"לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, חברת החשמל תקצבה ביוזמתה 700 מיליון שקל להצטיידות בחלקי חילוף, כלי עבודה, תחנות משנה חלופיות לאספקת חשמל, שנאים, מיגונים פאסיביים באתרים, רכבים ממוגנים ובמות הרמה. רוב התקציב כבר מומש לטובת ההצטיידות חסרת התקדים במצב החירום", אומר מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר, על רקע ההסלמה בלחימה בצפון ובעיקר נוכח הסכנה שתדרדר למלחמה כוללת מול חיזבאללה.
"אנחנו ערוכים הייטב למנוע עלטה והפסקות חשמל ממושכות", הוא מבטיח ומסביר: "חברת החשמל נכנסה להיערכות חירום מפרוץ מלחמת חרבות ברזל, העובדים בחזית ביום ובלילה, תגברנו צוותים וגם פנסיונרים חזרו לעבוד. אנחנו מכינים את עצמנו לתרחישים יותר משמעותיים ויותר חמורים מאלה שקיבלנו מפיקוד העורף ורח"ל", הוא מספר עוד ויוצא בחריפות נגד זריעת בהלה בציבור, כשהוא רומז לאזהרות שנשמעו בנושא, גם אם לא מתייחס אליהן מפורשות.
"לא קניתי גנרטור לבית ואני לא ממליץ לקנות גנרטורים", הוא אומר עוד על רקע הביקושים הגבוהים.
שפל המדרגה
שפיגלר, שנכנס לתפקידו כמנכ"ל חברת החשמל בנובמבר 2022, הגיע עם ניסיון עשיר, לאחר שמילא כמה תפקידי ניהול בכירים בגופים גדולים: בין היתר, הוא כיהן כמנכ"ל קק"ל, מנכ"ל המשרד לשירותי דת ומנכ"ל הביטוח הלאומי.
שפיגלר הגיע לשירות הציבורי לפני כ-22 שנים, לאחר שנים ארוכות במגזר הפרטי, במהלכן, בין היתר, היה מנכ"ל חברה פרטית ובנוסף, התמקד בהוראה, במסגרתה הכשרת הנדסאים וטכנאים לעיסוק בתחום האלקטרוניקה.
"לא נולדתי בשירות הציבורי, חשוב מאוד להכיר גם את הצד השני של המתרס", הוא מציין ואינו חוסך ביקורת על התנהלות השירות הציבורי: "השירות הציבורי חייב לעבור רה ארגון שורשי וליבתי, אם הוא חפץ חיים. בלי אמון הציבור, אין זכות קיום לשירות הציבורי ולצערי, אמון הציבור מצוי בשפל המדרגה".
מדוע זה קורה?
"בגלל בירוקרטיה, רגולציה, בריחה מאחריות ובעיקר בגלל שאנשים חוששים מביקורת. מנהלים רוצים להיות מכוסים. אני דווקא רואה בביקורת כלי חיוני, שמסייע להפקת לקחים, אני מברך על ביקורת בונה. העובדים אינם רובוטים והם בעלי יכולת קוגניטיבית מחשבתית ברמה גבוהה. לא צריך לפחד מביקורת, חשוב לקבל החלטות בניקיון כפיים, אני מעודד עובדים להפעיל שיקול דעת".
איך התחושה לפעול במציאות הזו בשירות הציבורי?
"מתסכל מצד אחד ומאתגר מהצד השני. הייעוד שלי הוא לשרת את תושבי מדינת ישראל".
שפיגלר, שבעת כהונתו כמנכ"ל הביטוח הלאומי, התמודד עם האתגרים המורכבים במשבר הקורונה, מתמודד מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל עם אתגר לאומי מורכב וחסר תקדים נוסף, אך הוא רואה שוני בין שני האתגרים שמדינת ישראל לא ידעה כמותם מאז הווסדה: "אספקת חשמל היא צורך קיומי", הוא מסביר.
