שוק תוספי התזונה והוויטמינים בישראל ובעולם חווה צמיחה משמעותית בשנים האחרונות, עם עלייה במספר הצרכנים מכל קבוצות הגיל. המאמר בוחן את הסיבות לצמיחה זו, המגמות הנוכחיות בצריכה, היתרונות והחסרונות של התוספים, ושואל האם הם באמת נחוצים או שמא מדובר בתופעה פסיכולוגית שפועלת בעיקר על המוח ופחות על הגוף.
מה שטוב לאירופה?
בעשור האחרון נרשמה עלייה חדה בצריכת תוספי התזונה והוויטמינים בעולם, בעיקר בארצות הברית, אירופה ואסיה. בארצות הברית מעל 70% מהאוכלוסייה הבוגרת נוטלת תוספי תזונה באופן קבוע, בעוד שבאירופה הצריכה לנפש נמוכה יותר אך השוק צומח בכ-5% לשנה. תוספי התזונה מסייעים להתמודד עם חוסרים תזונתיים הנגרמים מתזונה לא מאוזנת, אורח חיים לחוץ, מחלות כרוניות והזדקנות הגוף.
בישראל, תוספי התזונה אינם מסובסדים במסגרת סל הבריאות בגלל עלויות כלכליות, חוסר אחידות בצורך וספקות מדעיים לגבי יעילותם. תהליך היבוא של תוספים מסובך ויקר, מה שמקשה על הורדת המחירים לצרכן. רגולציה קפדנית והעלויות הנלוות מונעים מחברות רבות להתחיל בתהליך היבוא ולהוזיל את המוצרים לציבור הרחב.
ארגוני הבריאות נאבקים במוצרים עתירי שומן, סוכר ונתרן, וגם במוצרי עישון, אך טרם שילבו וסבסדו תוספי תזונה בסל התרופות, מה שמוביל רבים להתלבט אם לצרוך אותם בשל המחירים הגבוהים. יוקר המחיה ניכר לא רק במוצרי מזון בסיסיים אלא גם בתוספי הוויטמינים. ניסיונות להוזיל את המחירים דומים לרפורמות במוצרי תמרוקים ומזון מחו"ל. למרות הסיסמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל," בפועל, תהליך היבוא של תוספים מסובך ויקר. הביורוקרטיה הקפדנית והעלויות הגבוהות מונעות מחברות רבות להתחיל בתהליך, מה שמקשה על הוזלת המוצרים לצרכן.
למרות היתרונות הבריאותיים של הוויטמינים, משרד הבריאות בישראל לא מכניס אותם לסל הבריאות הכללי. יש לכך מספר סיבות:
עלות כלכלית: הכנסת ויטמינים ותוספי תזונה לסל הבריאות תגרור עלויות משמעותיות למערכת הבריאות.
חוסר אחידות בצורך: לא כל אדם זקוק לתוספים, והצרכים התזונתיים משתנים מאדם לאדם.
ספקות מדעיים: חלק מהתוספים אינם מוכחים מדעית כיעילים לכלל האוכלוסייה.
הפערים במחירים ורגולציה קפדנית מהווים אתגרים משמעותיים בשוק הוויטמינים והתוספים, מה שמקשה על הורדת המחירים לצרכן.
שוק הוויטמינים והתוספים בעולם מגלגל מעל 140 מיליארדי דולרים בשנה. בארצות הברית, השוק נאמד בכ-40 מיליארד דולר לשנה, ובאירופה הצריכה השנתית לנפש עומדת על כ-70 אירו. בישראל, השוק צומח ומגלגל כמיליארד שקלים בשנה, כשהממוצע החודשי לצרכן עומד על כ-150 שקלים.
לפי מחקרי חברת SATISTA, הציבור באיטליה מוביל את הצריכה באירופה, בעוד הצרכן הרוסי נמצא בדירוג הנמוך ביותר. בישראל הצריכה לנפש נמוכה בהשוואה לאירופה, אך השוק מתפתח עם פוטנציאל צמיחה משמעותי.
