וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הבהלה לרילוקיישן: "אנשים דואגים שלא תהיה פה מדינה"

עודכן לאחרונה: 28.6.2024 / 13:39

קנדה מאפשרת לישראלים להתחיל בהליך הגירה ויש רבים שקופצים על ההזדמנות: מתושבת העוטף שמחפשת מקום להחלים ועד למהנדס שחווה בארץ גזענות על רקע היותו עולה: "מדובר באוכלוסייה הכי חזקה, כזו שעובדת ותורמת, שישראל צריכה. אני עוזרת לאנשים להגר ובוכה כל היום"

בווידאו: מה חושבים הישראלים על ארצות הברית וקנדה?/עריכה: גלעד מן מנהיים

בעקבות ה-7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת, קנדה מעניקה לישראלים "ויזה הומניטרית" ועל פי הערכות אלפי ישראלים כבר ניצלו את ההזדמנות ויצאו לשם. למה קנדה? לפי מיכל הראל, שבעצמה עברה לקנדה לפני כחמש שנים ומפעילה אתר הייעודי ovrimtocanada.com המסייע לישראלים אחרים להגר מישראל, "קנדה מציעה חיים נוחים, חברה פלורליסטית וקוסמופוליטית, בריאות ציבורית, מערכת חינוך מעולה ואופק כלכלי לנו ולדורות הבאים". זאת, לפני שהזכרנו את הטבע המרהיב - היערות, האגמים, ואיכות הסביבה בכלל.

לכל הטוב הזה יש אפילו הכרה עולמית, ב-2023 דורגה קנדה במקום השני של המדינות הטובות בעולם לחיות בהן (מתחת לשווייץ במקום הראשון, ומעל שבדיה). קנדה מדורגת שמינית בעולם מבחינת גובה ההכנסה ליחיד. מדובר במדינה ענקית, השניה בגודלה בעולם (אחרי רוסיה) ששטחה גדול מזה של ארה"ב, אבל מספר תושביה רק קצת יותר מעשירית ממספר תושבי ארה"ב. יש לה הרבה מקום לקלוט הרבה בני אדם שיחזקו את אוכלוסייתה, היא מעודדת הגירה אליה, ועכשיו, כאמור, עם תכנית מיוחדת לישראלים. התוכנית שהוכרזה בתחילת השנה הוארכה בימים האחרונים בשנה נוספת, יש הטוענים בשל ההסלמה בצפון.

הראל, 51, עשתה "רילוקיישן" (כלשונה) לקנדה לפני חמש שנים, כדי להקים את הסניף של החברה שלה ושל בן זוגה, 46, בצפון אמריקה. "בעקבות ה-7 באוקטובר פנו אלינו חברים שלנו מישראל ששאלו אותנו איך עברנו לקנדה, וביקשו שנעזור גם להם להגיע לכאן", היא מספרת, "אחרי שבועיים של שיחות טלפוניות עם אנשים מישראל ביקשתי מבן זוגי להקים אתר עם כל המידע שנתנו לאנשים בטלפון, כדי שיוכלו לקרוא על הגירה לקנדה ולהעביר את הלינק לחברים ומשפחה שלהם". במקרה, אחרי זמן קצר שהאתר היה באוויר נפתח המסלול לישראלים שנותן ויזת עבודה לשלוש שנים בקנדה, במהלכן ניתן להגיש בקשה לתושבות של קבע או אזרחות מלאה. "החלטנו שנעזור בהתנדבות לכל מי שירצה להגיע לקנדה בעקבות המלחמה".

ומה עם הפטריוטיות הישראלית? מה האומרים למי שטוענים שאנשים איכותיים עוזבים ובסיוע ממשלת קנדה וגורמים ישראלים כמו האתר של עוברים לקנדה יורדים מהארץ, ועוד במהלך מלחמה?
"ישנם מקרים בודדים של תגובות פחות נעימות ברשתות, אבל בגדול כולם מאוד שמחים על הפרויקט ועל ישראלים שעוזרים לישראלים", אומרת הראל. "מי שלא מסוגל יותר וחייב הפסקה מגיע לו לנוח מהטירוף ונהדר שממשלת קנדה מאפשרת את זה. הציונות לא מסתיימת רק בגלל שכמה משפחות רוצות לנוח".

