יום הבינה המלאכותית הבינלאומי מצוין מדי שנה ב-16 ביולי, כשהוא נועד לחגוג את ההישגים פורצי הדרך וההשפעה העצומה של בינה מלאכותית (AI) על עולמנו. לצד ציון הדרך שעברנו בהתפתחות הטכנולוגית, יום הבינה המלאכותית הבינלאומי נועד גם כדי להדגיש את הפוטנציאל של AI לקידום העתיד בתחומי המדע, הטכנולוגיה, הבריאות ועוד, תוך הבנה שיש צורך קריטי בחינוך ובכבוד לקידום הבינה המלאכותית ודיונים אתיים ברמה לאומית.
החגיגות כוללות אירועים שונים טכנולוגיים ואקדמאיים מסביב לעולם, כשהמרכז הבינלאומי לחקר בינה מלאכותית (IRCAI) ו-UNESCO משתפים פעולה בתהליך ומעניקים ייעוץ עולמי מקוון על אתיקת הבינה המלאכותית לצד פעילויות נוספות.
סמנכ"ל המכירות ב-21AI, יניב וקרט, מתייחס לקטגוריות ספציפיות מתחום הבינה המלאכותית:
הטמעת AI: ניתן להבחין בשלבי ניסוי בטכנולוגיית הבינה המלאכותית בכל סקטור, כשנמדד פער בהתקדמות לשלב ההטמעה בין הסקטורים הדיגיטליים לסקטורים המסורתיים. כיום, בכל אנטרפרייז ישנם מאות תרחישי שימוש פוטנציאליים להטמעת הטכנולוגיה, ואני צופה שבשנה הקרובה תימדד עליה משמעותית באימוץ שלה.
החברות שיובילו את המשק יהיו אלו שיודעות להתגבר על חסמי השוק העיקריים: אמינות וכוח מחשוב משמעותי שמוביל לעלות גבוהה, בדרכים יצירתיות. לדוגמה, מודל השפה האחרון שהשקנו, Jamba, שילב לראשונה את ארכיטקטורת ה-"ממבה" החדשנית כך שיצר מהפכה בתחום".
מעמדה של ישראל בהשוואה למדינות העולם במירוץ ה-AI: בהשוואה למדינות העולם, מעמדה של ישראל במירוץ ה-AI הגלובלי נחשב לטוב מאוד ובמסגרת כך ניתן למדוד באקוסיסטם הישראל תנופה בכמות הסטארטאפים בתחום.
בהיבט המחקרי והיזמי: ישראל נבדלת ביכולות מעולות ונחשבת בין המדינות המתקדמות בעולם. בדומה לכך, גם בהקשר שרשרת הערך ופיתוח מוצרים, מצבה של ישראל טוב בהתאמה לגודלה. בתור אחת מהחברות הבודדות בעולם שמפתחות מודלי שפה מאפס, 21AI פועלת כדי לקדם את מעמדה הגלובלי של ישראל בתחום.
ייחודיות הטאלנט הישראלי: לנוכח הייחודיות של הטאלנט הישראלי, הפוטנציאל הגלום בו לתרומה לפיתוח תחום הבינה המלאכותית הוא אקספוננציאלי. בדומה לכך שישראל נחשבת למעצמת הון אנושי בתחום הסייבר, יש לה את הפוטנציאל לבסס מעמד דומה בתחום הבינה המלאכותית. לשם זאת, ישראל צריכה להשקיע בפיתוח, חינוך והכשרת עובדים בתחום חדשני זה.
לצד המטרה העסקית של החברה, לספק מערכות AI חדשניות ואמינות ולהנגיש אותן לארגונים, אנו מעניקים את הידע והניסיון הייחודיים שיש לנו כחברת הבינה המלאכותית המובילה בארץ על מנת לפתח את הדור הבא של הטאלנט בישראל. לדוגמה, לאחרונה ערכנו האקתון שגייס 100 מפתחות ומפתחים מובילים כדי ליצור פרויקטים מהפכניים בעזרת מודל החברה,, Jamba ואנו מקיימים מיטאפים ואירועים טכנולוגיים רבים.
