המועצות החקלאיות השונות מעדיפות את האינטרס של החקלאים ולא של הציבור, ופעולותיהן מביאות לייקור תעריפי הפירות והירקות, כך קובע דוח מבקר המדיהנ בנושא שפורסם היום.
הדוח בדק את מועצת הצמחים, מועצת הדבש, מועצת אגוזי האדמה, מועצת גפן היין ומועצת מוצרי הפירות והירקות ומצא כי בכל מועצות הייצור שנבדקו, למעט במועצת אגוזי האדמה, שיעור ההוצאות על רכיבי הנהלה וכלליות מההכנסות גבוה מהקבוע בנוהל משרד האוצר לתמיכות המתייחס להוצאה זו, בחלק מהמקרים בעשרות אחוזים.
אף שמטרת האיחוד של כמה ממועצות הייצור למועצת הצמחים בשנת 2003 הייתה לייעל את המערכת ולצמצם בהוצאות המטה, מועצת הצמחים מפעילה ארבעה צוותי גבייה שונים, הפועלים בנפרד זה מזה. בנוסף, גביית ההיטלים מתבצעת בהתאם לנוהל שנקבע לפני כ-15 שנים ולא עודכן עד למועד הביקורת. הפיצול במנגנוני הגבייה גורם לנזק כלכלי שמקורו בכפילות של הוצאות השכר של העובדים. סכום ההיטלים שטרם שולמו למועצת הצמחים עבור השנים 2020 - 2022 היה כ-8.5 מיליון שקל.
המבקר מצא כי מחירי הפירות והירקות הטריים לצרכן התייקרו בכ-24% ו-25% בהתאמה בפרק זמן של עשר שנים, מנובמבר 2013 עד אוקטובר 2023. זאת לעומת התייקרות של כ-10% במדד מחירי המזון ללא פירות וירקות ובמדד המחירים הכללי לצרכן.
לפי הדוח, "להיטלים שגובה מועצת הצמחים מהמגדלים השפעה זניחה על עליית מחירי הפירות והירקות, אך לפעולותיה בייצוג ענפי הצמחים מול הרשות המבצעת ובאספקת מידע על מחירים - השפעות עקיפות על המחיר לצרכן. תפקידי המועצה המעוגנים בחוק - ובהם אחריותה וחובותיה כלפי המגדלים - עשויים לסתור את אחריותה כלפי כלל הציבור".
כך, נמצא כי בסקר שעורכת המועצה עבור המגדלים היא מפרסמת באופן עקבי תעריפי תוצרת במחירים גבוהים יותר מאלו שמפרסם משרד החקלאות, והדבר עלול להוביל להתייקרות המחיר המגולגל לצרכן. יתרה מזו, המועצה פעלה לשכנע את מקבלי ההחלטות לפעול באופן שייטיב עם החקלאים, תוך שהיא נותנת משקל יתר לתפקידה הנוגע להבטחת המחירים למגדל על פני תפקידה הנוגע להבטחה של אספקה סדירה של צמחים במחירים נאותים לכלל האוכלוסייה.
המחיר הממוצע הכולל של הירקות שנבחנו במסגרת הביקורת בקבוצת האיכות סוג א' בסקר מועצת הצמחים היה גבוה בכ-32% מהמחיר בסקר של משרד החקלאות. כך למשל מחיריהם של חציל וקישוא גבוהים בסקר מועצת הצמחים בכ-70% ובכ-60% בהתאמה. הדבר עשוי לתרום להתייקרות המחיר המגולגל לצרכן.
המבקר מצא כי החשב הכללי לא פרסם באתר המרשתת של משרד האוצר את הדוחות הכספיים של מועצת מוצרי הפירות והירקות לשנת 2022, שלא בהתאם לחוק יסודות התקציב.
