ההייטק הישראלי רעש וגעש בשבוע שעבר לשמע עסקת הרכישה המסתמנת בין גוגל ו-Wiz בסכום שעומד על 23 מיליארד דולר. מדובר בעסקת ענק לענף ולמדינת ישראל בכלל, כאשר הסכום שעשוי להיכנס לקופת המדינה מהעסקה הוא כשלושה מיליארד דולר, כתוצאה מתשלום מיסים על רווחי ההון של בעלי המניות הישראלים בחברה, בהם גם מחזיקים עובדי החברה בישראל.
אם אכן העסקה תצא לפועל, בפני עובדי חברת Wiz יעמדו סוגיות רבות, שרלוונטיות לכל עובד בחברה שעושה אקזיט או עסקת מכירה גדולה.
עו"ד שלומי לזר, מומחה מיסוי בינלאומי במשרד מאיר מזרחי עם א.רפאל, מסביר כי חברות רבות, בעיקר בתעשיית ההיי-טק, נוהגות להעניק לעובדים אופציות לרכישת מניות החברה כדי להגביר את הקשר שבין העובדים לחברה ולתמרץ אותם להשיא את ביצועי החברה. ככלל, על פי דיני המס, כל טובת הנאה שמעניק מעביד לעובד בקשר לעבודתו נחשבת לחלק משכר העבודה וחייבת במס בשיעור שולי במועד הענקתה.
עם זאת, כשמדובר באופציות לעובדים, סעיף 102 לפקודת המס מאפשר, בתנאים מסוימים, לשלם מס מופחת של 25% או 28% על הרווח מהמכירה (במקום מס גבוה יותר שעשוי להגיע לכ-50%). סעיף 102 כולל כמה אפשרויות לתשלום המס, והמסלול הפופולרי והכדאי ביותר לעובדים הוא מסלול שבו האופציות מוחזקות על ידי נאמן למשך שנתיים לפחות מרגע שהן ניתנות לעובד.
כמה מס ישלמו העובדים על הרווחים שיעשו ממכירת המניות שהם מחזיקים בחברה?
כדי להרוויח כסף מהחזקה באופציות העובד צריך קודם להמיר את האופציות שברשותו למניות, ואז למכור את המניות כחלק מהעסקה. במקרה כזה, הרווח מהמכירה יחושב כהפרש בין הסכום שהתקבל עבור המניות לבין הסכום שהעובד שילם כדי להמיר את האופציות למניות. אם העובד שילם הוצאות כלשהן בקשר למכירה, הוא יכול לדרוש ניכוי של הוצאות אלו ולהקטין את הרווח ואת המס שהוא צריך לשלם. לשם כך, ייתכן שהעובד יצטרך להגיש דוח מס לשנת המכירה.
האם יש הבדל בין אופציות שהבשילו לאלו שלא הבשילו?
עובדים לשעבר שעזבו את החברה והמירו את האופציות שהיו ברשותם למניות במחיר שנקבע מראש לפני או בזמן עזיבת העבודה - נחשבים לבעלי מניות רגילים. בדרך כלל, החברה שקונה את המניות תנכה מס מהתשלום שיועבר לבעלי המניות ועל העובדים לשים לב לחובות הדיווח החלות עליהם בקשר למכירה.
עובדים שמחזיקים באופציות שהבשילו ונמצאות אצל הנאמן יחויבו במס רווח הון והנאמן יסדיר את תשלום המס עבורם.
אם העובדים מחזיקים באופציות שעדיין לא הבשילו, המצב מורכב יותר. אם תוכנית האופציות כוללת מנגנון שמאפשר האצה של הבשלת האופציות, העובדים ימשיכו ליהנות משיעור מס מופחת על הרווחים. אבל, אם החברה מאפשרת האצה של אופציות שטרם הבשילו למרות שתוכנית האופציות המקורית מאפשרת לבטל אותן במקרה של מכירה, רשות המיסים עשויה לראות בזה טובת הנאה ולהטיל על הרווח מס בשיעור רגיל של הכנסה מעבודה. אופציות שהוקצו בסמוך למועד העסקה עשויות גם הן להיות חייבות במס רגיל במקום במס מופחת על רווחי הון.
האם יש הבדל במיסוי בין עובדים בכירים לזוטרים?
