החזית העממית החדשה, מורכבת מהמפלגה הקומוניסטית, מפלגת השמאל הקיצוני צרפת בלתי-כנועה, מפלגת הירוקים והמפלגה הסוציאליסטית, והיא תהיה הגוש הגדול ביותר באסיפה הלאומית.
לאחר הניצחון המפתיע, קוראת ברית השמאל להחיל מס עושר חדש, פיקוח על מחירי הדלק ולהוריד את גיל הפרישה.
לפי נתוני משרד הפנים, גוש השמאל זכה ב-182 מושבים, ברית המרכז של מקרון ב-168 ומפלגתה של לה פן ובעלי בריתה ב-143.
ברית השמאל השיגה את מירב המושבים בבחירות האחרונות בצרפת, אך לא הצליחה להשיג את 289 המושבים הדרושים לרוב באסיפה הלאומית, הבית התחתון של הפרלמנט הצרפתי. אמנם אין לה רוב מוחלט כדי להקים ממשלה לבדה אך היא דורשת מהנשיא עמנואל מקרון להטיל עליה את הרכבת הממשלה.
המפלגות בצרפת מתמודדות כעת על הרכבת הממשלה כאשר מפלגת החזית העממית דורשת ליישם את האג'נדה הכלכלית שלה.
זמן קצר לאחר האיחוד שנערך ביוני, התוותה NPF את התוכנית הכלכלית השאפתנית שלה וכיצד תממן אותה. בין היתר היא כוללת מס חדש של 90% על כל הכנסה שנתית הגבוהה מ-400 אלף יורו, פיקוח מחירים על מוצרי מזון חיוניים וכן על חשמל, גז ודלק, העלאת שכר המינימום ב-14%, הורדת גיל הפרישה מ-64 ל-60 והשקעה רבה בשירתים ציבוריים ובאיכות סביבה של 150 מיליארד יורו במשך 3 שנים.
ז'אן לוק-מלנשון, מנהיג מפלגת השמאל הקיצוני France Unbowed ("צרפת בלתי מתפשרת") שהיא חלק מאיחוד מפלגות השמאל, אמר לאחר הבחירות כי על מקרון להעניק למפלגה את המנדט להקים ממשלה. מלנשון, הידוע בעמדותיו האנטי-ישראליות והאנטישמיות, הוסיף שעל הנשיא להודות בתבוסתו בבחירות.
מנואל בומפרד, גם הוא מאותה מפלגה, אמר כי "הנשיא חייב למנות כראש ממשלה מישהו מהחזית העממית החדשה כדי ליישם את תוכנית השמאל, את כל תוכנית השמאל ושום דבר חוץ מתוכנית השמאל".
כעת נותר לראות אם ה-NPF בכללותה תגיע להסכם עם מפלגות אחרות כדי לגבש רוב, או שחלקים מתונים יותר של הקואליציה יתפצלו במסגרת עסקה עם אנשי מרכז.
משמעות התוצאות היא שצרפת בדרך למה שמכונה פרלמנט תלוי, שבו לאף אחד מהגושים אין רוב מספיק כדי להקים ממשלה וביניהם פערים אידיאולוגיים גדולים. בניגוד לשיטות משטר דמוקרטיות אחרות, כמו בישראל למשל, בצרפת לא ניתן לקיים בחירות נוספות לפרלמנט אלא בעוד שנה כך שהתקופה הקרובה צפויה להתאפיין בשיתוק פוליטי.