יהודים זכו בקנדה בדרך כלל לחיים נוחים ושלווים, נטולי גילויים אנטישמיים ברמות שחוו ברחבי העולם. כמו בכל מקום, הכל השתנה מאז ה-7 באוקטובר, כידוע. אבל, המדינה הייתה מאז ומעולם יעד הגירה מועדף של יהודים מרחבי התפוצות ומאז קום המדינה גם של ישראלים. יערה זקס, פוליטיקאית ממוצא ישראלי חברת המפלגה הליברלית, מכהנת כשרת בריאות הנפש של קנדה.

לפי הערכות, בקנדה חיים כ-400 אלף יהודים ולפי מפקד אוכלוסין, ב-2021 חיו במדינה כ-35 אלף ישראלים, רובם בטורונטו. ע"פ הערכה נוספו לאוכלוסייה כ- 2,000-3,000 ישראלים בכל שנה. אבל מספרם כנראה צמח באופן גדול יותר משמעותית מאז תחילת המלחמה.

טורונטו קנדה. ShutterStock
טורונטו. "גם אם אחווה כאן גסויות מאנשים, מבטי נאצה וחוסר שוויון במקום העבודה, זה לעולם לא ישתווה למה שחוויתי בישראל"/ShutterStock

בעקבות המלחמה

"קנדה משגעת מבחינת יופי, אבל לא בגלל זה עוברים מדינה", אומר לוואלה רענן (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת), מהנדס תוכנה בן 26 מבאר שבע, ששמע על תכנית ההגירה החדשה ומיד קפץ על ההזדמנות. הוא בטורונטו מאז חודש מרץ.

"מגיל מאוד צעיר חלמתי על להגר מהארץ", הוא מספר, "היה שלב בחיים שרציתי לעבור בכלל לגרמניה. אין לי משפחה בקנדה, לא היו לי חברים בקנדה לפני שהגעתי, והאמת שמרבית האנשים שהכרתי בחיי ושהיו קרובים אליי עדיין שוהים בישראל. למרות זאת ידעתי שלעבור מהארץ, עד כמה שקשה להשאיר אנשים מאחור, היה בשבילי. הגעתי לכאן לגמרי לבד, אני והמזוודה, אחרי שהכנתי את מירב הדברים בעצמי לפני הטיסה, עם עזרה בעיקר מהמשפחה וחברים, ומהאתר. הדבר העיקרי שמשך אותי להגיע לקנדה היה הרצון לעבור למקום רחוק מישראל ושקט יותר - בתור מישהו שגדל בדרום בזמן כל המבצעים שכולם מכירים, מעופרת יצוקה ועד חרבות ברזל, ראיתי מספיק מאבקים במזרח התיכון לטעמי. המלחמה הייתה הקש ששבר את גב הגמל. ב-7 באוקטובר איבדתי חבר ילדות שהיה בנובה, בן אדם שהכרתי כמעט עשור וחצי".

"מה שהביא אותי לקנדה הייתה הוויזה החדשה שמציעים. סיימתי ממש השנה את התואר שלי, וכבר תוך כדי ההמתנה לתעודה עצמה הרגשתי שמיציתי את הארץ והגיע הזמן לעבור. כשהתחלתי לרחרח קצת את האפשרויות שלי ראיתי את הוויזה שמציאה הממשלה לאזרחים ישראלים ששוהים בקנדה, והבנתי שזה מעין כרטיס זהב לעבור. התנאים לוויזה הזאת משמעותית קלים יותר מכל ויזה אחרת, ולא דורשים שום דבר מעבר להיותך ישראלי, להיות בקנדה ולהגיש את הבקשה. אני ממתין לקבלת הוויזה שהגשתי כשנחתתי. אני אישית לא חוויתי כאן אנטישמיות כמו שחוויתי פעולות טרור בארץ, וגם אם אחווה כאן גסויות מאנשים, מבטי נאצה, חוסר שוויון במקום העבודה או לא יודע מה, זה לעולם לא ישתווה ללחיות בישראל, לדעתי. אומר לך את זה מישהו שבארץ בילדותו הילדים כינו "רוסי מפגר".

עוד בוואלה!

חווית גלישה וטלוויזיה איכותית בזול? עכשיו זה אפשרי!

לכתבה המלאה
שלט "תסתכלו להן בעיינים" בדיון 40 חתימות ,בהשתתפות בנימין נתניהו ויאיר לפיד .27 במאי 2024. ערוץ כנסת, צילום מסך
משפחות החטופים בכנסת. "המראה של המיגוניות, השלטים עם החטופים. הרגשתי שאני נחנקת ושכל דבר מעלה לי את הטראומה"/צילום מסך, ערוץ כנסת

נועה (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת) בת ה-28 מאחד מיישובי חבל שלום בעוטף עזה, עבדה עד ה-7 באוקטובר כמאבטחת במעבר כרם שלום. "הרגשתי שאני צריכה מקום להחלים", היא מספרת. לקנדה היא הגיעה עם שני האחים שלה לפני שלושה שבועות והם התמקמו בדירה זמנית בעיר ויניפג.

