הרופא שעובד במחלקת טיפול נמרץ, נחשב לאחד הבולטים בתחומו בישראל, הוא נפגע בתאונת דרכים כשרכב על אופנוע בדרכו חזרה לביתו מהמחלקה. צוות של מד"א פינה אותו לחדר המיון עם חבלת ראש קשה ושברים מרובים בידיו וברגליו. רק כעבור 80 ימי אשפוז הוא שוחרר לביתו לצורך המשך שיקום. כלל הרופאים סברו כי ההחלמה תימשך חודשים רבים, אולם בדרך נס, הוא הצליח לחזור לאיתנו ושב לעבודתו כעבור כחצי שנה בלבד.
במקרים שבהם מדובר בתאונת דרכים, בית המשפט ממנה בדרך כלל רופאים מומחים מטעמו שיקבעו אם נותרה לנפגע נכות כתוצאה מהתאונה. אולם, במידה והנפגע הקדים ופנה לענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי, מחייבת קביעת רופאי הביטוח הלאומי גם את התובע וגם את חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח חובה.
במקרה שרופאי הביטוח הלאומי הוציאו חוות דעת בעניינו של הנפגע, בית המשפט מנוע מלמנות רופאים מטעמו. לכן כל נפגע שכזה צריך לקבל החלטה מושכלת היכן תיקבע לו נכות גבוהה יותר. האם על ידי רופאי המוסד לביטוח לאומי או אצל הרופאים מטעם בית המשפט?
במקרה זה, הרופא בעצת בא כוחו, עוה"ד גיל בן ארי, המתמחה מומחה לדיני נזיקין והמתמחה בייצוג נפגעים בתאונות דרכים קשות, ביקש מבית המשפט למנות מומחים ולהמתין עם הבדיקות של הביטוח הלאומי. בחירה זו התבררה כמשתלמת ביותר: ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה לרופא נכות רפואית קבועה בשיעור של 46%, אולם חלק עיקרי בגין נכות זו, 19%, נקבעו בגין צלקות גוף ופנים.
מנגד, חמישה מומחים שמונו על ידי בית המשפט קבעו גם הם כי נכותו הכוללת עומדת על שיעור של 48% - אולם בהסתייגות אחת משמעותית ביותר: אחוז הנכות בגין הצלקות שקבעו מומי בית המשפט היה זניח ביותר, 5% בלבד. הבדל זה רב משמעות, משום שלמעט מי שעיסוקו בדוגמנות, הצלקות אינן מהוות נכות תפקודית ובימ"ש מתעלם מהן כמעט לחלוטין בחישוב הפיצויים.
בא כוחה של חברת הביטוח טען בבית המשפט כי הרופא חזר לתיפקוד מלא, לאותה עבודה בדיוק, באותו היקף משרה ובאותו שכר ואף החל בלימודים אקדמאיים במקביל לעבודתו, כך שלמעשה נכותו התפקודית זניחה, ובמיוחד לאור קביעת הביטוח הלאומי שחלק ניכר ממנה נקבע בגין צלקות. מנגד, בא כוחו של התובע, עו"ד בן ארי, טען כי הפציעה פגעה בסיכוייו להתמנות למשרות בכירות, כגון מנהל מחלקה, וכי בפועל ומאז התאונה הרופא הפסיק את המחקר המדעי בו עסק.
השופט צ. ויצמן, מבית המשפט המחוזי מרכז - לוד, שהתיק נדון בפניו, קבע כי לא ניתן להתעלם מן הפגיעות הממשיות עליהן עמדו חמשת המומחים שמונו על ידו, והציע לצדדים להעמיד את הנכות התפקודית על שיעור של 40%. סוף דבר, לאחרונה אישר השופט ויצמן פשרה בין הצדדים בה סכום הפיצויים הכולל נקבע בשיעור של 5.5 מיליון שקלים.
עו"ד בן ארי מציין כי הבחירה במסלול התביעה עשוי להיות קריטי לתובע והוא תלוי בסוג הפגיעות הגופניות שנגרמו בכל תאונה ותאונה.