מפתחים את הדור הבא
מנהל תוכניות הסטארטאפים ב-Meta בישראל, רועי לטקה: "טכנולוגיית הבינה המלאכותית מהדור הנוכחי כבר פותחת עולם שלם של יתרונות עבור אנשים ועסקים, הדור הבא יאפשר עוד יותר צורות של חיבור וביטוי. ההימור הגדול ביותר של Meta לטווח הארוך בתחום המוצר תלוי בהתקדמות של הבינה המלאכותית - וזוהי רק תחילת הדרך. בשנים האחרונות אנחנו עדים למספר הולך וגובר של סטארט-אפים ישראלים בתחום ה-AI.
בשנה שעברה כמחצית מהסטארט-אפים החדשים שנוסדו בישראל הגדירו עצמם כחברות AI ועל פי מחקר שערכה מטא, נכון להיום פעילים בישראל כ-640 חברות שליבת המוצר שלהן מתבססת על AI. תחום הבינה המלאכותית הולך להשתלב ולשנות את כל תחומי החיים שלנו בשנים הקרובות וניכר שההיי-טק הישראלי מזהה את ההזדמנות ומתחיל להיערך לכך. נוכח כל אלה, השקנו את AI Accelerator TLV, תוכנית האצה המיועדת לסטארט-אפים ישראלים בתחילת דרכם שיכולות ומוצרי בינה מלאכותית נמצאים בליבת העסק שלהם".
מנכ"ל רשת הקמעונאות ויקטורי אייל רביד, ענה לשאלות נוספות בתחום ה-AI בענף הקמעונאות עונה על השאלה: לאיזה אתגר בתעשייה לא נמצא מענה עד כה וכיצד הטכנולוגיה פתרה זאת? "עד היום בעצם היה לנו מידע רק על המוצרים שנקנו על פי נתוני הקופה, אבל כל מה שהיה קורה מהרגע שהלקוח נכנס לסופר ועד שהוא מגיע לקופה - היה משתנה נעלם עבורנו שלא יכולנו להתייחס אליו ולהשתפר בו. לא ידענו למשל איזה מוצרים הקונה בחן ושקל האם לקנות או לא ובסוף ויתר עליהם, או איפה במהלך חווית הקניה הוא חווה תסכול, היה מרוצה ובגדול מה העדפות של הקונה בזמן אמת.
הפער הזה בין חווית הקונה לבין הרכישות בפועל, היה נעלם מבחינתנו. אנחנו התחלנו להשתמש ב-ShopperAI כבר ב-2020, מדובר על כלי שיודע לנטר התנהגות צרכנים בזמן אמת בחנויות קמעונאיות פיזיות. בעזרת הטכנולוגיה הזו יש לנו מידע שמשקף את חווית הקניה של הקונה מרגע שהוא נכנס לחנות ואנחנו יכולים לראות איפה הוא החליט מהר, לאט, חווה תסכול או דווקא הנאה.
הנתונים עוזרים לנו לשפר את חווית הקניה בחנות ולהפוך אותה יותר ויותר למה שהקונים שלנו מצביעים ברגליים שהם רוצים וצריכים מאיתנו"
כיצד בארגון שלך מטמיעים בינה מלאכותית (לא באופן טכני, אלא מה הדרך שעושים מרגע זיהוי הצורך ועד למציאת הפתרון והטמעת המענה באמצעות AI (דוגמאות פרקטיות מהשטח)? "אני פועל בהקשר של בינה מלאכותית כמו שאני פועל בכל שאר הערוצים בויקטורי - שואל וחוקר כל הזמן איפה אני יכול לשפר את החברה ומה הצרכן צריך ממני.
