בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה נתן תוקף לצוואה חדשה ולייפוי כוח מתמשך של בת 84 שנפטרה לפני שנים אחדות לפיה, שני בניה יזכו לירושה תוך נישול בעלה ובתה. בית המשפט ביטל צוואה הדדית מוקדמת לפיה בעלה ירש אותה ובמותו בתה והנכדים ירשו את הרכוש תוך נישול שני בניה.
רופאת המשפחה ואחד מבניה העידו בבית משפט כי הבעל והבת ניסו מספר פעמים לאשפז אותה בכפייה תוך ניצול העובדה שהבת שימשה כמזכירתו של הפסיכיאטר המחוזי המאשר אישפוזים מסוג זה.
עוד עולה מפסק הדין כי הבעל ובתו ניסו לכאורה לגרום לפגיעה ביכולות הקוגניטיביות שלה בין היתר על ידי מתן קלונקס - תרופה שגורמת לטשטוש, ישנוניות, סחרחורת ואף להאטת החשיבה ופגיעה במיומנויות המוטוריות.
את הבנים ייצגו עורכי הדין עקיבא גולן ויהודה יוד שהעידו בין היתר את רופאת המשפחה ואת בנה של האשה שסיפרו שהצליחו לסכל מספר חודשים לפני מותה את ניסיונם האחרון של האב ובתו לאשפז את האם.
הרופאה אמרה בעדותה כי "באשפוז כפוי פסיכיאטרי אדם קשור למיטה וזה יכול להתאים לנרקומן שהרביץ לסבתא שלו, אבל לא לאמא מבוגרת שזקוקה לעזרה". לטענתה ולטענת רופא פסיכוגריאטרי שטיפלו בה בשוטף, בכל המפגשים איתה היא היתה צלולה ומודעת למעשיה ולכל היותר סבלה מירידה בזיכרון, באופן אופייני לאנשים בגילה.
לאחר שרופאת המשפחה הורתה להפסיק הטיפול בקלונקס מצבה הקוגניטיבי של האם השתפר מאוד וכשהתפכחה מהתרופה והבינה את מזימת בעלה ובתה, החליטה לבטל הצוואה ההדדית, ניסחה צוואה חדשה לפיה בעלה ובתה ינושלו ממנה ואף הוציאה ייפוי כוח מתמשך שמנע מינוי בתה כאפורטופוס שלה לגוף ולרכוש.
הבן העיד בבית המשפט שלאחר שנסיונותיו של הבעל לנשל את אימו מרכושה לא צלחו, הוא עזב את ביתם המשותף, לא לפני שניתק אותה מהמנוי לטלוויזיה, לאינטרנט, ולטלפון, שינה את הכתובת עבור כל החשבונות לכתובתו החדשה, על מנת למנוע ביצוע תשלומים במועד של חשבונות הבית. כתוצאה מכך היו מספר ניתוקים של חשמל בעיצומו של החורף.
הבעל אף דאג שכל דמי השכירות עבור הדירות שבבעלות שניהם יועברו לחשבונו האישי, אותו פתח לאחר נטישת אשתו. אם לא די בכך הבעל חסם את חשבון הבנק המשותף, על ידי מתן הוראה לפיה פעולות בחשבון יבוצעו רק בשתי חתימות בלבד וכתוצאה מכך הותיר את אשתו ללא אמצעי מחיה.
שנה אחר כך הבעל פנה במכתב לחברת קדישא בזו הלשון: "לפני כ-10 שנים במשרדכם נרשמתי לרכישת חלקת קבר זוגית עם אישתי. בשנה האחרונה לצערי אישתי ואני נפרדנו וברור שבמצב זה אינני יכול להיקבר לצידה, ואיני רוצה בכך. מנוחתי האחרונה חייבת להיות רגועה ושקטה".
לאור טענת הבעל ובתו כי האשה לא היתה צלולה ובמצב קוגניטיבי תקין בעת שביטלה את הצוואה המשותפת וניסחה צוואה חדשה, בית המשפט מינה מומחה לפסיכיאטריה מטעמו. המומחה, פרופסור שמואל פניג נפגש עם האשה וקבע כי לדעתו האשה החלה לסבול שנתיים קודם לכן מבעיות קוגניטיות ודמנציה ולכן כנראה שלא היתה כשירה כשביטלה הצוואה הקודמת וניסחה צוואה חדשה.
באופן חריג, בית המשפט לא קיבל את חוות דעתו של המומחה שמינה מטעמו, בעל שם עולמי בתחום הפסיכוגריאטריה, שתמך חד משמעית בעד ביטול יפוי כח מתמשך שחתמה האם לבנה והחליט לקבל את טענותיהם של באי כוחה עורכי הדין עקיבא גולן ויהודה יוד. לטענתם כי עם כל הכבוד לחוות דעתו של הפרופסור המומחה שמינה בית המשפט, חוות דעתם של שני רופאים שטיפלו בה ועורך דין שערך את ייפוי הכוח המתמשך והצוואה החדשה גוברת והם קבעו כי היא היתה צלולה בזמן ניסוח שני מסמכים אלה.
ביהמ"ש קיבל הטענות וקבע כי בניגוד למומחה שני הרופאים הנוספים פגשו את המנוחה סביב המועדים בהם חתמה על המסמכים, ועל פי עדות שניהם, המנוחה היתה כשירה לחתום על המסמכים. בית המשפט הוסיף כי גם הפרופסור המומחה שמינה ביהמ"ש העיד כי "בדיקה בזמן אמת עדיפה על בדיקה רטרוספקטיבית".
לאחר קבלת הצוואה המאוחרת ודחיית הצוואה המוקדמת וקבלת ייפוי הכוח המתמשך, בית המשפט פסק כי על בעלה של המנוחה לשלם לבניו הוצאות משפט בסך 40 אלף שקלים בתוספת מע"מ.