"אנחנו באוצר רוצים ודאות. עדיף לאשר בהקדם את תקציב 2025 למרות שיש שיקולים לכאן ולכאן. כל קוני אגרות החוב והבנקים רוצים ודאות ושיעבירו תקציב", כך אומר שי אהרונוביץ' מנהל רשות המיסים בראיון מיוחד שנערך במסגרת הכנס השנתי של לשכת רואי החשבון.
על פי ההערכות ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו מעוניין להביא בעיתוי הנוכחי תקציב עם גזירות כלכליות והוא מעדיף לדחות את הקץ ולנצל את המועד הסוף לאישור התקציב שהוא מרץ 2025.
לדבריו "כמנהל גוף תפעולי מהגדולים בממשלה (אם אני מוציא ביטחון) גם אני רוצה להתחיל את 2025 עם תקציב ברור ולא להיגרר לתקציב של 1/12. ברור שזה עדיף למדינה. אבל מצד שני, להביא תקציב שלא יהיה ריאלי ולעשות שוב תקציב מתוקן גם לא נכון".
על מסגרת תקציב 2025 הוא פירט כי "ההכנסות בתקציב 2025 יהיו באזור 470 מיליארד שקל אבל אין עדיין מסמך סופי. בנושא יעד הגרעון אנחנו מעוניינים להתכנס לאזור ה-5% מתוך מגמה שב-2026 נרד ל-3.5%. אלו הן התקוות. אני מעריך שאם המלחמה תיגמר תהיה פריחה כלכלית שתביא לצמיחה שתצמצם את הגרעון".
לדברי אהרונוביץ': "אנחנו נמצאים בשנה סופר מאתגרת. התסריטים שהיו שהמלחמה תיגמר איפשהו בחצי הראשון של השנה אבל לצערנו המלחמה לא הסתיימה. הצפון בהחמרה יותר ויותר. גם בדרום רואים שלא הושגו המטרות וזה מכניס חוסר ודאות גדול למערכת".
"תקציב 2025 הוא בעיני הנהלת האוצר קריטי יותר מ-2024. השנה היה ברור שבמלחמה יש הוצאות גבוהות במעל מאתיים מיליארד שקל. אבל 2025 היא גם קריאת כיוון עתידית שחייבים תקציב אחראי. צריך לסגור פער של 30 מיליארד שקל. סוגיית התקציב תוכרע בימים אלה על ידי ראש הממשלה ושר אוצר".
"גם אם עכשיו יוגש תקציב, אנחנו מדברים על אישור הסופי בנובמבר. השאלה אם יש טעם להגיש עכשיו בחוסר ודאות. מה קורה בצפון ב-1.9? אני יודע שבימים הקרובים אמורים לחתוך את ההחלטה ולהתייעץ עם בנק ישראל. להביא תקציב באוגוסט ולחזור לממשלה באוקטובר כי הוא יהיה עד לא רלוונטי, יהיה חסר טעם. בסופו של דבר זאת החלטה של הדרג המדיני".
בתשובה לשאלה מה המשמעות אם התקציב לא יאושר במועד פרט מנהל רשות המיסים: "יש צעדים שאם לא יחוקקו לפני סוף דצמבר כבר לא נוכל לעשות כמו הקפאת מדרגות המס. הצעדים המומלצים יתפרסמו. להקפיא מדרגות מס אפשרי אם נעשה עד סוף דצמבר. לעשות רטרואקטיבית זה בלתי אפשרי".
"ההעלאה של המע"מ ב-1% תהיה בכל מקרה ב-1.1.25. אנחנו חייבים צעדי התכנסות בגלל ההנחה שהתקציב יעלה באופן משמעותי ב-30 מיליארד בשנה בשש השנים הקרובות. מאיפה הכסף? נכון שמקווים לצמיחה. אבל כרגע הריבית גבוהה וצריך להביא כסף. מאיפה הוא יבוא?"
בתשובה לשאלה מה צעדי המיסוי המתכוננים חשף מנהל רשות המיסים: "הגשנו תכנית עם המון צעדים בין השאר לבטל פטור ממע"מ עד 75 דולר בייבוא אישי, מס נטפליקס על אפליקציות זרות שלא משלמות מע"מ כמו באירופה".
"בנוגע לחוק ההסדרים חייבים להחליט מה קורה עם בדירות להשקעה. כרגע אם לא תתקבל החלטה מס הרכישה עליהם ירד מ-8% ל-5%. הגשנו לוועדת הכספים צו שמאריך את תוקף מס הרכישה הגבוה בשנתיים עד 2026 אבל לצערי זה לא מופיע על סדר היום של ועדת הכספים אני חושש שנגמור מושב הנוכחי בלי חקיקה כזו".
"על הפרק עומדת גם הטלת מס רכוש. הבאנו ב-2024 חוק מתוקן של ביטול הפטור מדיווח על משכירי דירות. ואי הצמדה סכום הפטור. ביטול הפטור מדיווח יביא להערכתנו להכנסות של שני מיליארד שקל. לא יהיו גזרות נוספות".
"צריכים להביא את המימון להמשך הטיפול בתושבים המופנים החל מה-1 לספטמבר. זה לא נלקח בחשבון מראש כי התסריט הביטחוני היה שב-1 לספטמבר לכל המאוחר כל תושבי מדינת ישראל חוזרים לביתם. רוצים להתכונן לסיטואציה שזה לא יקרה. לכן צריך כסף".
האם אתה מדבר על חלוקת דיווידנד בתנאים משופרים המכונה שחרור רווחים כלואים?
"זה קרה בעבר פעמיים שלוש. אומרים לי שזה חסר תקדים כי מלחמה כזאת הייתה רק בעצמאות. אבל אנחנו רוצים להראות רצינות ביחס לעולם.
"לאפשר משיכה חד פעמית בהנחה שתגרום לכך שאנשים ירוקנו את המחסנים הפיננסיים זה לא בריא לכלכלה. מכיוון שראש הממשלה ביקש מאתנו לבחון מתן הנחה על חלוקת רווחים כלואים אנחנו באנו עם הסמכת האוצר ואמרנו שצריך לטפל בסיטואציה שבה רווחים ממשיכים להיות במאזנים למרות שלא עושים בהם שימוש עסקי".
"החיינו את סעיף 77 הבאנו תכנית שהודלפה תוך פחות מ-24 שעות הקובעת הטלת מס של 1% בשנה על רווחים לא בחברות ציבוריות שיוטל על מי שמחלק פחות מ-20% מהרווחים הצבורים בשנה. מהתשלום יהיו פטורות חברות שבצדק משאירות רווחים כדי שיהיה עם מה לעבוד למקרה שהכנסות ירדו".