רשות המיסים צריכה למלא את קופת המדינה ולוטשת עיניים אל רווחי החברות שאינם מחולקים לבעלי המניות. אלא שלטובת קבלת חלקה מהם היא שוב מתכננת להעניק הטבה לעשירים, ומומחי המס מסבירים למה.
הצעד המתוכנן שנמצא כעת על הפרק נקרא "דיווידנד מוטב" ועתיד להכניס לאוצר המדינה כמיליארד שקלים לפחות. במסגרתו מס הכנסה יעודד את החברות לחלק את רווחיהן הלא מחולקים כדיווידנד לבעלי המניות (הבעלים של החברות), ויגבה בגינם מס מופחת.
נסביר כי כ-160-200 אלף חברות ישראליות מכניסות, על פי נתוני רשות המיסים לשנים 2013-2021 בין 1.6 ל-2 טריליון שקל בשנה, ולאחר קיזוז הוצאותיהן משלמות מס חברות הנע בין35-52 מיליארד שקל בשנה.
מס הדיווידנד על הרווחים, שהינו השלב המיסויי השני, הכניס כ-5-9 מיליארד שקל לשנה לתקופה שנבחנה על ידי הרשות, וזאת ללא שקלול מס הדיווידנד שנגבה בשנת 2017, אז עמד על כ-20 מיליארד שקל (יורחב בהמשך).
החברות רשאיות שלא לחלק את רווחיהן לבעלי המניות כדיווידנד ולהשאירם בקופתן, ועל ידי כך הן אינן נאלצות לשלם בגינם מס כל עוד לא חולקו. חלק מהחברות עושות זאת במסגרת חוק עידוד השקעות הון, ואחרות משאירות את הרווחים בקופת החברה, ומכאן שמם - 'רווחים כלואים'.
מבחינת המדינה, ההיגיון במתן האפשרות לרווחים כלואים כחלופה לתשלום המס הוא בתרומת הכספים לצמיחת המשק באמצעות השקעתם על ידי החברות בהרחבת פעילותן או בזו של החברות בהן ישקיעו, ובכך גם הגדלת קופת המס.
החברות, עם זאת, מעדיפות ברובן להשאיר את הרווחים בחשבונות הבנק ולקבל בגינם ריבית. כך, למעשה, במקום שהציבור ייהנה מהמס על אותם רווחים, החברות נהנות מריבית על כספים שבפועל שייכים לציבור. מעין ריבית דה ריבית. המפסיד העיקרי מכך הוא הציבור.
בכמה כסף מדובר? על פי נייר עמדה שהוציאה רשות המיסים במאי האחרון לטובת תיקון חקיקה בנושא הצטברו כ-700 מיליארד שקל רווחים שלא חולקו כדיווידנד בשנים 2013-2021.
כתוצאה מכך, על פי הרשות, שיעור המס האפקטיבי ששילמו חברות ובעלי שליטה בהן עמד על כ-30% ו"רחוק מאוד מהמס השולי על יחידים העומד על קרוב ל-50%", מציינת הרשות בנייר העמדה ומוסיפה כי הדבר הוביל ל"מיסוי חסר בהיקף של מיליארדי שקלים בשנה".
הרשות מכוונת בעיקר אל חברות הארנק, שהינן חברות שהוקמו על ידי יחידים ומשמשות, בפועל, כ'ארנק' לפעילות היחיד שהקים את החברה.
"בפרט נאגרים רווחים לא מחולקים בחברות ארנק שבסבירות גבוהה אינם נדרשים להרחבת הפעילות העסקית הייחודי של חברות אלו", נכתב בנייר העמדה של הרשות, "וזאת בהיקף של כ-200 מיליארד שקל במצטבר בכל התקופה, וכ-30 מיליארד שקל לשנה בשנים האחרונות".
התרוקנות אוצר המדינה עקב מלחמת חרבות ברזל חייבה את המדינה לנטילת הלוואות יקרות יחסית לכיסוי הוצאותיה, ולטובת הגדלת אוצר המדינה החליטו ברשות המיסים להוציא לפועל את התוכנית טרום כל תיקון חקיקה עתידי.
מהלך דומה נעשה כבר בשנת 2017, אז עודדה המדינה חלוקת דיווידנד על ידי הורדת המס מ-33% (30% + 3% מס יסף) ל-25%, והצליחה, כאמור, להגדיל את קופתה במיליארדי שקלים לאחר שהעלתה את ממוצע גביית מס הדיווידנד מכ-5-9 מיליארד שקל בשנה לכ-20 מיליארד שקל אותה שנה.
ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס בישראל, אמר לוואלה כסף, כי "זה נכון שהצעד מצטייר כ'הטבה לעשירים', אך יש לבחון זאת בהתאם למצב הכלכלי המאתגר בו נמצאת מדינת ישראל כעת, וביחס לחלופות האחרות של האוצר למימון הוצאות המלחמה ושיקום העוטף והצפון.
"חשוב להדגיש, כי בגין כל הכספים שבעלי המניות משכו לביתם, בין באמצעות שכר או באמצעות דיווידנד, הם שילמו מס מלא ככל אזרח במדינת ישראל. רק על הכספים שנותרו 'כלואים' בתוך החברות ושלא הועמדו לשימושם הפרטי שולם מס חברות בלבד.
"באשר לשיקולים בעד או נגד המהלך, יש לזכור שהחלופה לצעד זה ובכלל להגברת הגבייה הנדרשת, היא הטלת מיסים נוספים על הציבור ונטילת הלוואות נוספות, שגם להן יש עלות גבוהה.
"המדינה זקוקה לכסף עקב הוצאות המלחמה, ואמנם מדובר בהקדמת מס בשיעורים נמוכים יותר, כמו היוון כביכול, אבל מנגד יתכן שהחברות האלה לא היו מחלקות דיווידנד לבעלי המניות גם בעתיד, אם לא יעודדו אותן לעשות זאת.
"הסיבה שיתכן והן לא תחלקנה דיווידנד היא שבמצב הקיים הן זקוקות ליציבות ולביטחון כלכלי ותזרימי בהתנהלותן העסקית השוטפת, בדמות תזרים חיובי ועודף בקופת המזומנים ככל הניתן, ועם רזרבה להשקעות נדרשות בעסק .
"יוצא מכך, שהמדינה, שזקוקה כרגע לכסף, משלמת, כביכול, ריבית של כ-8% על הקדמת המס. השיקול שצריך להיעשות כאן באשר לכדאיות האינטרס הציבורי ביישום הצעד הוא קר ועוסק כולו בעלויות וחלופות מימון אלטרנטיביות למדינה.
"בסוף זה נראה שלכאורה הציבור מפסיד 8%, אבל בפועל יתכן שהציבור מרוויח לעומת חלופות מיסוי וגיוס כספים אחרות. בנוסף, כדאי גם לעשות סדר בעובדות, שהרי גם אחרי הטבת הדיווידנד המוטב, עדיין ישולם מס אפקטיבי בשיעור של 42.25%. זו אמנם הטבה, אבל עדיין שיעור מס לא מבוטל".
רו"ח אדי קופמן מוסיף, כי "יש לזכור כי הישארות הרווחים בקופות החברות לא תמיד תורמת לציבור או לכלכלה, שכן לא נעשה בהם כל שימוש ממנו הציבור או המדינה נהנים, אלא אם אכן הם מושקעים.
"על ידי כך שהרשות משחררת אותם וגובה המס בגינם היא מאפשרת לציבור ליהנות מהם, ולא רק למתי מעט שמנצלים את החוק כדי לצבור ריבית על חשבון הציבור.
"החלטת הרשות לא מגיעה בנקל, שכן יש כאן שאלה כבדת משקל: מצד אחד, הציבור לא נפגש עם המס מהרווחים הללו, ומצד שני, אם הכסף אכן מושקע אזי גריעתו תפגע בהשקעות ובצמיחה, ומכאן גם בציבור.
"אך לראייתי השאלה הגדולה יותר היא מדוע צריך תוכנית מיוחדת לכך, שהרי סעיף 77 לפקודת מס הכנסה כבר מאפשר לעשות זאת, ולראיה הדבר כבר נעשה בעבר. מה שלא מופעל היא האפשרות שכל החלטה תיבחן על ידי ועדת מומחים שתבדוק אם שחרור רווחים מחברה כלשהי אכן תהווה פגיעה או שמא אי חלוקתם היא הפגיעה.
"יש לזכור כי מי שמסתכל על כל ההליך הוא הציבור, שמשלם מיסים היורדים ממשכורתו בכל 1 או 10 לחודש, וללא אפשרות לשמור אותם להשקעות או לשלם בגינם מס מופחת לאחר פרק זמן כלשהו.
"אותו ציבור רואה את ההטבה הניתנת לחברות וייתכן והוא מרגיש מרומה. כך שאי אפשר להתעלם גם מנושא מראית העין. עם זאת, ייתכן והחלופה לאי מתן ההטבה היא עלות הרבה יותר גבוהה".
מרשות המיסים נמסר בתגובה: "הנושא נבחן בימים אלה במשרד האוצר, ושם אנו מציגים את התייחסותנו".