מחמיצים את היוניקורן הבא? "יזמים ומשקיעים בורחים, המדינה מפריעה לנו לעבוד"

ועדת הכספים של הכנסת תקיים היום (ג') דיון מיוחד על עתיד תעשיית הבלוקצ'יין והקריפטו בישראל. הדיון יעסוק בחסמים הרגולטוריים הניצבים בפני חברות הקריפטו הישראליות, הקשיים שהם מערימים על התעשייה, וחשש שחברות ישראליות יעדיפו לעבור לפעול ממדינות אחרות.

על פי נתונים שיוצגו בדיון, בישראל פועלות נכון להיום לא פחות מ-174 חברות בתעשיית הקריפטו המקומית, המעסיקות כ-3,800 עובדים וגייסו עד כה 3.85 מיליארד דולר. למרות הפוטנציאל העצום, תעשיית הקריפטו הישראלית נמצאת תחת לחץ וחוסר ודאות מתמשך. יוזמי הדיון טוענים כי היעדר בהירות רגולטורית, בייחוד בתחום המיסוי, מעורר חשש מפני עזיבה של חברות קריפטו ישראליות ומיזמים עתידיים שנגנזים בעקבות זאת.

ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, אומר כי "בישראל יש לא מעט דברים שתקועים. קודם כל, רשות המיסים: חברות לא יכולות לשלם מיסים. הדבר השני הוא שמשקיעים זרים נמצאים בסכנה של כפל מס ולכן לא באים לישראל, והבעיה השלישית היא עובדים שמשלמים מס כפול על אופציות. את כל זה כבר היה אפשר לפתור אבל משום מה זה פשוט לא זז".

הוא מוסיף כי "האבסורד כל כך גדול עד שבאחרונה רשות המיסים אישרה ליחידים לשלם מס מבנקים בחו"ל, אבל לחברות ישראליות, שיכולות להכניס מיליארדים במיסים - זה לא, ועוד קיבלנו הודעה שזה כנראה לא יקרה".

בישראל כבר הספיקו לצמוח מספר יוניקורנים, בניהם חברת סטארקוור, פיירבלוקס, רשת SSV, ועוד, אך עם זאת, נדמה שהרגולציה לא מדביקה את הפער.

"משקיעים מכל העולם מחפשים היום את חברת הקריפטו הבאה. זה אומר שהם שמים כסף על צוותים וחברות בשלבים מוקדמים מאוד, כדי לנסות ליצור את הפיירבלוקס והסטארקוור הבאות של התעשיה. ובמקום שהמדינה תקבל אותם בזרועות פתוחות, מפריעים לנו לעבוד", הוסיף אדם בניון, שותף מייסד בקרן ההשקעות קוליידר.

גם יזמים צפויים להגיע היום לדיון, ביניהם מרק סמרגון, מנכ"ל חברת Fuse, העוסקת בהרחבת השימוש של טכנולוגיית רשת את'ריום לתשלומים עבור עסקים ברחבי העולם.

"הקמנו את החברה למרות החסמים הרגולטוריים בתחום. התעקשנו להקים משרד ולגייס עובדים בישראל. ישראל מעצמת B2B עולמית, עם חברות מצליחות רבות בתחום, יש כאן הרבה ידע וניסיון אבל כמעט הכל מיוצא. הרגולציות הלא ברורות ושמרנות היתר משפיעות לרעה על תחום הקריפטו. היזמים הישראלים ישר הולכים לגיברלטר, סינגפור, דובאי, פורטוגל, שווייץ וכו'".

האם הריכוזיות והכוח של הבנקים הוא הסיבה לעיכוב כזה?
"ישראל היא שוק מאוד ריכוזי, אין פה תחרות בבנקאות ואין שום פינטק מחוץ לקומץ הבנקים הגדולים. חשוב לי להבהיר, שישראל צריכה את הקריפטו ולא להפך. אני חושב שהפתרון לבעיות הוא דרך פנייה לרגולטורים. הדרג הפוליטי צריך לקדם הסדרה בקריפטו בישראל, בדומה לתהליכים שנעשו ונעשים עכשיו בארה"ב.

"חייבים לעודד חדשנות טכנולוגית פיננסית ברמה המקומית, ולא רק לייצא טכנולוגיה לחו"ל, כמו גם למנוע בריחת מוחות למדינות עם רגולציה ברורה ומטיבה. המדינה צריכה לעודד חברות לפעול בארץ, ולא רק להצליח בחו"ל", הוסיף.

יוזמי הדיון מקווים שהדיון יעורר מודעות לקשיים העומדים בפני תעשיית הקריפטו הישראלית וידחוף את הממשלה לפעולה אקטיבית בנושא, שתקוע כבר שנים באותו הסטטוס. הזמן יגיד מה צופן העתיד עבור תעשיית הבלוקצ'יין והקריפטו הישראלית. אך דבר אחד בטוח: מדובר בתחום בעל פוטנציאל עצום שיכול להשפיע לחיוב בצורה חסרת תקדים על הכלכלה הישראלית.

האם הממשלה הישראלית תעשה מספיק כדי לקדם את תעשיית הקריפטו? האם חברות ישראליות יעזבו את המדינה אם לא יינקטו צעדים? האם ישראל תפספס את המהפכה הבאה בתחום הטכנולוגיה? אלה הן השאלות אליהן משתוקקים יזמי ומשקיעי הקריפטו הישראלים לקבל אליהן תשובות, בתקווה שאפילו חלקן, יענו כבר בדיוק הקרוב בכנסת.