שפיגלר מדבר בהרחבה על האתגרים המורכבים איתם מתמודדת חברת החשמל וההתנהלות בשגרת מלחמה, שנמשכת כבר קרוב לתשעה חודשים, עם היערכות לתרחישים קשים עוד יותר של משק האנרגיה וגם על הצורך בהפקת לקחים.
"חברת החשמל משרתת כ-3.3 מיליון לקוחות ברחבי הארץ והיא מייצרת כ-35% מהחשמל. כ-65% מהחשמל מיוצר על ידי יצרני חשמל פרטיים", הוא מספר - "כל הרשת העליונה והתת קרקעית, כולל ההשנעה היא באחריותנו וגם רוב תחנות המשנה באחריותנו".
כיצד חברת החשמל נערכת לתרחיש של מלחמה?
"מבחינה מקצועית, אנחנו פועלים ביחד עם פיקוד העורף ורח"ל. לקחנו כיועץ מקצועי את אלוף במיל' יואל סטריק (שהיה בין היתר אלוף פיקוד צפון, מפקד זרוע היבשה ומפקד פיקוד העורף מ.כ), כחלק מההכנות להתמודדות עם כל תרחיש וכדי לסייע לנו להתמודד עם אתגרי השטח והתארגנות מערכתית. אנחנו מכינים את עצמנו לתרחישים יותר משמעותיים ויותר חמורים מאלה שקיבלנו מפיקוד העורף ורח"ל".
כאמור, הוא מספר שלא רכש גנרטור, אם כי הנימוק שלו לא בהכרח מרגיע: "לא הלכתי לקנות גנרטור. הדבר הכי קל הוא להכניס ציבור לפאניקה, לחוסר אונים, ככה לא צריך לתפקד גורם מקצועי. גנרטור זה לא משחק ילדים, הוא גם עלול להיות גורם שמסכן חיים. צריך להפעיל אותו עם סולר ואם אין חשמל, תחנות דלק לא יפעלו, הסולר יספיק ליום ובמקרה של מלחמה בעצימות קיצונית, שבמסגרתה ישוגרו אלפי טילים כל יום, סביר להניח שמי שיש לו גנרטור לא יצליח בכל מקרה לרכוש סולר. גנרטור לא יועיל לאורך זמן".
קיים חשש מהפסקות חשמל ממושכות?
"אנחנו ערוכים היטב כדי לפעול למניעת עלטה והפסקות חשמל ממושכות. ישנן עשרות יחידות ייצור הפרוסות ברחבי הארץ וגם אם ייפגעו חלק מיחידות הייצור, ניתן יהיה להמשיך לספק חשמל. אנחנו גם מתרגלים וערוכים לשינוע ולהתקנת יחידות ניידות חלופיות ולהצבת עשרות גנרטורים באזור הצפון, במקומות בהם קיימת סבירות להפסקות חשמל ממושכות.
"צריך לזכור שיש תקלות גם בימי שגרה ואספקת החשמל נמשכת, מדובר ברשת ארצית. אני נגד פאניקה, כי לא יוצא מזה דבר טוב. צריך להתמודד ולדעת איך להתמודד. פאניקה לא מביאה ישועה ואני נגד פאניקה. לעובדי חברת החשמל, שראויים לשבח, יש יכולות לטפל באספקת החשמל גם בעת חירום".
ארבעה חללים
שפיגלר מציין, כי חברת החשמל הפועלת במתכונת חירום מפרוץ מלחמת חרבות ברזל, גם תגברה את צוותי העבודה ולצורך מילוי השורות, עובדים שיצאו לגמלאות חזרו לעבודה.
"כ-10,400 עובדים מועסקים בחברת החשמל, מפרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר צוותים שלנו היו בדרום, כאשר מחבלים עדיין שוהים בסמיכות, כדי לתקן את רשת החשמל שנפגעה", הוא מספר - "בצפון הצוותים של חברת החשמל פועלים בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע. מפרוץ המלחמה הם כבר טיפלו במאות אירועים של פגיעות ברשת החשמל והחזירו אותה לשמישות בזמן קצר יחסית, לעיתים בתנאים קשים ותוך סיכון".
