חמשת הצעדים שיורידו את המחירים, אם הממשלה רק תצא מהניתוק

הרפורמה בחקלאות עובדת! את חלק מפירות הרפורמה בחקלאות שעשינו בממשלה הקודמת ניתן לראות בימים אלו ממש, כשאנו רואים ירידה חדה של כמעט 50% במחירי האננס, שהפך ללהיט בקרב הצרכנים עם 1.9 מיליון יחידות שנמכרו בשנת 2023 לעומת 1.1 מיליון בשנת 2021. זו דוגמא קטנה לאן ניתן להגיע עם חשיבה מחוץ לקופסא וקצת אומץ פוליטי.

השתוללות יוקר המחיה אינה גזירת גורל, זו תוצאה של הפקרות ניהולית וכישלון ממשלת ישראל. ניהול כלכלי נכון, יכול היה למתן את עליות המחירים ולהגביר את הצמיחה גם בתקופה קשה של מלחמה. כדי שזה יקרה, נדרשים צעדים ניהוליים, שמחלקם שרי הממשלה בורחים בכוונה בגלל שיקולים פוליטיים, ומאחרים הם בורחים פשוט בגלל אדישות למצב וניתוק מהציבור.

כאשר שר הכלכלה בורח ממשרדו בחודש האחרון ומבלה בניו יורק ופריז יותר מאשר בישראל, במקום לכנס דיוני חירום, זו בריחה. כששר החקלאות פועל בכל הכוח לחסום את פתיחת השווקים, זה מוביל ישירות לעליית מחירים. גם בדרגים המקצועיים מדווחים על כך שלא מכונסים דיונים מקצועיים בממשלה במטרה להיאבק ביוקר המחיה, שאין יוזמה ורצון לבצע אפילו סיעור מוחות. זו פשוט רשלנות ובריחה מאחריות.

באמצעות מספר צעדים בסיסיים, ניתן היה להוביל את המשק לנתיב חדש, לתת תקווה ואמון למשקיעים ולאפשר לממשלה ללחוץ את עליות המחיר כלפי מטה:

השוק הישראלי הוא ריכוזי וקטן. ללא פתיחתו לייבוא, מחירי המוצרים עולים באופן חד. עם זאת, לאורך השנים הוטלו מכסים וחסמים שמונעים את פתיחת השוק לתחרות, שהיתה מורידה באופן ברור את המחירים. תמיד פתחו חלון וסגרו דלת, במקום להוביל לפתיחה ברורה, לצד תמיכה בייצור המקומי.

משרדי הממשלה המיותרים אכן עולים עשרות מיליונים, אך הנזק הגדול שלהם, הוא הבירוקרטיה. לכל החלטה נדרשים עוד אישורים, עוד ניירת שעוברת בין פקידי המשרדים השונים, עוד סחבת וחסימת היוזמה הפרטית תוך הטלת עוד ועוד משקולות על האזרח הקטן. ביטול המשרדים ייעל את עבודת הממשלה, יקל על הובלת רפורמות ויחסוך בבירוקרטיה שכולנו משלמים עליה ביוקר.

⁠השקעה נרחבת בתשתיות חשמל, מים ותחבורה באמצעות פרויקטים גדולים במימון השוק הפרטי ובשיתופו. זו העת להשקעה נרחבת, כשהשוק הפרטי מעניק חלק מהמימון והידע, והמגזר הציבורי את רשת הביטחון לטווח הארוך. פרויקטים של שיתופי פעולה מגזר פרטי-ציבורי, הם כורח המציאות בימים אלו וייאפשרו צמיחה כלכלית והשקעות שיוסיפו על תקציב המדינה המשועבד כולו לטובת הביטחון.

⁠התניית הטבות כלכליות במיצוי כושר תעסוקה של בני הזוג (פעוטונים, סיוע בדיור וכו'), תדחוף יותר אזרחים להצטרף לשוק העבודה ותפסיק את תמריצי הבטלה שישנם כיום. ההטבות הכלכליות שהמדינה מעניקה כיום לעשרות אלפי אזרחים, רק כדי שלא יצטרפו למעגל העבודה עולות לנו פעמיים - גם באופן ישיר, וגם בכך שהסובסידיה מובילה לכך שאנשים נמנעים מלעבוד.

⁠עסקת חבילה משותפת להסתדרות ולמעסיקים שתכלול את הרכיבים הבאים: קיצוץ משמעותי (של עשרות אחוזים) בכוח האדם במשרדי הממשלה, הקפאת עליות השכר בכל המשק, מתן אפשרות לבונוסים כלכליים משמעותיים לעובדי מדינה מצטיינים בהתאם לתפוקה,

הקפאת עליית ארנונה והקפאת מחירים לשנה. אנחנו במצב חירום כלכלי, והממשלה חייבת להציג קיצוצים משמעותיים מחד, שייאפשרו לדרוש גם מהמגזר הפרטי להכנס מתחת לאלונקה, להקפיא עליות מחירים תוך שהוא יודע שהסביבה הרגולטורית לא מנחיתה עליו עליות מיסים והוצאות נוספות.

אלו הם רק חמישה צעדים, שיכולים היו להתחיל צעידה של כלכלת ישראל לדרך חדשה. כדי לבצע אותם, צריך מנהיגות אמיצה, שמסוגלת לקבל החלטות לא פופוליסטיות ולהוביל חזון. לצערי, בממשלת ישראל הנוכחית, אין כזו.

הכותב הוא חבר כנסת מטעם ישראל ביתנו ויו"ר ועדת העלייה. בעבר כיהן כשר החקלאות וכשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל