היום אחרי הצהריים יודיע בנק ישראל על גובה הריבית במשק, כאשר ההערכות גורסות כי הריבית תישאר על כנה בשיעור של 4.5% (הגוזרת ריבית פריים של 6%) וכי סיכוי נמוך לירידת ריבית של 0.25%.
מאז תחילת השנה הוריד בנק ישראל את הריבית במשק פעם אחת בלבד, בהחלטה שניתנה בינואר ובה ירדה הריבית ב-0.25%. משקי הבית המקווים להקלה במשכנתא ובאוברדרפט כנראה ימשיכו לחכות, וכך גם העסקים במשק המשלמים הוצאות מימון גבוהות.
"על פניו החלטת הריבית של בנק ישראל השבוע נראית די סגורה. קיים קונצנזוס רחב שהריבית לא תשתנה. אולם, לא בטוח שזה עד כדי כך חד משמעי", אומר אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב.
הוא מונה שורה של פרמטרים שהיו יכולים לתמוך בהורדת ריבית: "האינפלציה נמצאת בתוך היעד (2.8%), כאשר העלייה באינפלציה בחודשים האחרונים נגרמה בעיקר בגלל צעדי הממשלה ולחלקם אין השפעה מתגלגלת על עליית המחירים. בנוסף ציפיות האינפלציה ירדו מאז החלטת הריבית הקודמת".
עוד הוא מסביר כי "ההתאוששות במשק נחלשת. אחרי גידול חד בצריכה הפרטית ברבעון הראשון, ברבעון השני מסתמנת התמתנות. הפדיון החודשי הממוצע במחירים קבועים ברשתות השיווק היה נמוך באפריל-מאי לעומת ינואר-מרץ, וגם הרכישות החודשיות הממוצעות בכרטיסי אשראי היו נמוכות מאשר ברבעון הראשון". בנוסף לכך, מספר בנקים מרכזיים בעולם התחילו להוריד ריבית.
לטענת זבז'נסקי, בנק ישראל הכניס את עצמו לבעיה שכעת אין לו איך להשתתחרר ממנה: "מאז שהוריד את הריבית בתחילת ינואר, בנק ישראל הסביר את ההחלטות שלא להוריד ריבית יותר בסיבות שלא אמורות להיות מאוד רלוונטיות לשיקולים הרגילים". בין סיבות אלה הגירעון שלא אמור לקבל משקל מרכזי בהחלטה על הריבית, אלא אם הוא מוביל לאינפלציה או גורם למשבר פיננסי שמוביל לפיחות מטבע ולאינפלציה.
לדברי זבז'נסקי, "עד עכשיו זה לא קרה, אך המסרים של בנק ישראל שכנעו את המשקיעים שהגירעון הגבוה מונע כעת אפשרות להוריד ריבית. אם זה היה המצב, הרבה בנקים מרכזיים בעולם, וקודם כל ה-FED, היו נמנעים מלשקול הורדת ריבית.
"בהמשך בנק ישראל התחיל לשים דגש בהסברים מדוע הוא לא יכול להוריד ריבית על עלייה בסיכון הגיאופוליטי. גם שיקול זה לא אמור להיות מרכזי בהחלטות ריבית, אלא אם הוא מעלה אינפלציה. שערו של השקל אכן מושפע מהסיכון הגיאופוליטי אך די ברור שהחלטה לא להוריד ריבית לא יכולה למנוע התפרצות של סיכון זה או להקטין השפעתה. הכנסתו לשיקולי החלטת ריבית גרמה למשקיעים לבחון סיכוי להורדת ריבית על פי החדשות מהזירה הצפונית במקום על פי ההתפתחויות הכלכליות".
התוצאה היא השפעה על המשקיעים אשר לא מצפים עוד לירידת ריבית: "סיכון הגירעון והסיכון הגיאופוליטי כל הזמן ברקע ולכן המשקיעים השתכנעו שהריבית לא תרד בטווח הנראה לעין. מצב זה תרם תרומה משמעותית לירידה חדה בביקוש לאג"ח הממשלתיות, לעליית בתשואות, בתלילות עקום התשואות, ובפער מול האג"ח האמריקאי. המשך ירידה בביקושים לאג"ח הממשלתיות עלול להוביל לפגיעה ביציבות הפיננסית שתחייב את בנק ישראל להתערב בשוק, דבר שהנגיד בוודאי היה מעדיף להימנע ממנו".
ובשורה התחתונה, מעריך זבז'נסקי שלמרות כל הסיבות המוצדקות הריבית כנראה לא תרד: "אילו בנק ישראל היה מוריד ריבית בעוד 0.25%, חצי שנה לאחר שהוריד ריבית בינואר, הוא היה מעביר מסר תומך בשווקים מבלי לסכן השגת יעד האינפלציה בהמשך. אולם, מתוך ניסיון של דפוס החשיבה של בנק ישראל בחצי השנה האחרונה, אנחנו לא נותנים לאפשרות זאת סיכוי של יותר מ-30%".