ארבעה מעובדי חברת החשמל נהרגו מפרוץ מלחמת חרבות ברזל - שלושה בדרום ועובד נוסף בצפון. עוד עובד של החברה נפצע באורח קל בצפון.
"תגברנו את צוותי העבודה בצפון, כשניידנו עובדים מהמרכז. אנחנו במתכונת חירום, אבל למעשה מתורגלים באירועי חירום לא רק במלחמה, גם בעת מזג אוויר קיצון בחורף או בקיץ", הוא מספר.
כיצד נערכתם למניעת פגיעה ביחידות ייצור חשמל?
"מיפינו עשרות תחנות משנה, ביצענו מיגון פאסיבי, הכשרנו 12 ניידות שבעת הפסקת חשמל, יוכלו לספק חשמל ל-48 שעות, רכשנו גנרטורים ובוצעו פעולות נוספות. גם נערכנו לשינויים בייצור החשמל. אם נקבל הנחיה להפסיק לייצר חשמל מגז, נעבור לייצור חשמל מפחם ומסולר. אסור יהיה לסכן את מאגרי הגז. אם מאגר גז בים יפגע בעת שהוא פועל, יגרם נזק כבר למאגר שבעומק הים, אבל אם הוא לא יפעל, הנזק עלול להיות רק לאסדה ולא להפקת הגז בעתיד".
שפיגלר מספר עוד, כי דירקטוריון חברת החשמל אישר לאחר פרוץ המלחמה תקציב מיוחד של 700 מיליון שקל לצורך הצטיידות חירום.
"דירקטוריון החברה נתן גב מלא, אבל לצערי הרגולטור, שהיא רשות החשמל, עדיין לא אישרה את תקצוב חירום ואנחנו מממנים אותו. רוב התקציב כבר מומש לטובת ההצטיידות חסרת התקדים במצב החירום ופריטים רבים כבר הגיעו".
כחלק מההיערכות גם גוייסו עובדים חדשים?
"לא נוספו תקני כוח אדם חדשים, אבל פנסיונרים חזרו לעבוד, ניידנו עובדים מאזור המרכז לצפון ויש גידול בהוצאות השכר, בשל העבודות בלילות ובסופי שבוע בצפון הארץ, על מנת לתת מענה מידי. גם התמודדנו בחודשים הראשונים של המלחמה עם מחסור בכוח אדם בחברת החשמל, לאחר שכ-10% מעובדי החברה גויסו בצו 8, זאת הסיבה שבגללה גייסנו פנסיונרים".
מה הייתה מהירות התגובה של חברת החשמל ב-7 באוקטובר?
"מהשעה 10.00 בשבת הארורה עובדים כבר פעלו בשטח, היו פגיעות קשות ברשת החשמל בדרום, תיקנו תקלות כשמחבלים היו בשטח ואנשים ישבו בתוך ממ"דים ללא חשמל, הייתה עלטה ופעלנו סביב השעון לשיקום רשת החשמל, שספגה נזק כבד".
בריחה מאחריות
שפיגלר מתייחס, אם כי רק בעקיפין לטענתו של מנכ"ל נגה, שאול גולדשטיין בשבוע שעבר, על חוסר מוכנות לכאורה של משק החשמל להתמודדות עם תרחיש עלטה ואינו מסתיר את ביקורתו על הדברים שעוררו סערה ציבורית.
"אנחנו נערכים לכל תרחיש. אם יש גורם כלשהוא שיש לו אחריות והוא מתריע, בפני מצב קיצוני, שיגיד איך מטפלים, שלא יזרע הרס וחרדה ושלא יברח מאחריות", הוא אומר.
בעקבות המלחמה, אתה תומך בדיון מחודש על הפרטת משק החשמל?
