בשנים האחרונות השתרש בחברות רבות בישראל נוהל "חבר מביא חבר", נוהל שהתעצם בתקופה האחרונה בה היצע המשרות נמוך מאשר בשנים קודמות. בסקר שנערך על ידי חטיבת המחקר של AL Consultants בקרב 300 סטארט אפים, הצביעו 56% ממנהלות ומנהלי ה-HR על שיטת חבר מביא חבר כטובה ביותר לגיוס עובדים, בהפרש ניכר מהמקום השני והשלישי: סורסינג ישיר (13.2%) ורשתות חברתיות (11.5%). חברות רבות אף מתגמלות עובדים כספית אם הם מביאים חברים שמתקבלים לעבוד בחברה, בסכומים שיכולים להגיע לעיתים עד לעשרות אלפי שקלים.
מבחינת החברה המגייסת, היא סומכת על עובדיה שהם מכירים היטב את חבריהם ואת סביבת העבודה, וידעו להמליץ על האנשים הנכונים, בנוסף לעובדה שאחוזים גבוהים מעובדי המחקר ופיתוח בארץ מגיעים מהיחידות הטכנולוגיות בצבא, שבוגריהם יודעים "למשוך" אחד את השני למשרות. מצד שני, מבחינת החברה (society), תעשיית ההייטק הפכה ליותר ויותר הומוגנית, מורכבת מאותו סוג של אנשים עם אותו רקע (כהכללה), דבר שפוגע בחברות עצמן ובוודאי פוגע בשיויון הזדמנויות שאנחנו רוצים לבנות כחברת מופת במדינת ישראל.
אז מה לעשות אם אני לא מכיר "מישהו מבפנים"?
1. לחפור עמוק יותר ולטוות קשרים- קודם כל, ישראל היא מדינה קטנה ואנחנו מכירים הרבה אנשים. יכול להיות שבעקיפין אתה מכיר אנשים הרלוונטיים למשרה. בעולם העסקי נהוג להשתמש ברשת החברתית Linkedin כרשת מובילה לחיבור בעולם העסקי. הפלטפורמה מאפשרת לך לבצע חיתוכים ברמת מקומות עבודה, מקום לימוד ועוד- אם עוד לא פתחתם פרופיל, תפתחו פרופיל ברשת ותזינו את הנתונים שלכם. לאחר מכן התחברו לחברים שלכם ולאנשים הרלוונטיים לתחום העיסוק שלכם. אין לכם מה להפסיד- אם ראיתם מישהו שלמד באותו מוסד לימודים כמוכם תנסו לפנות אליהם באופן פרטי, אם ראיתם מישהו שעובד בחברה המבוקשת ויש לכם חברים משותפים עימו נסו להתחבר אליו - רוב הישראלים שמחים לעזור או לפחות לתת טיפ, ואלו שמתוגמלים על כך בשיטת "חבר מביא חבר" אפילו מרוויחים מהחיבור כסף.
2. אם החברה לא באה אליך, תבוא אליה בעצמך- גם אם אתה מרגיש שהחברה המבוקשת מחוץ להישג ידך, ישנם מקומות מסוימים בהם אתה יכול לפגוש את עובדיה בצורה ישירה ומקובלת, ולנצל את אפקט הרושם הראשוני על מנת לעניין אותם. לאחר שהתעדכנת היטב בכל החידושים על המוצר של החברה והפעילויות השונות שלה, מומלץ לבדוק באתר החברה, בפרופילים החברתיים שלה ובפרופילים השונים של מנהליה אם יש אירועים (כגון מיטאפים) או כנסים קרובים, אותם היא מממנת. הגעה לאירועים כאלו תבטיח מפגש עם עובדים שונים של החברה. מומלץ להגיע לאירועים אלו כשאתה יודע על משרה פתוחה שאליה מגייסים וערוך מבחינת מה שנדרש על מנת להגיש מועמדות. במידה ואין לחברה המיועדת אירועים משל עצמה, ישנם אירועים מקצועיים (בעולמות שונים- פיתוח, שיווק ועוד) שסביר להניח שעובדים רלוונטיים מהחברה יקחו בהם חלק- בחלק מהכנסים ישנן פלטפורמות נטוורקינג בהן ניתן לראות מראש את המשתתפים, לחקור ולתקשר איתם, ובאלו שלא- צריך להגיע ולנסות לאתר את האנשים הרלוונטיים בקרב המשתתפים.
3. לבנות לעצמך ייחודיות ולבלוט- כל חברה עסקית או מוצר בונה לעצמו USP- Unique selling proposition (הצעת מכירה ייחודית). הנקודה שמבליטה אותך לעומת המתחרים, כזו שמייצרת לך את השונות. בעולם גלובלי בו הרבה מהעבודה נעשית מרחוק והתחרות של כולנו גדלה, לעיתים צריך להסתכל על עצמנו ועל מסלול הקריירה שלנו כעל מוצר- להשקיע במחקר ופיתוח שלו דרך כנסים מקצועיים ולמידה של כלים חדשים, ולהשקיע בשיווק שלו דרך השתלבות בכנסים מקצועיים ותרומה בפרויקטים פתוחים (בקוד, ובקבוצות מקצועיות אחרות אם מדובר במקצועות אחרים). את השונות שאתה מפתח לעצמך צריך לחקור ולאחר מכן להראות החוצה. המהות שלו תהיה התשובה לשאלה למה לגייס דווקא אותך לתפקיד הזה, ומרחב התשובות יכול להיות מגוון מאוד. את הנקודת מכירה הייחודית הזו נדאג להדגיש בקורות החיים, במכתב הנלווה להגשה ובוודאי בשיחות, באם נצליח לייצר כאלו, עם החברה המבוקשת.
לסיום, השינוי הנדרש במדינת ישראל כולל גם את האלמנטים ה"שבטיים" שבהייטק- ההייטק בישראל ייבחן לא רק בתל אביב וביחידה 8200, אלא גם בקרית שמונה, בשדרות, בקרב בוגרי גולני ועוד. ככל שהשתייכותך לאוכלוסיית יעד מסויימת הוא ספציפי יותר, הניסיון שלנו מראה שהרצון של חברי הקהילה לעזור גדול יותר- ישנן לדוגמא קבוצות ייעודיות לעובדים מהחברה הערבית, ישנן קבוצות לבוגרי יחידות קרביות וישנן קבוצות לפי שיוך גיאוגרפי. הקהילות שמגדירות אותך יכולות לסייע לך גם בתחומים התעסוקתיים השונים.
הכותב הוא מייסד ומנכ"ל Elevation, החברה המובילה בישראל לפתרונות הכשרה מקצועית המותאמים לשוק התעסוקה המשתנה