שאמנם חזרו להילחם על המדינה, אך ייאלצו לוותר עליה בשל עלות המחיה בה.