המתיחות הגוברת בגבול הצפון מטילה צל כבד על התעשייה הישראלית. החשש ממלחמה אזורית יוצר קושי נוסף על המפעלים וחברות התעשייה בישראל, המתמודדים עם אתגרים לוגיסטיים, כלכליים וביטחוניים. תרחיש של מלחמה בצפון עלול להוביל להשבתת נתיבי הסחר האוויריים והימיים, ולכך שמפעלים רבים - התלויים בייבוא חומרי הגלם מחו"ל לטובת ייצור מוצריהם, ימצאו עצמם ללא פתרון.
תלות זו בייבוא של חומרי גלם מובילה מפעלים ברחבי הארץ לנקוט בצעדים יזומים כדי להבטיח את שרשרת האספקה שלהם, ולהגדיל משמעותית את מלאי חומרי הגלם המיובאים מחו"ל. המטרה: להבטיח אספקה סדירה של מוצרים חיוניים לציבור, גם במקרה של סגירת השמיים והגבולות.
משק ויילר, יצרנית הטופו הותיקה בישראל, שילשה לאחרונה את מלאי הפולים המיובא מקנדה. כמו כן, שכרה למטרה זו מחסנים ייעודיים לטובת אחסון הסחורה העודפת. "טופו הוא מוצר בסיסי במשקי בית רבים בישראל, ולכן נקטנו בכל האמצעים הנדרשים כדי להבטיח שנוכל להמשיך לספק טופו טרי ואיכותי בכל מצב. אנחנו מקווים שההיערכות הזו תתברר כמיותרת, אבל אנחנו לא לוקחים סיכונים מיותרים כשמדובר בביטחון התזונתי של הציבור", אמר אילן ספריאל, בעלים שותף במשק ויילר.
"למדנו את הלקח" מוסיף יובל מלאך, סמנכ"ל השיווק והמכירות של "אחוה", יצרנית הטחינה והחלווה המחזיקה ב-33.1% משוק הטחינה הגולמית בישראל, ואשר ייבאה לאחרונה פי שלוש שומשום מאתיופיה. "בשביעי באוקטובר החברה מצאה עצמה עם מלאי שומשום אפסי, ונאלצה לרכוש שומשום במחיר מופקע מסוחרים שניצלו את המצוקה שנוצרה. זה לא יקרה שוב. אנו תקווה כי בקרוב מאוד המצב יחזור לשגרה ולרגיעה, אך במידה ולא - אנו נוכל להמשיך ולהבטיח אספקות שוטפות לציבור", הוסיף.
חברת שמיר אופטיקה, המתמחה בתחום פיתוח וייצור עדשות ומרכז המחקר והפיתוח שלה ממוקם בקיבוץ שמיר שבגליל העליון, מדווחת על הכפלת מלאי חומרי הגלם המיובאים מחו"ל, כהיערכות להסלמה הביטחונית האפשרית בגבול הצפון, וההשפעה הפוטנציאלית על שרשרת האספקה. "אנו מקווים שהמצב הביטחוני לא ידרדר לכדי מלחמה", אמר רונן צור, מנהל שמיר ישראל. "מפעל שמיר אופטיקה מוגדר כ'מפעל חיוני', ולכן על אף כל האתגרים אנו ממשיכים לייצר ולספק עדשות משקפיים ללקוחות שלנו מהצפון ועד הדרום".
המגמה של מפעלים ברחבי הארץ שמכפילים ואף משלשים את ההזמנות מחו"ל מעידות על החשש שלא יוכלו להמשיך ולייצר את מוצריהם אם תתרחש הסלמה במלחמה. הם נערכים למצב שבו לא יוכלו לייבא את חומרי הגלם לתקופה הנפרסת על פני חודשים קדימה - גם במחיר של הגדלת העלויות והסיכונים הכרוכים באחסון סחורה עודפת.