הגורמים לצמיחת השוק בשנים האחרונות כוללים:
מודעות לבריאות ואיכות חיים: אנשים מודעים לצורך בשמירה על בריאותם דרך תזונה נכונה והשלמת חוסרים.
הזדקנות האוכלוסייה: הגידול באוכלוסייה המבוגרת דורש פתרונות למניעת מחלות וחוסרים תזונתיים.
תמיכה רפואית: רופאים ממליצים על תוספי תזונה במקרים של חוסרים או מצבים רפואיים שונים.
עלייה במודעות לספורט ובריאות: ספורטאים וחובבי כושר משתמשים בתוספים לשיפור ביצועים והתאוששות.
משבר הקורונה: חיזוק המערכת החיסונית והשלמת פערי תזונה.
סוגי הוויטמינים הפופולריים והמותגים הנפוצים
בישראל ובעולם ישנם מספר ויטמינים ותוספים פופולריים במיוחד. ויטמינים כמו ויטמין D, ויטמין C, ויטמין B12 ואומגה 3 הם מהפופולריים ביותר בשל תועלותיהם הבריאותיות הרבות.
אלו מבוקשים בעיקר על ידי הציבור המבוגר, נשים בהריון, וצרכנים הנמנעים ממוצרים מן החי. בישראל, המותגים המובילים כוללים את סולגאר, אלטמן, ונוטרילייט. בעולם, מותגים כמו Centrum, Nature's Bounty ו-GNC מובילים את השוק.
השוק הישראלי מציע מגוון רחב של מותגים ואפיקי צריכה, ביניהם בתי מרקחת פרטיים, בתי מרקחת של קופות החולים, רשתות פארם כמו Be וסופר-פארם, ואתרי מכירות ייעודיים. השוק מתחלק לשלושה סגמנטים כמעט שווה בשווה, כאשר השוק המקוון מציג צמיחה מהירה ותחרות מחירים אטרקטיבית לצרכנים.
פערי המחירים בתחום
סקרנו את רשתות הפארם ואת אתרי המכירות בישראל ומצאנו פערים שמגיעים ליותר מ 130% על אותו המוצר, הרשתות שהפתיעו אותנו עם המחירים ההוגנים אלו דווקא הרשתות שאינן מככבות בשלישייה הזולה של רשתות השיווק כגון טיב טעם ושופרסל שמציגות סל אטרקטיבי במיוחד, סיור באתרי חברות הוויטמינים יכולה להוביל אותנו לחסכון משמעותי בהוצאות משק הבית.
שוק תוספי התזונה והוויטמינים בישראל ובעולם נמצא במגמת צמיחה, בזכות עלייה במודעות לבריאות ואיכות חיים. עם זאת, יש לבחון בקפידה את הצורך בתוספים, יתרונותיהם וחסרונותיהם, ופערי המחירים בשוק. הגברת המודעות והפיקוח יכולה להשפיע לטובה על בריאות הציבור ולהפחית הוצאות כלכליות.
חוסר הפיקוח והרגולציה מצד המדינה ומשרד הבריאות מוביל לפערי מחירים משמעותיים בין רשתות ואתרים שונים, עם פערים שיכולים להגיע ליותר מ-100% במחיר המוצר. הוצאות משקי הבית בתחום זה אינן מבוטלות, ואם הרופאים ואנשי התזונה ממליצים על צריכת ויטמינים, יש צורך שהרשויות הרלוונטיות, כולל משרד הבריאות והאוצר, יפעלו להסדרה שתטיב עם כל אזרח במדינה, תסייע לשמור על בריאותו ותצמצם את התחלואה בישראל.
מבוסס על עדכון מחירי רשתות השיווק לאתר משרד הכלכלה ומעובדים באמצעות מערכת פרייסז, CHP, זאפ ופרסום הרשתות והחנויות ברשת.