המבקר אנגלמן ממליץ למשרד החקלאות ומשרד האוצר להמשיך ולקדם מתווה למעבר מתמיכות עקיפות לתמיכות ישירות בחקלאים, לרבות בענפי הפירות והירקות: "בעולם המערבי ניכרת מגמה של מעבר למועצות ייצור חקלאיות וולונטריות בעיקרן או למועצות סטטוטוריות שהחברות בהן מותנית בהסכמתם של רוב המגדלים של כל ענף. נוכח בחינתם פעולתן של מועצות הייצור השונות בישראל בדוח זה, נראה כי זהו הכיוון הנכון להחילו גם כאן".
תגובת מועצת הצמחים: "ממשלות ישראל גוררות את החקלאים לאי ודאות כלכלית"
ממועצת הצמחים נמסר: "לצערנו, דווקא בעת הזאת, כשברור לכל שמגדלי ישראל הם צורך חיוני וקיומי לביטחון מדינת ישראל ולתזונת אזרחיה, מצאו לנכון גורמי המדינה להפנות אצבע מאשימה כלפיהם. לחקלאים ולמגדלים, שמקבלים שקלים בודדים על התוצרת, אין שום השפעה או החלטה על המחירים לצרכנים, שנקבעים על-ידי הקמעונאים.
"בדו"ח מבקר המדינה אף נכתב במפורש כי 'להיטלים שגובה מועצת הצמחים מהמגדלים השפעה זניחה על עליית מחירי הירקות והפירות בעשור האחרון'. מועצת הצמחים מורכבת מנציגי ממשלה, חקלאים ונציגי צרכנים, ופועלת עבורם ומשכך בוודאי שאין לנו שם התנגדות לתמיכה ישירה בחקלאים - נהפוך הוא. המועצה לא מגבילה את החקלאים או מתערבת בנעשה במשקיהם, מורידה עלויות, מוסיפה מינים חדשים למגוון ההיצע ומרחיבה את תקופות השיווק של המינים הקיימים, מרחיבה את ביקוש המוצרים בארץ ובחו"ל - והכל לטובת הצרכנים והחקלאים כאחד.
"לצערנו, ממשלות ישראל שמשנות מדיניות חדשות לבקרים, גוררות את החקלאים לאי-ודאות כלכלית ועסקית, מה שגורם לצמצום ההיצע ועליית מחירים. המועצה מבצעת פעילויות רבות שהחקלאי הבודד לא יכול/יודע לבצע בעצמו, או שזה יעלה לו ממון רב. למעלה מ-80% מתקציב המועצה חוזר באופן ישיר לחקלאים, כאשר מספר העובדים במועצה בעשור האחרון פחת בכ-17% (מכ-70 עובדים ל-58 עובדים), וכך גם הוצאות הנהלה וכלליות שנמצאות במגמת צמצום ומהוות פחות מ-20% מתקציב המועצה".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה כי "קידומה ופיתוחה של החקלאות הישראלית, וכן תמיכה וסיוע לחקלאים המקומיים, משמעותם דאגה לביטחון מדינת ישראל ולביטחון המזון הלאומי. פגיעה בחקלאים משמעה פגיעה בציבור כולו. לעניין התמיכות הישירות לחקלאים, הן לא ניתנו למשרד החקלאות בידי משרד האוצר, כיוון שלא היתה הסכמה לגבי מנגנון קביעת התמיכות, למרות דיונים רבים שהתקיימו בין המשרדים והשרים".
לפי המשרד, "עד כה, המכסים הופחתו בשתי פעימות, אך החקלאים לא קיבלו את התמיכה הישירה. לאחר שתי פעימות של הפחתת המכסים, הפעימות העתידיות בוטלו, בשל הבנה כי המצב הקיים פגע בחקלאות ובחקלאים הישראליים. מאז כניסתם של שר החקלאות ומנכ"ל המשרד, חל היפוך מגמה, לטובת הרחבת הייצור המקומי וחיזוקו, תוך כדי בחינה מחדש של מדיניות הפחתת המכסים".