אנחנו בעד תחרות, אבל בבוא היום על הגורמים המוסמכים לערוך עבודת מטה משמעותית לגבי הפעלת מערכות האנרגיה בייצור חשמל ולקחת בחשבון שיש היבטים לאומיים, שחובה בבוא היום להתייחס אליהם".
יש לקחים נוספים שכבר ניתן להפיק?
"בוודאי, יש להאיץ את פרויקט ההטמנה של קווי המתח הגבוה בקרקע. בדרום ובצפון יש צורך בהטמנה של כ-1,260 ק"מ ובכל הארץ בכ-2,600 ק"מ של קווי מתח להטמנה. כיום יש תקצוב להטמנת כ-100 ק"מ בלבד בשנה. העלות של כל ק"מ הטמנה עומדת על כארבעה מיליון שקל ומדובר בתקצוב של מיליארדי שקלים".
אתה תומך בתחרות במשק החשמל?
"אנחנו רוצים להיות חלק מהתחרות, חברת החשמל אינה מונופול בייצור החשמל. חברת החשמל האיצה את פרויקט המעבר למונים חכמים, שתאפשר לצרכנים לבחור מי יהיה ספק החשמל שלהם ויוכלו לעבור מספק לספק. במקביל, יש לנו גם אחריות לאומית. אנחנו פועלים בהתאם למדיניות שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, שמקדם תחרות במשק החשמל".
שפיגלר מספר עוד שכחלק מההירתמות למאמץ הלאומי, הוא הציע כבר לפני כארבעה חודשים למשרד התקשורת שחברת החשמל תבצע בתחנות ממסר סלולאריות עבודות להתקנת פאנלים סולאריים ומתקני אגירה, כדי שיוכלו להמשיך לתפקד בעת הפסקת חשמל.
"במשרד התקשורת העדיפו לפעול עצמאית באמצעות החברות הסלולריות", הוא אומר - "כגוף עם ראייה ממלכתית, גם ביצענו עם משרד הבריאות עבודת מטה להבטחת המשך אספקת חשמל בבתי חולים".
עוד פעילות ששפילגר גאה בה היא הקמת "קרן חרבות ברזל", לצורך סיוע למשפחות חללים ומשפחות חטופים. "הענקנו פטור למשפחות שכולות ומשפחות חטופים מתשלום עבור החשמל למשך כחמישה חודשים", הוא אומר.
מה היקף החובות של חברת החשמל במזרח ירושלים והרשות הפלסטינית לחברת החשמל?
"כמיליארד וחצי שקל. יש איתם משא ומתן לתשלום החוב. אומנם אי גביית החוב לא תביא להתייקרות תעריף החשמל לצרכנים, אבל תפגע בביצוע עבודות תשתית".
כמי שניהל את הביטוח הלאומי בעת משבר הקורונה וכיום מנהל את חברת החשמל. מה ההבדל בין שני המשברים?
"מדובר בשני משברים עם אופי שונה. בעת מגיפת הקורונה, המשבר היה פר תעודת זהות, למתן מענה להמונים שהפסיקו לעבוד. מטיפול בכ-8,500 פניות במחצית הראשונה של מרץ 2020, מספר הפניות זינק מה-15 במרץ לכ-960 אלף. לא קיבלנו בחודשים הראשונים תוספת כח אדם, שינינו תהליכי עבודה והאצנו מעבר לדיגיטל, אבל לא היה מדובר בסוגיה קיומית, אלא כלכלית. הפעם, ההתמודדות היא בדאגה לאספקה סדירה של החשמל לכל כוחות הביטחון ולתושבי מדינת ישראל. מדובר בצורך קיומי ובסכנת נפשות. עובדי חברת החשמל מצויים בחזית, בקו האש כל יום וכל לילה. אנחנו נותנים מענה מידי תוך כדי תנועה".
מה יהיה התפקיד הבא שלך?
"אני רוצה להמשך לשרת את תושבי מדינת ישראל. בשביל זה אני בשירות הציבורי".