"עלי אישית המלחמה השפיעה קשה. זה לא רק עלינו בעוטף. כל אחד בארץ מכיר מישהו שמכיר מישהו שהיה בנובה. כל דבר הזכיר לי את השבת הזאת שלי אישית הייתה מאוד טראומטית. עם האנרגיה הכללית בארץ הרגשתי שאני נחנקת. המראה של המיגוניות, השלטים עם החטופים. כל פינה במועצה שלנו התמלאה נקודות הנצחה ובכרזות לחטופים ואחרי כמה זמן זה התחיל לעשות לי לא טוב נפשית. גם כשנסעתי למרכז הארץ, על בניינים, על קירות. אי אפשר לברוח מזה. זה דבר מאד חשוב אבל לי זה העלה את הטראומה כל הזמן במיוחד שחלק מהאנשים האלה אני מכירה, חלק אישית וחלק מבית ספר, מהסופרמרקט, ולראות אותם כל הזמן זה לא אפשר לי להירפא. אפשר להגיד שיצאתי כדי להתאוורר".

נועה מספרת כי "כששמעתי בארץ על ויזת עבודה פתוחה הבנתי שזו ההזדמנות, אולי כדי ללמוד, אולי כדי להקים חיים חדשים. התחלתי לחפש באינטרנט, הגעתי לאתר של עוברים לקנדה, השארתי הודעה ומהר מאד חזרו אלי וחיברו אותי עם סוכנת הגירה. הגענו לפה כשאנחנו לא יודעים עדיין היכן נעבוד. נחתנו, הגשנו את הבקשה וממתינים. רואים פה ערבים, רואים נשים בלבוש מסורתי ועם חיג'אב, אבל אנחנו אישית לא חשנו בינתיים בשום גילוי של שנאה או אנטישמיות".

טורנטו קנדה. ShutterStock
טורונטו. ""אין פה ממש קהילתיות. אין פה חברויות ברמה שאנשים רגילים לה בישראל. אנשים לא רוצים יותר מדי לדעת על הבעיות שלך כי הם לא יודעים מה לעשות עם זה"/ShutterStock

מעוטף עזה לעוטף ויניפג

סיפורם של ערן בן ה-26 מנהריה ובת הזוג חווה, 25 מאשקלון (שמות בדויים, השמות המלאים שמורים במערכת) שונה - הם הגיעו לקנדה כבר לפני שלוש שנים וכבר יכולים לתת פרספקטיבה מבוססת יותר על החיים בקנדה. "מטרת תוכנית ההגירה הזו היה לאפשר לפלסטינים מעזה שיצאו למצרים בשל המלחמה, להתאחד עם בני משפחתם שגרים בקנדה", אומר ערן, "כמחווה, קנדה משווה את התנאים גם לישראלים. צריך רק לזכור שאוהבים פה מאד בירוקרטיה".

ערן לומד פסיכולוגיה ומדעי המדינה באוניברסיטה הנחשבת בטורונטו. "אבא שלי קיבל פה תושבות, ולי זה נתן הזדמנות ללמוד באוניברסיטה מעולה", הוא אומר, "אין ספק שהחיים פה טובים. קנדה זה כמו ארה"ב, רק יותר 'פרופר', מעין אמריקה בניחוח אנגלי. קל להתמזג ולהיטמע פה, במיוחד בעיר כמו טורונטו, עם מהגרים מכל מדינה בעולם. ישראלים באופן מסורתי היו עובדים רצויים פה. ידועים כחרוצים, ככאלה שעובדים קשה. יש פה בעיר גם הרבה חברות שעובדות מול ישראל וידיעת העברית היא לפעמים אפילו יתרון".

עם זאת, לא סוד שהאנטישמיות גואה בקנדה, כמו בכל העולם. בקהילה היהודית סבורים כי היא ברמתה הגבוהה ביותר מאז ומעולם. לפני מספר ימים, במונטריאול, נורו יריות לעבר דוכן פלאפל בבעלות יהודי. גל האנטישמיות ששטף את האוניברסיטאות, מתפרצת השנאה כלפי יהודים גם בבתי הספר. כך למשל איתן, בנם של רופאים ישראלים, החל לסבול ממסכת התעמרות חמורה, הכוללת איומים, יידוי אבנים והשפלות: "נעשה לך מה שחמאס עשה לישראל", קראו לעברו ילדים בבית הספר.

