המגזר העסקי מזהיר מההידרדרות ביחסים מול טורקיה: "האמברגו הוא תקדים מסוכן", ומתריע מפני אפשרות של הצטרפות מדינות נוספות לצעדי החרם של הטורקים.
הדברים מגיעים לאחר שונדע השבוע כי משרד ראש הממשלה מקדם הצעת מחליטים קיצונית לפיה ייאסר כל יבוא ישיר מטורקיה.
שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, פנה במכתב לאמיר ברקן, סמנכ"ל כלכלה ותשתיות במשרד רה"מ, וקרא למציאת חלופות לתגובת הנגד לחרם הסחר הטורקי.
"אם המדינה רוצה לפתח שווקים חלופיים עליה לפעול בדרך של תמרוץ חלופות ולא בדרך של סגירה שאינה מידתית" כתב תורג'מן.
לדבריו מדובר בסכנה גדולה: "יוזמה זו מהווה מהלך חריג וקיצוני שעלול לגרור אותנו למלחמת סחר שפוטנציאל הנזק מהן למשק הישראלי עלול להיות עצום. מדינת ישראל נפגעה לאורך שנות קיומה מאמברגו שהוטל עליה על ידי שורה של מדינות. המשק הישראלי לא יכול להרשות לעצמו את הסיכון לחזור למציאות כזו ואף לא למציאות דומה לכך. הגבלות על הסחר עם טורקיה, עלולות לחשוף את המדינה להליכים משפטיים בהקשר של הפרות הסכמי סחר ועלולות לעודד מדינות שתומכות בעמדה הטורקית לשקול מהלכים דומים לאלו בהם נקט נשיא טורקיה ולהגביל את היצוא שלהם לישראל. לפיכך פוטנציאל הנזק למשק הישראלי הוא עצום".
תורג'מן אף מתייחס במכתבו להשפעות על יוקר מהחיה: "הסחר עם טורקיה מאפשר תחרות אפקטיבית מיבוא בשורה של קטגוריות מוצרים באופן שמדינות חלופיות אינן יודעות לאפשר ופגיעה בסחר הזה מייצרת אפקט הפוך - גורמת להעלאת מחירים". בהקשר זה מציינים באיגוד את הסקר שערכו בקרב עשרות יבואנים שמעריכים שעלויות היבוא יעלו בשיעור של בין 10% ל-30%.
כבר כיום הערכות מדברות על כ-70% מהסחורות שעדיין ממשיכות להגיע מטורקיה לישראל דרך מדינות שלישיות, בהקשר הזה מציין תורג'מן כי "יש להבין שהפתרון שמצאו היבואנים בשלב זה, שהינו ייבוא דרך מדינה צד שלישי, הוא פתרון בעייתי ביותר וזמני בלבד, שכן הוא מייצר עלויות ישירות ועקיפות גבוהות יותר, מאריך את זמן ההובלה ופוגע באפקטיביות של התחרות מיבוא. מוצרים עם חיי מדף קצרים".
אמש פורסם כי הממשלה מקדמת אמברגו מוחלט על טורקיה, שבמסגרתו ייאסר יבוא של כלל המוצרים שמגיעים מטורקיה באופן ישיר.
הצעת מחליטים שהופצה לשרים על ידי משרד ראש הממשלה הציגה מתווה חריף וחמור בהרבה מאלה שנדונו עד כה וכללו אמברגו חלקי וצורך באישור ספציפי לטובת יבוא מוצרים מטורקיה.
ההצעה הנוכחית קובעת חרם מוחלט: "להנחות את שר האוצר לקבוע בצו איסור על יבוא של כל הטובין המגיעים בנתיב ישיר מטורקיה לישראל". עוד מוצע להקים ועדה מייעצת בנושא שבראשה יעמוד מנכ"ל משרד ראש הממשלה ויכלול את מנכ"לי משרדי האוצר, הכלכלה והחוץ וכן את ראש המל"ל.
בהצעת המחליטים מוסבר כי הצעד יינקט "בתגובה לפעולות החד-צדדיות שנקטה הרפובליקה של טורקיה לעצירת הייבוא למדינת ישראל והייצוא ממנה החל מחודש מאי 2024, תוך אפלייתה ביחס לרשות הפלסטינית".
החשש הוא כי עצירה גורפת של היבוא מטורקיה לישראל תביא לעליית מחירים במוצרים מסוימים, עם דגש על מתכות, חומרי בנייה ואף מכונות לבנייה כגון מנופים שעלולים להשפיע לרעה על מחירי הבנייה, בנוסף לחוסר בפועלים זרים.
בדברי ההסבר מפורט כי "החל ממאי 2024 אוסרת טורקיה על סחר עם ישראל ביבוא ויצוא אך מאפשרת סחר עם הרשות הפלסטינית. זאת, כפי שפורסם, עד לאחר שישראל תעמוד בדרישותיה בעניין סיוע הומינטרי והפסקת אש במלחמת 'חרבות ברזל'".
עוד מפורט כי ב-2023 עמד היקף הסחר הכולל בין המדינות (ללא יהלומים) על 6.2 מיליארד דולר, מתוכו 4.6 מיליארד דולר הם ביבוא סחורות מטורקיה ו-1.6 מיליארד דולר הם ביצוא סחורות מישראל. "כתוצאה מעצירת הסחר עם ישראל, סחורה מטורקיה מיובאת כעת לישראל דרך מדינות שלישיות והיצוא נעצר לחלוטין, בעוד יבוא לרשות הפלסטינית מותר", נכתב. היבוא הטורקי לרשות הפלסטינית מהווה כ-7% מסך היבוא הטורקי לישראל.
משרד ראש הממשלה מאשים בהצעת המחליטים את טורקיה בהפרה של עקרון מעטפת המכס, אשר קובע כי אין גבולות מכס בין ישראל לבין רצועת עזה ואזור יריחו, ולפיכך מעבר סחורות בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית אינו כרוך ברישוי ובמיסוי. לעומת זאת, גבולות המכס של ישראל כלפי יתר ארצות העולם הם גם גבולות המכס של הרשות הפלסטינית, ודיני היבוא לישראל הינם גם דיני היבוא לרשות הפלסטינית.
"לפיכך, "צעדיה החד-צדדים של טורקיה מפרים את עקרון מעטפת המכס. הפרה שכזו עלולה לשמש כתקדים עבור מדינות נוספות ובכך לפגוע בביטחון הלאומי של המדינה בפרט בעת הזאת בה נמצאת מדינת ישראל במלחמה. כמו כן ההפרה עשויה ליצור נזקים כלכליים למדינת ישראל בשל האינטגרציה בין השוק הישראלי לפלסטיני".
אריאל פוקוטינסקי, מנכ"ל חברת ECOWALL - שיטת חיפוי ישראלית לחזית מבני מגורים, אומר כי "80% מהבנייה בישראל מבוססת על מחצבים שמקורם בטורקיה כשענף הבנייה, ובעיקר תחום חזיתות המבנה מאוד תלוי בייבוא מטורקיה מתבסס על אבן טורקית. כיום הגיב השוק לחרם הטורקי על ידי ייבוא האבן הטורקית דרך מדינות שלישיות כגון בולגריה ומצרים אולם בשל העובדה שהיישום הישראלי הוא ייחודי מאוד, קל יהיה לגורמים ממשלתיים בארץ וטורקיה לזהות את מקור המוצר ולעצור את הייבוא לישראל".
לדבריו, "לאור המצב החדש שנוצר, קבלנים וחברות עובדים ימים כלילות על מנת למצוא פתרונות, שמצד אחד לא ייקרו את עלויות הבנייה ולא יביאו לעלייה במחירי הדירות ומצד שני יביאו להמשך רציף של הפרויקטים. אחד הפתרונות הוא מעבר לאריחים מתועשים כדוגמת פורצלן המיוצרים במגוון מדינות בעולם, רובן בשוק האירופאי. מעבר זה מנתק את ענף הבניה מתלות בתוצר הטורקי ומהסיכון בעצירת רצף הבנייה של פרויקטים".