בקיץ, מעסיקים רבים נוהגים לשלם את דמי ההבראה השנתיים לעובדיהם, כאשר עובדים שהשלימו 12 חודשי עבודה רצופים זכאים לדמי הבראה בהיקף שמתחיל מ-5 ימי הבראה בשנה הראשונה ומגיע עד ל-10 ימי הבראה לבעלי ותק של 20 שנה ואילך.
ואולם השנה יחול שינוי משמעותי: על פי חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים, שנחקק ב-18 במרץ 2024, יופחת יום הבראה אחד מהעובדים.
מטרת החוק היא לגייס כספים מהעובדים ומהמעסיקים לתמיכה בחיילי המילואים, כאשר הכספים שנחסכים יועדו למתן הטבות לחיילי מילואים.
לפי נציגי משרד האוצר בדיון בכנסת, אמור המהלך להכניס לקופת המדינה כ-2 מיליארד שקל, המיועדים לתשלום ההטבות למשרתי המילואים: 1.8 מיליארד לטובת תגמול מיוחד - 133 שקלים ליום לכל חייל מילואים החל מהיום ה-61 לשירותו, ו-200 מיליון שקל לטובת הגדלה חד פעמית של מענק שנתי עבור תשלומי משק בית, הניתן לחיילי מילואים במערך הלוחם אשר שירתו לפחות 45 ימים.
על מי חל החוק?
החוק חל על כלל העובדים הזכאים לדמי הבראה, והם מחולקים לשתי קבוצות: עובדים רגילים ועובדים בעלי שכר נמוך (המוגדרים כ"עובדים בהפחתה חלקית").
עובדים רגילים:
במגזר הפרטי: יופחת יום הבראה בערך של 418 שקל, ובמגזר הציבורי: יופחת יום הבראה בערך של 471.4 שקל.
עובדים בהפחתה חלקית:
מדובר בעובדים שמשכורתם החודשית הממוצעת אינה עולה על 6,000 שקל ברוטו, ושאלמלא חוק זה היו זכאים השנה ל-5 ימי הבראה בלבד. עובדים המשתייכים לקטגוריה זו יספגו הפחתה של מחצית מהסכומים הנ"ל.
מיהם אותם "עובדים בהפחתה חלקית"? מדובר בעובד במשרה מלאה שממוצע משכורת ברוטו (כולל שכר יסוד, שעות נוספות, שווי רכב וכו') לחודשים ינואר-מרץ נמוך מ-6,000 שקל, והעובד זכאי לחמישה ימי הבראה בלבד. לדוגמה, עובדים בתחום הניקיון עם משכורת נמוכה מ-6,000 שקל מחויבים "לתרום" כביכול יום הבראה, כיוון שצו הרחבה קובע כי בשנה הראשונה הם זכאים ל-7 ימי הבראה.
עובד שלא עבד ברצף בחודשים ינואר-מרץ, נדרש לבדוק אם ממוצע שלושת המשכורות שקדמו לחודש אפריל 2024 היה נמוך מ-6,000 שקל והאם העובד זכאי לחמישה ימי הבראה בלבד.
כיצד תחושב ההפחתה עבור עובדים במשרה חלקית?
עובדים במשרה חלקית יופחתו דמי הבראה בצורה יחסית לאחוז המשרה שלהם. לדוגמה, לעובד המועסק ב-70% משרה במגזר הפרטי, ישולמו 292.6 שקל (70% מ-418 שקל), ובמגזר הציבורי 330.12 שקל (70% מ-471.4 שקל).
חוק זה, כצפוי, עורר תגובות רבות ומגוון דעות בציבור ובקרב המעסיקים, והוא צפוי להשפיע על התנהלות השוק בחודשים הקרובים.
פטל הוא סגן נשיא לשכת רואי חשבון, ורטנר הוא בודק שכר מוסמך