בחלק מעסקאות המכירה יש מגבלות על התשלומים לעובדים הבכירים כדי לשמר את המשך העסקתם בחברה ולעודד מעבר חלק של הבעלות לרוכשת. לפעמים חלק מהתשלום שמיועד לבכירים נשמר אצל נאמן ומשוחרר רק לאחר תקופה שנקבעה, ובתנאי שהם ממשיכים לעבוד בחברה. במקרים כאלה, צריך להבחין בין שני סוגי תשלומים: תמורה עבור המניות - סכומים אלו יחויבו במס רווח הון ובין תמריץ להמשך העסקה - תשלומים נוספים מעבר לתמורת המניות, המשמשים כתמריץ להמשיך לעבוד, שיחויבו במס רגיל כהכנסת עבודה. בנוסף, מענקים ובונוסים שמקבלים העובדים בעקבות עסקת המכירה, כולל תוכניות פאנטום ודומותיהן, אינם נחשבים כחלק מתמורת המניות ויחויבו במס רגיל כהכנסת עבודה.
פרט לעיסוק במניות העובדים ומימושן, עולות סוגיות רבות הנוגעות להמשך העסקת העובדים בחברה שנרכשה. בין היתר עולה השאלה האם חברה הרוכשת מחויבת להמשיך להעסיק את עובדי החברה הנרכשת.
עו"ד שירן מזרחי וילבך, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד ש. פרידמן אברמזון מסבירה: "ככלל, כאשר חברה רוכשת חברה אחרת, מוסדרים היבטי הרכישה, לרבות ביחס לעובדים, בהסכם הרכישה. החברה הרוכשת יכולה להסכים להעסיק את העובדים מהחברה הנרכשת או את חלקם, והיא גם יכולה להחליט במסגרת ההסכם כי אינה מעוניינת להעסיק את עובדי החברה הנרכשת. במקרה השני - על החברה הנרכשת לדאוג לסיום העסקת העובדים, בכפוף לשימוע. אם בהליך השימוע מעלה עובד טענה שלפיה הוא מוגן מפני פיטורים (לדוגמא הריון, טיפולי פוריות או מילואים) על החברה הנרכשת לקבל היתר מתאים לפיטוריו".
מה קורה במצב בו החברה הרוכשת מחליטה להמשיך ולהעסיק את עובדי החברה הנרכשת?
"במקרה שבו החברה הרוכשת מעוניינת להעסיק את עובדי החברה הנרכשת, קיימות שתי אפשרויות מרכזיות. האחת היא שהחברה הנרכשת תסיים את העסקת העובדים בכפוף לשימוע, ותבצע גמר חשבון מסודר, לרבות תשלום פיצויי פיטורים. לעובדים יוצע להיקלט לעבודה בחברה הרוכשת לתקופת העסקה נפרדת, בהתאם להסכם עבודה חדש מול החברה הרוכשת. העובד רשאי, בהתאם לשיקול דעתו, לסרב או להסכים להצעה.
בהסכם העבודה החדש, רק לצורך זכויות התלויות בוותק, כמו חופשה, הבראה ומחלה, יראו בעובד כאילו העסקתו החלה ביום הראשון לעבודתו בחברה שנרכשה. במקרה כזה מומלץ כי החברה הרוכשת תחתים את העובדים על הצהרה כי קיבלו את כל הכספים והזכויות מהחברה הנרכשת, בצירוף אסמכתאות מתאימות. האפשרות השנייה היא שהחברה הרוכשת תמשיך את העסקת העובדים של החברה הנרכשת ברציפות, ללא ניתוק יחסי עבודה. במקרה כזה החברה הרוכשת למעשה נכנסת בנעלי החברה שנרכשה ועשויה למצוא עצמה אחראית למחדלים של החברה שנרכשה, אם יש כאלה.
במקרה שבו יש רציפות תעסוקתית, העובדים אינם זכאים לפיצויי פיטורים בעקבות חילופי המעסיק (למעט חריגים ספציפיים). בעתיד, אם יהיו העובדים זכאים לפיצויי פיטורים, יהיה על המעסיק החדש - היינו, החברה הרוכשת, לשלם להם פיצויי פיטורים עבור כל תקופת העסקתם, לרבות בגין העסקתם בחברה שנרכשה, בהתאם לשכרם האחרון. ולכן, במקרה כזה מומלץ כי החברה הרוכשת תוודא כי לעובדים הנקלטים הסדר לפי סעיף 14 לחוק פיצויי-פיטורים".
האם עובדים בחברה הנרכשת זכאים להתפטר בעקבות הרכישה ולקבל פיצויי פיטורים?
"עובד בחברה הנרכשת יכול להסכים או לסרב להצעה החברה הרוכשת להעסיק אותו. כמו כן, אם החברה הרוכשת מבקשת להרע את תנאי העסקת העובדים, הדבר כפוף להסכמתם. אחרת, הם רשאים להתפטר בדין מפוטר מחמת הרעת תנאים. במקרה זה הם זכאים לקבל את פיצויי הפיטורים".