בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע לאחרונה גננת מאילת בכ-360 מקרים של תקיפת קטין ו- 26 עבירות של התעללות בקטין או בחסר ישע. מדובר במגפה שהפכה למכת מדינה - כיצד הורי ילדים והפעוטות עצמם יכולים לקבל פיצוי בגין הנזק שנעשה להם, ואיך הכי נכון לפעול?
לפני שמגישים תביעה נגד גננת או סייעת שתוקפת או מתעללת בפעוטות או בילדים חסרי ישע, על הוריהם לבחור באיזה שלב להגיש התביעה: האם כשיש בידיהם ראיה חותכת לתקיפה, כמו למשל סרטון וידיאו של המקרה, או להמתין להרשעה פלילית של הגננת כמו במקרה זה, או להמתין עד שהנזק לקטין יתגבש.
באופן כללי ובטח כשאין ראיה חותכת, כדאי להמתין להרשעה כי אז החלק של הוכחת האחריות בתביעה ה'נגררת לפלילים' לאחר סיום ההליך הפלילי, יהיה קל ומהיר יותר. ניתן להגיש את התביעה גם לא בדרך של "נגררת לפלילים" גם לאחר שלושה חודשים ממתן גזר הדין, כאשר למשל הנזק לפעוט שהותקף טרם התגבש, ואז הוריו ימתינו או יאפשרו לפעוט להגיש את תביעתו שלו בעצמו עד תום תקופת ההתיישנות כשיגיע הקטין לגיל 25.
חשוב לציין כי ההורים או הילדים יוכלו לקבל לידיהם מהמשטרה את חומרי החקירה רק לאחר סיום המשפט הפלילי ובהיעדר ראיה חותכת, בלי חומרים אלה יתקשו להוכיח את אשמת הגננת בתקיפה.
לפי פקודת הנזיקין, עילות התביעה העיקריות כנגד הגננת הן תקיפה וכליאת שווא (בחדר או כליאה בעריסה).
במקרה של תביעה נזיקית, כדאי שכל הורה יגיש תביעה נפרדת על ילדו ולא במסגרת תביעה קבוצתית של כל הורי הגן שילדיהם נפגעו, כי כל ילד הוא עולם ומלואו. יחד עם זאת, במקרה של תביעה חוזית, כדאי שיגישו תביעה אחת משותפת בגין הפרות יסודיות של חוזה ההתקשרות עם הגן, תוך דרישה להשיב להם את שכר הלימוד ששילמו.
כנגד הסייעות בגן - אם לא נטלו חלק ישיר בתקיפה או בכליאת השווא, ייתכן שניתן יהיה להגיש תביעה נזיקית באשמת אדישות, זילזול, עצימת עיניים, רשלנות והפרת חובה חקוקה על כך שלכאורה לא דיווחו על התקיפות לרשויות אכיפת החוק.
מבלי להטיל דופי בשלב זה, לכאורה, קשה להאמין שסייעת בגן לא ראתה חלק מהעדויות המזעזעות והרבות שנחשפו בכתב האישום, שאירעו לאורך תקופה כה ארוכה. לכאורה, הן יכלו לצפות שמעשי הגננת יגרמו לקטינים נזק, ולכן התנהגו לכאורה בחוסר סבירות קיצונית.
בהתאם לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, החל משנת 2021 חייב כל מעון שבו 7 פעוטות ומעלה, בגילאים 3-0, להחזיק ברישיון להפעלת מעון. כמו כן על בעל המעון לעמוד בקריטריונים אישיים לקבלת הרישיון, הצוות עבר הכשרות, וכן יש חובה להתקין מצלמות ולבטח את הגן בפוליסה מתאימה.
אם ניתן להוכיח שהוגשה תלונה לרשויות אכיפת החוק או לעירייה ואלו לא פעלו כנדרש מהן, ניתן יהיה לתבוע את המדינה והרשות המקומית ברשלנות. בנוסף, אם יתברר שלמעון היה רישיון, ייתכן בתנאים מסוימים שניתן יהיה לתבוע את המדינה על היעדר פיקוח ראוי או מספיק.
אם יתברר שהסייעות התרשלו או הפרו חובות שחלות עליהן, ייתכן שניתן יהיה לכאורה לתבוע את חברת הביטוח בגין נזקי הקטינים. יחד עם זאת, הפוליסה אינה מכסה מעשים פליליים או שאינם רשלניים.
הורי הפעוטות יכולים לתבוע בשם ילדיהם על נזקי הקטינים כמו כאב וסבל, הוצאות, עזרה חריגה שניתנה ע"י ההורים והמשפחה, ואף עבור הפסד כושר ההשתכרות של הקטין בעתיד. זאת, בכפוף להוכחת נכות נפשית או נוירולוגית זמנית או לצמיתות, המתבטאים בהתקפי זעם, בעיות חברתיות, הפרעות קשב וריכוז, דיכאון וכיו"ב. בנוסף, במידה ולאחד ההורים נגרמה נכות נפשית משמעותית, יוכל ההורה - כנפגע לא ישיר - להגיש תביעה על נזקיו. התביעה יכולה לכלול גריעה בשכרו העתידי עקב הפגיעה התפקודית, בנוסף לכאב והסבל הפרטי שלו והוצאות שונות.
ייתכן גם שההורים יוכלו לתבוע מהביטוח הלאומי גמלת נכות עבור ילדם ונכות כללית עבורם.
אחת הסוגיות המורכבות היא מימוש בפועל של הפיצוי שצפוי לפסוק ביהמ"ש. דרך אחת היא לפנות בתביעה לעיקול זמני של רכוש הנתבעות ומשפחתן, כגון: המקרקעין של הגן, ביתם, רכבים, חשבונות בנק, פנסיות, קופות וחסכונות, והכול למניעת "הברחת נכסים". ייתכן שיצטרכו לעשות שימוש בחקירה כלכלית לאיתור הנכסים. תביעה כזו כדאי להגיש בהקדם האפשרי לאחר שברורה אחריות המתעללים בפעוטות, כשברור שתוגש תביעה נזיקית משמעותית בעתיד.
הכותב הוא בעל משרד עורכי דין העוסק בתביעות בגין נזקי גוף לקטינים.