אנחנו חיים את השטח וכל הזמן בודקים איפה יש מקומות בהם אנחנו צריכים להבין טוב יותר את התהליך, את המצב הקיים, את הצרכן. כשאנחנו מזהים נקודה כזו, אנו בוחנים מה אנחנו יודעים להגיד עליה היום, מה הפער הקיים מבחינתו, ומשם מתחילים לחפש מענה. הרבה פעמים המענה הוא אכן טכנולוגי כי הוא מאפשר לנו לשפר ביצועים גם מול הצרכן וגם פנימית בתוך החברה.
אנחנו היינו הראשונים בארץ שהקמנו מעבדה באחד מסניפי הרשת של ויקטורי ב-2020 עם הטכנולוגיה של ShopperAI. לקחנו סיכון בצעד הזה וזה היה מתוך ה'אני מאמין' שלי שבינה מלאכותית היא חלק מהחיים שלנו עכשיו, זה רק ילך ויתעצם, ומי שלא ילמד לשלב את זה בעסק שלו, פשוט ישאר לא רלוונטי הרבה יותר מהר ממה שנדמה לנו.
אני מבין שאנחנו צריכים להשקיע משאבים כדי ללמוד את האפשרויות שבינה מלאכותית יודעת להציע היום לעולם הקמעונאות, וזו הסיבה שהייתי המשקיע הראשון של ShopperAI ובעצם יצאתי איתם להרפתקאה הזו של מעבדה פיזית בעולם האמיתי".
כיצד הטמעת המוצרים השפיעה על משתמש הקצה? כמה היא קיצרה הליכים, הפכה אותם למדויקים/פשוטים יותר, או חסכה עבורם זמן חיפוש או צמצמה בהוצאות? "זה השפיע בצורה משמעותית על משתמש הקצה. היום קונה שנכנס אלינו לסופר בסניפי הפיילוט, מקבל חווית קניה הרבה יותר מדויקת לצרכים שלו, בין אם זה בהטבות שיש בסופר, בסידור הקטגוריות והמדפים, מבחר המוצרים שיש ועוד אלמנטים שהופכים את החוויה שלו לחיובית יותר.
אנחנו לא בהכרח רואים קיצור של זמן התהליך, כי בסוף אנשים שבאים לסופר הרבה פעמים חווים את זה כחוויה ולא רק כאירוע טכני שצריך לסמן עליו וי, אבל אנחנו כן רואים רמת שביעות רצון גבוהה יותר של הלקוחות".
מה האתגר הגדול של התעשייה בהתמודדות עם הטכנולוגיה? "האתגר המרכזי של טכנולוגיה בהקשר לתעשייה שלי זה גם ביכולת לזוז מהר. מדובר על מוצרים פיזיים, ולכן כל שינוי שאנחנו עושים בחנות כדי להשתפר, דורש הרבה זמן ומשאבים של כוח אדם. אתה גם רוצה לפעול מבלי לפגוע בחווית המשתמש, כלומר בשעות שהסופר לא פעיל ללקוחות.
זה שונה לחלוטין ממוצרים בעולם המקוון, שאפשר לקבל נתונים וישר ליישם במהירות בקוד, אצלנו בעולם הפיזי זה יותר מורכב. זו גם אחת הסיבות שהרבה רשתות מזון לא ממהרות להכניס כלי AI ויש פער בין היכולת לקבל מידע באמצעות הכלים האלה לבין היישום שלהן בשטח.
אתגר נוסף זה החיבור בין האופי של העולם שלנו שצריך שורות תחתונות ברורות ויישימות לבין עולם ה-TECH שהרבה פעמים נותן לך כמויות מידע הרבה יותר גדולות ממה שאתה צריך ויכול להכיל בכלל בחנות שלך ועם העובדים שלך. יש איזה דיוק עדין בין שפע מידע לבין מידע מדויק עם תובנות פרקטיות שאפשר מחר ללכת ליישם ולראות תוצאות".