ערן מזהיר, "אין פה ממש קהילתיות. אין פה חברויות ברמה שאנשים רגילים לה בישראל. אנשים לא רוצים יותר מדי לדעת על הבעיות שלך כי הם לא יודעים מה הם יעשו עם זה. לא רוצים להיות מעורבים. אז ה-7 באוקטובר עוד יותר הקצין את זה ואני מרגיש שאנשים העדיפו להתרחק מאשר להתמודד עם מה עובר על החבר הישראלי או היהודי שלהם. גם הקהילה היהודית עוברת תקופה קשה של התפכחות. היהודים מרגישים נבגדים על ידי המפלגה הליברלית שתמיד תמכו בה. שומעים על המון אירועים אנטישמיים, מנסים להדחיק אותם, אבל היו גם אירועים קשים. ירו על בתי כנסת במונטריאול ובטורונטו, ראש הממשלה ג'סטין טרודו יצייץ משהו ובזה זה נגמר. הקהילה היהודית יודעת שהיא צריכה להגן על עצמה, וזה גורם מאחד ומרגיע, מצד שני כשנאלצים להתעסק עם לאורך זמן זה גורם מלחיץ בפני עצמו".

הוא מצביע על טרנד מקביל כעת לבואם של הישראלים שמצביע על כך שגם היהודים ילידי קנדה לא ממש בטוחים בעתידם במדינה: "יש פה לא מעט יהודים שעושים עכשיו עליה לישראל, מוציאים דרכון ישראלי כמעין תעודת ביטוח למקרה שהסיטואציה פה תתדרדר, ואז חוזרים בחזרה לחיות כאן".

ליסה סגלוב. באדיבות המצולמים
סגלוב. "כמי שעלתה בעצמה - אולי אנשים צריכים כמה שנים בחו"ל כדי להעריך כמה טוב לנו במדינת ישראל"/באדיבות המצולמים

"אישית, אני לא מבינה את הרציונל לעזוב לקנדה עם כל האנטישמיות שם"

עו"ד ליסה סגלוב, ילידת סידני, אוסטרליה עלתה ארצה ב-1988 ומזה 22 שנה מסייעת לישראלים להגר למדינות אנגלוסקסיות בהן ארץ הולדתה אוסטרליה, אנגליה, ארה"ב וקנדה באמצעות חברת קנגרו שירותי הגירה kangaroomigration.co.il.

היא זהירה בהערכותיה לגבי עוצמת גל הירידה הנוכחי מישראל, אומרת שצריך לבדוק את המספרים בעוד שנה, אבל אומרת שזרם הפניות אליה ב-2024 כפול ויותר מזה שהיה ב-2023.

"זה עצוב", היא מסכמת, "אני רואה הרבה יותר בני 40 פלוס. מדובר בעיקר באנשים איכותיים שמה שמאפיין אותם הוא שהם מבוססים, עם יכולות מקצועיות גבוהות וניסיון רב. קנדה מחפשת את האנשים האלה. אלה אנשים ברמה גבוהה. פתאום זה לא רק מהנדסים ורופאים - זה מנהלי מחלקות. אנשים עם תואר שני ושלישי, זה מנכ"לים, הייטקיסטים, אנשים שעשו אקזיט, אנשים שיש להם כסף, עם בתים, זו אוכלוסייה חזקה שמדינת ישראל צריכה. כזו שעובדת ותורמת גם בחיים האזרחיים, גם לייצור, גם בתשלומי מיסים וגם לצבא.

"ישראלים מחפשים פתרונות. בהתחלה היו בהלם, ועכשיו יש להם זמן לחשוב. הם אומרים לי שהם דואגים. הם אומרים במפורש, מה יהיה אם לא תהיה מדינה. עכשיו הם רוצים אזרחות אחרת. הם רוצים דרכון זר.

היא מודה שבחרה בעבודה בה נוכח הגל הנוכחי היא "בוכה כל היום" ואומרת, "לא מצטערת שעשיתי עלייה, אני אוהבת את המקום. הילדים שלי בעזה. אישית, אני לא מבינה את הרציונל לעזוב לקנדה עם כל האנטישמיות שם, אבל בעבודה אני נותנת למי שרוצים את האפשרות לממש את הרצון שלהם. אני חושבת שאולי אנשים צריכים כמה שנים בחו"ל כדי להעריך כמה טוב לנו במדינת ישראל".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully