עם פתיחת משחקי היורו, רבים מאיתנו מוצאים את עצמם מתכוננים לשעות רבות של צפייה בטלוויזיה. מדובר באירוע שמביא עמו גידול משמעותי בביקוש למסכי טלוויזיה חדשים ומשודרגים. מה היתרונות והחסרונות של המסכים, ומה אנחנו צריכים לדעת לפני שנחליט על רכישה?
המסך הוא אחד מגזלני הזמן העיקריים של ימינו. האדם הממוצע מבלה חלק נכבד משעות היממה בצפייה מול המסך, אם בעבר המסך שימש רק לשידורי הטלוויזיה, היום הוא הפך לצינור תקשורתי למידע רחב ועצום.
משידורי הטלוויזיה המקומית והבינלאומית, דרך משחקי מחשב ורשתות חברתיות, ועד למסכי הטלפונים החכמים שבידי כל ילד בכיתה א' אך בכל זאת יש להם גם יתרונות לא מבוטלים. מצד אחד, מסכים גדולים ואיכותיים מציעים חווית צפייה מרתקת ומעשירה, במיוחד באירועים ספורטיביים כמו היורו. מצד שני, יש לקחת בחשבון את הזמן הרב שאנו מבלים מול המסך, שיכול להשפיע על חיי המשפחה, העבודה והבריאות שלנו, כמו כן ישנם לא מעט מחקרים שמציגים שהצפייה בטלוויזיה מרגיעה ועוזרת לנפש האדם.
האבולוציה של המסך
מכשיר הסלולר החכם, הנקרא טלפון, שינה מזמן את ייעודו העיקרי. רוב היישומים בו היום הם לצורך זמן מסך וצפייה, ולא לשיחות טלפון. גם מסכי הטלוויזיה עברו אבולוציה משמעותית. כדי להבין את השינויים בצריכת הטלוויזיות, כדאי לחזור קצת אחורה בזמן. טלוויזיות שחור-לבן קטנות, כבדות ופרימיטיביות שהיו נפוצות בשנות ה-70 וה-80 פינו את מקומן למסכי ענק מתקדמים וחכמים.
כיום, מסכים בטכנולוגיית OLED ו-QLED מציעים איכות תמונה מדהימה, והאפשרות לחיבור לאינטרנט פותחת עולם שלם של תוכן.
לפני חמישה עשורים, שידורי הטלוויזיה היו עדיין בפורמט של שחור ולבן. רק בשנת 1977 החלו השידורים לתמוך בצבע, אך רק לאחר מספר שנים החלו טלוויזיות צבעוניות לקשט את חדרי המגורים בבתים. מסכי הטלוויזיה הנפוצים היו בגודל 21 אינץ', והגדולים שבהם הגיעו ל-27 אינץ'. טלוויזיה אחת לבית הייתה הישג משמעותי, ואורך חיי הטלוויזיה היה ארוך.משקל של טלוויזיה בגודל 27 אינץ' יכול היה להגיע עד 50 קילוגרמים לעומת המשקל של מסך בגודל זהה שמגיע לארבעה ק"ג.
הטלוויזיה הייתה סמל למעמד סוציו-אקונומי ונאמנות הציבור לתיבת התרבות הייתה גבוהה, אם כי שעות הצפייה היו פחות מחצי משעות הצפייה של ימינו. עם התפתחות הטכנולוגיה, הוצגו מסכים ענקיים בגודל 34 אינץ', שמשקלם היה עצום ומחירם היה בהתאם. אם נתייחס לערכם בימינו, מחירם היה שווה לכ-25,000 שקלים.
כיום, מסכי הטלוויזיה הפכו לפריט סטנדרטי. בכל חדר שינה נוכל למצוא מסך תלוי על הקיר, ובסלון הביתי מסכים בגודל 65 אינץ' הם סטנדרט צנוע. המסכים מחוברים לתקשורת הביתית, למכשירי הסלולר ולתקשורת ושידורים מכל מקום וסוג. אם בעבר היינו בוחנים היטב את בית העסק שמוכר לנו את המסך, כיום ניתן לרכוש מסכים ברשתות השיווק ובאתרי האינטרנט ללא מעורבות גבוהה של אנשי מכירות.
השפעת משחקי היורו
משחקי היורו 2024 יצאו לדרך והחודש הקרוב יהווה חוויה וריגוש לא רק לחובבי הכדורגל, אלא לרובנו. אנחנו נמצא את עצמנו מארחים ומתארחים, נהנים מאירועים חברתיים שנעדרו מחיינו תקופה ארוכה. המארחים המועדפים יהיו אלה שיציגו את המסך המתקדם והגדול ביותר, ויביאו את האווירה המרגשת ביותר. תקופות שיא בביקוש למסכי הטלוויזיה נמצאות סביב אירועי הספורט השונים כמו משחקי היורו, האולימפיאדה, והמונדיאל. השנה, עם תחילת היורו, מדווחים על גידול בביקוש, אם כי פחות משמעותי לעומת שנים קודמות, עקב מחדלי יוקר המחיה והמצב הביטחוני.
שוק מסכי הטלוויזיה
שני מותגים מובילים את נתחי השוק במסכי הטלוויזיה ומהווים יחד 62% מכלל מכירות המסכים: המותג סמסונג מחזיק נתח שוק של 33%, ואחריו המותג LG עם נתח שוק של 29%. שאר המותגים תופסים 38% משוק המסכים, כשהדומיננטי ביניהם הוא המותג TCL.
ניתן למצוא מגוון מותגים שנותנים תחושה שמדובר במותגים בינלאומיים ידועים ומצליחים, אך למעשה חלקם מותגים פרטיים של יבואנים בישראל המספקים פתרונות זולים והולמים. שוק מסכי הטלוויזיה ומוצרי החשמל הביתיים מציג מותגים זהים ביבוא מקביל, ממש כמו במרכולים ובשוק הרכבים. יבוא מקביל של יבואן לא רשמי לישראל מציע בדרך כלל מחיר אטרקטיבי יותר, אך תנאי השירות והאחריות לא תמיד מקבילים לאלה של היבואן הרשמי
סקר מחירים
בחנו מספר מסכים נפוצים של המותגים הידועים, וסקרנו את פערי המחירים רגע לפני שריקת הפתיחה של משחקי היורו. הסקר מראה פערי מחירים משמעותיים בין הדגמים השונים.
לסיכום, תקופת היורו מציעה הזדמנות לשדרג את מסך הטלוויזיה בבית. חשוב לשקול את היתרונות והחסרונות של השימוש בטלוויזיה, לבחון את דפוסי הצריכה שלנו ולהשוות מחירים בין הדגמים השונים לפני הרכישה, לבחון אם מדובר ביבואן רשמי או יבואן מקביל בבחינת אחריות המוצר והשירותים. צפייה מהנה!
**נכון לתאריך 10/06/2024 מבוסס על מחירי אתר זאפ ופרסומי החנויות ורשתות השיווק, בוצע על ידי המכון לחקר הקמעונאות ט.ל.ח