כיצד אתה צופה שההשפעה של הטכנולוגיה תשתנה בשנים הקרובות? אני צופה בעיקר שהתנועה תתחיל להגיע גם מכיוון הקונה. שהוא ירצה שילוב של יותר טכנולוגיה בחווית הרכישה שלו בחנויות, והרבה מההתנגדויות שיש היום בהקשר הזה יוסרו. אנשים היום עושים הכל בצ'אטים חכמים וכלי AI וזה מתחיל להיכנס ליום יום ואנשים יותר פתוחים לזה ומחפשים את זה בעוד אספקטים וממשקים של חיי היום יום שלהם - כמו הסופרמרקט".
"לא מחפשים להרוויח מחוסר ידע"
בנק וואן זירו, סמנכ"לית השיווק - נירית בן קיש:
לאיזה אתגר בתעשייה לא נמצא מענה עד כה וכיצד הטכנולוגיה פתרה זאת? "האתגרים נמצאים בחברות מסורתיות, שאין להן אינטרס לייצר פתרונות טכנולוגיים טובים עבור הלקוחות, היות וזה יפגע להן ברווחיות. למשל -בנקאות וביטוח - שני תחומים בהם לקוחות לא מבינים ותלויים באופן מלא במתווכים. פער הידע הזה מייצר רווח עצום לחברות, אם בתשלום עמלות ודמי ניהול גבוהים או בריביות לא תחרותיות וכניסה למינוס - 50% מהישראלים במינוס , כשמחציתם יכולים להימנע ממנו בצעדים פשוטים מאד.
בנוסף, מוח אנושי, טוב ככל שיהיה, לעולם לא יוכל לשקלל בזמן אמת את כל המשתנים שמשפיעים על הלקוח. למשל- בנקאי אנושי מוכשר, לא יוכל לעבור יום יום על כל התנועות בחשבונות של לקוחותיו ולגלות הזדמנויות ו/או בעיות בחשבון. לא כי הוא לא מקצועי או לא שירותי. פשוט כי הוא לא יכול - טכנית זה לא ניתן. רק מערכת טכנולוגית חכמה יכולה לספק שרות של בנקאות אישית אמיתית שמייצרת ערך.
מערכת בנקאות מבוססת בינה מלאכותית יכולה לספק שירות של בנקאי אישי לכל אחד שסורקת יום יום את כל התנועות בחשבון, מגלה למשל אם חויבת בחיוב כפול שלא ידעת עליו, או אם אתה במינוס בזמן שיש לך פיקדון ומיד מציעה לך להחליף ביניהם באותו הרגע כדי למקסם עבורך את ההכנסות ולמזער הוצאות".
כיצד בארגון שלך מטמיעים בינה מלאכותית (לא באופן טכני, אלא מה הדרך שעושים מרגע זיהוי הצורך ועד למציאת הפתרון והטמעת המענה באמצעות AI (דוגמאות פרקטיות מהשטח)? "בינה מלאכותית היא הבסיס לכל פתרון או פיצ'ר שאנחנו מציעים כיום ללקוחות שלנו. מהרגע שאנחנו מזהים נקודה כואבת של לקוח, תמיד ניגש לפתרון באמצעות בינה מלאכותית. למשל, תחושת איבוד השליטה שיש לנו בעקבות חוסר היכולת לנהל את כל הכספים וכל חשבונות הבנק וכרטיסי האשראי - אלה, הבנקאית האישית מבוססת בינה מלאכותית סורקת את כלל חשבונות הבנק שלך וכרטיסי האשראי ואם למשל היא תגלה שאתה במינוס בבנק אחר היא תתריע ותמליץ לך להעביר לשם כסף כדי להימנע מתשלום של ריבית מיותרת".
