קשה להגדיר את התוצאות הכספיות שעליהן דיווח אתמול הבנק הבינלאומי, כחדשות מסעירות. הפרשות הענק, ההפסדים, הגידול בחובות הבעייתיים והתשואה השלילית על ההון היו ידועים על סמך תוצאות המחצית הראשונה, הקטסטרופלית, של 2002, ותוצאות המחצית השנייה שיפרו רק מעט את המצב. לכן, מה שבכל זאת מעניין בדו"חות הם דווקא ההסברים המופיעים בפירוט עיקרי המדיניות העסקית של הבנק.
הנהלת הבנק מתארת בשפה פשוטה ובהירה את תלאותיה בשנתיים האחרונות בעקבות ההסתבכות בתחום האשראי ואת תהליך הפקת הלקחים שהבנק מבקש ליישם. הסקירה מותירה אצל הקורא תחושה שהסברי ההנהלה מלמדים על הטראומה שעבר הבנק. יש בה פירוט על "הפקת לקחים", "צעדים שננקטו" ו"התאמת המדיניות העסקית לתנאים השוררים במשק", באופן שאינו משאיר מקום לספק בנוגע לעוצמת הטראומה.
בנק שהפריש במשך שנים רבות סכומים זעומים לחובות מסופקים אשר לא הגיעו ליותר מ-0.3% מתיק האשראי שלו - ניצב לפתע בסיטואציה לא מוכרת שבה נאלץ להפריש סכום עצום של 864 מיליון שקל, המהווה 1.7% מתיק האשראי שלו; בנק שמעולם לא הפסיד, רושם בשנה אחת הפסד של 66 מיליון שקל; בנק שנחשב לבעל תיק האשראי הנקי במערכת, סובל מחובות בעייתיים שזינקו בשנה החולפת ב-35% וכבר מגיעים ל-5 מיליארד שקל.
כל אלה לא יכולים להשאיר את הבנק ללא הפקת לקחים וחשיבה מחודשת בנוגע למדיניות העסקית, ולכן הצהירו אתמול היו"ר שלמה פיוטרקובסקי והמנכ"ל דוד גרנות על כיווני הפעולה:
* הקטנת הריכוזיות בתיק האשראי הן מבחינת גודל לווה והן מבחינת ענפי המשק: החלטה זו היא תוצאה ישירה של הפסדי האשראי של הבנק בעסקות בזק-זאבי, תבל ויו.פי.סי וחברת גילת שאחראים על כ-60% מההפרשות לחובות מסופקים שביצע הבנק. לגבי גודל הלווה, נראה כי זהו לקח מההסתבכות עם גד זאבי שנהפך ללקוח הבית של הבנק בשנים האחרונות; גם בגין עסקיו האחרים הפריש הבנק סכומים ניכרים.
* התאמת המדיניות העסקית לתנאים השוררים במשק: הבנק מציין כי יעשה זאת בשתי דרכים; הראשונה - רציונלזיציה בתמחור העמלות והמרווחים הפיננסיים הנגבים מכל לקוח בהתאם לרמת הסיכון ותרומתו לרווחי הבנק. הדרך השנייה - העמקת החדירה לתחומי פעילות רווחיים כמו משכנתאות, אשראי צרכני, קופות גמל וכרטיסי אשראי. גם כאן אפשר למצוא הכאה על חטא, בעיקר בסוגיית המרווחים שגבה הבנק מלקוחות עסקיים. הצעד הראשון כבר מיושם (בכל הבנקים), ואילו הצעד השני די בנאלי, משום שבמשך שנים מנסה הבנק להרחיב את נתח השוק שלו בבנקאות הקמעונית ללא הישגים מרשימים.
* הרחבה סלקטיווית של הפעילות עם לקוחות קיימים וגיוס לקוחות חדשים. המטרה כאן היא לפזר את סיכון האשראי של הבנק, אך גם במקרה זה לא מדובר בבשורה שתזעזע את מערכת הבנקאות.
* התייעלות. בעבר היוותה הצמיחה המהירה של הבנק את מקדם היעילות העיקרי שלו, שכן מצבת כוח האדם גדלה בקצב מתון משיעור הצמיחה של הבנק. אבל עתה מכירה ההנהלה בכך שהמיתון העמוק מחייב צעדי התייעלות אקטיוויים יותר, ולשם כך הוקם צוות בראשות גרנות שבוחן סדרה של צעדים. פיטורי עובדים ותוכנית פרישה מרצון לא עומדים על הפרק בשלב זה, להערכת ההנהלה.
אין ספק שמדובר בצעדים נדרשים ומתחייבים ממצב הבנק, אך ברור שללא התאוששות במצב הלווים והמשק, צעדים אלה לבדם לא יאפשרו חזרה מהירה לרווחיות גבוהה. לכן המסר החשוב ביותר ממפגש העיתונאים שערך אתמול הבנק לרגל פרסום המאזן, הוא הצורך במיזוגים בין בנקים, לרבות הבינלאומי.
פיוטרקובסקי הכחיש נמרצות פרסומים שלפיהם, משפחת ספרא בוחנת אפשרות למכור את הבנק או למזגו ביוזמתה, אך באותה נשימה הבהיר כי המבנה העתידי של מערכת הבנקאות יתבסס על מיזוגים בין בנקים. "זה נכון, ראוי ורצוי", אמר פיוטרקובסקי, והיה אפשר למצוא בדבריו יותר מרמז לגבי השאלה מהו הפיתרון שבאמת יכול להחזיר בנקים מסוגו של הבינלאומי לשיעורי הרווחיות שהיו להם לפני המשבר הכלכלי הנוכחי.
הטראומה, הפקת הלקחים והפיתרון האמיתי
סמי פרץ
26.3.2003 / 10:17