בשנת 2016 התגרשו בני זוג לאחר שנישואיהם עלו על שרטון. במסגרת הסכם הגירושין עליו חתמו סוכם כי האב ישלם עבור שני ילדיהם הקטינים מזונות ומדור באופן סדיר בסך של 1,500 שקלים לחודש עבור כל אחד מהם וזאת עד לגיל 18 שנה ו/או סיום הלימודים התיכוניים של אותו הילד, לפי המאוחר מבין השניים. כמו כן, סוכם שהצדדים יחלקו בחלקים שווים בהוצאות מיוחדות.
אלא שלאחרונה הגיש האב תביעה בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, להפחתת המזונות, מאחר שלטענתו מאז ההסכם חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק בחינה מחדש של החיוב בדמי מזונות. לטענת האב, מצבו הכלכלי הורע באופן משמעותי, הן משום שהכנסתו נותרה ללא שינוי והן משום שהוצאותיו גדלו משמעותית, מה שגרר לכך שהוא נקלע לחובות. מאידך, טען האב, מצבה של גרושתו השתפר משמעותית, שכרה עלה והיא חיה חיי מותרות עם בן זוגה וילדיו ומתגוררת בוילה יוקרתית.
האם, מצידה, דחתה את טענות האב. לטענתה לא היה כל שינוי מהותי במצבה הכלכלי, שכן ההעלאה בשכרה היא צפויה וסבירה בחלוף השנים. כמו כן, מגוריה עם בן זוג אינם מהווים שינויים במצבה הכלכלי, שכן היא ובן זוגה חולקים יחד את הוצאות מגוריהם המשותפים.
"חזקה שיוקר המחיה משפיע על כולם"
בית המשפט דחה את תביעת האב ופסק כי לא חל שינוי לרעה בהכנסתו וגם טענתו לפיה 'הוא חייב כספים לכל המדינה', נדחתה על רקע היעדר ראיות. גם הטענה בדבר שינוי במצבו הכלכלי בשל עלייה ביוקר המחייה נדחתה על ידי השופט, שקבע שטיעון זה אינו רלבנטי, שכן "חזקה שיוקר המחייה משפיע על כולם, לרבות על האם, באותה מידה".
באשר לטענות האב כי השיפור במצבה הכלכלי של האם, מהווה עילה להפחתת דמי המזונות, קבע בית המשפט כי העלייה בשכרה הוא סביר וצפוי, בוודאי שאין מדובר בשינוי מהותי בנסיבות.
בהתייחס לטענת האב כי מגורי האם עם בן זוג, שאף לו ילדים מקשר קודם, בבית מרווח יותר מהווה שינוי נסיבות, נפסק :"מובן מאליו כי מגורי האם עם הילדים עם בן זוג שאף לו ילדים, חייב מגורים מרווחים יותר, אלא שאין בכך כדי להביא בהכרח להגדלת הוצאות האם, שכן שכירות הבית מתחלקת בין בני הזוג כפי שהאם העידה, כאשר עדותה לא נסתרה".
בנסיבות אלה, לאחר שלקח בחשבון את מהות התביעה, מספר הדיונים שנערכו וכן התנהלות הצדדים לעומת סכום ההוצאות המבוקש, מצא השופט הישאם שבאיטה לחייב את האב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 שקלים שישולמו לאם.
כאמור, בית המשפט הגיע לכדי מסקנה כי לא היה שינוי נסיבות מהותי המצדיק פתיחה מחדש של עניין המזונות בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה, אך עם זאת מסביר השופט כי פסק דין למזונות אינו מהווה מעשה בית דין וניתן לדון בו מחדש בתנאי שחל במצבם של הצדדים "שינוי נסיבות מהותי" ביחס למצב בעבר.
ראשית, נדרש כי השינוי יהיה בלתי צפוי ומהותי, כלומר, שינוי שיש בו כדי להשפיע באופן ממשי ועמוק על היכולת לעמוד בחיוב שנפסק כאשר יש לפרש תנאי זה באופן דווקני.
כמו כן, על השינוי להיות כזה שהופך את אכיפת פסק דין לבלתי צודקת. בנוסף, על מגיש התביעה לנהוג בתום לב ולשחק "בקלפים גלויים" בכל הקשור להכנסותיו ולמצבו הכלכלי.
עו"ד רפי שדמי, מומחה בדיני משפחה, מציין כי סוגיית הפחתת מזונות מהווה נושא שמעסיק לא אחת את בתי המשפט למשפחה. מצב כלכלי זמני כזה או אחר אינו עילה מספקת לבקשה להפחתת מזונות. בית המשפט נשען על תקדימים ולפיהם "שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על-ידי הצדדים להתדיינות הקודמת, והם חייבים להתאים עצמם למשמעותו בלי לשוב ולפנות לערכאות". דומה כי המקרים בהם יתערב בית המשפט בשינוי דמי מזונות, שהוסכמו בהסכם גירושין כולל, הם נדירים, דרמטיים, בלתי הפיכים, באופן הזועק לשמיים.
"עם זאת, פסק הדין נוגע בסוגיה מעניינת אחרת. האם העובדה שהאישה עברה להתגורר עם בן זוגה החדש, מהווה עילה להפחתת מזונות? לצערו של התובע, הוא לא הצליח לבסס את טענותיו ולגבותן בראיות. על מנת שבית המשפט ידון בבקשתו, היה על התובע להוכיח שבת זוגו לשעבר נתמכת כלכלית לחלוטין על ידי בן זוגה החדש. להערכתי, אילו היה התובע מוכיח זאת, פסק הדין היה שונה".
לסיום אומר עו"ד שדמי כי לפני שרצים להגיש תביעה על הפחתת מזונות, ודאו היטב שאכן מדובר בשינוי מהותי וקיצוני שאינו זמני אלא קבוע כמו למשל מצב בריאותי קיצוני שמונע מלעבוד ובשל כך תהיה ירידה דרסטית בכושר ההשתכרות, או פשיטת רגל וכיוב' ובכל מקרה- אם אתם מעוניינים שבית המשפט יהיה קשוב לכם- הצטיידו בראיות מוצקות.