כיצד הטמעת המוצרים השפיעה על משתמש הקצה? כמה היא קיצרה הליכים, הפכה אותם למדויקים/פשוטים יותר, או חסכה עבורם זמן חיפוש או צמצמה בהוצאות? "הטמעת המוצרים יוצרת ארבעה שינויים מבורכים:
שקט נפשי - ידיעה שיש מישהו שבאמת עובר על הפיננסים עבורם ומתריע אם יש בעיה או הזדמנות
אמון - לראשונה ההבנה שלא מחפשים להרוויח מחוסר הידע שלהם
שרות איכותי - בזכות אלה מעל מחצית הפניות שהגיעו פעם לבנקאי אנושי מקבלות מענה מידי ומדויק ללא המתנה, בקרוב אלה תדע לספק מענה פרסונלי ואז כבר 80% מהפניות לשירות יחסכו ולקוחות יקבלו מענה בזמן 0.
חיסכון - המערכת ממקסמת את ההתנהלות הפיננסית - הימנעות ממינוס מיותר מחד או מכסף שסתם שוכב בעו"ש מנגד. באמצעות הסטת כספים פנויים לפיקדונות בממוצע ייצרנו הכנסות ריבית נוספות של מאות שקלים בשנה לכל לקוח.
מה האתגר הגדול של התעשייה בהתמודדות עם הטכנולוגיה? "agents של AI מהירים ומדויקים יותר מכל מוח אנושי וזה ילך וישתכלל. זה מאד מפתה להגיד שהקיים עובד ומייצר רווחים, לפחד מהשינוי. אבל הוא קורה. זה ישפיע גם בצד הלקוח אבל גם בצד העובדים. יש אתגר אמיתי להטמיע בתוך הארגון שרגיל לשיטות עבודה מסורתיות להטמיע כלי AI שמייעלים את העבודה. זה גם מפחיד לצאת החוצה ולהגיד - טכנולוגיה תעניק שירות כי באופן טבעי שמרנות וחשש מטים לגורם האנושי.
האתגר השני והקריטי הוא שהצלחת ai תלויה במידע, קוהרנטי, שלם, נגיש. בחברות מסורתיות עבודה על בסיס דאטה וניהול נכון שלו, זה בפירוש אתגר".
כיצד את צופה שההשפעה של הטכנולוגיה תשתנה בשנים הקרובות? "בעתיד יהיו מודלים שיוכלו לקלוט את המציאות כפי שאנחנו קולטים אותה ולא רק טקסט או תמונה אלא גם וידאו, אודיו תנועה, חתימת קול, חום - ממש לקלוט את המציאות כפי שאנו קולטים אותה. יהיה שילוב של בינה מלאכותית במכשירי הקצה - בתוך משקפיים - שת"פ עתידי של מטא עם רייבן על משקפיים שיקלטו את המציאות בדיוק כפי שהאדם שמרכיב אותן קולט אותן ויוכלו לסייע לו ברגע היום יום בפעילויות בסיסיות (איזה רוטב להכין לסלט, איך פותרים את המשוואה בחשבון ועוד.
בנוסף, הדיכוטומיה הזו שבין פיננסים לקמעונאות תתפרק. אנחנו כבר לא נכיר שמות של בנקים וחברות ביטוח. זה ישתלב בטכנולוגית ה-iot.
המציאות תראה כך: ניסע במכונית, היא תתריע לנו שיש רכיב שהתקלקל, תוציא קריאה להצעות לכמה ספקים לתיקון/החלפה, ובו זמנית תפנה לכמה גופים לקבל הצעות למימון התיקון, אחרי שתבדוק מה פתרון המימון האופטימלי עבורי על פי הדאטה שלי. יהיה הרבה פחות hassle והרבה יותר תחרותי ויעיל. זה לא מדע בדיוני - זו בדיוק המציאות שתקרה כאן ממש עוד מעט - עולם מושלם בחסות AI".