מלחמת עזה הראשונה - יהיו לבטח עוד מלחמות עזה אם לא תהיה שליטה ישראלית בציר פילדלפי, הציר שהוא עורק המוות לכניסת ציוד ותחמושת לידי הרוצחים העזתיים - התפשטה, ועתה המלחמה הארורה כוללת גם מעטפת מסוכנת של זירות מתימן, איראן, עיראק, סוריה ולבנון. טוב שלפחות יש פתח לים התיכון שאינו עוין את ישראל.
ואכן, הים הגדול הוא פתח התקווה שישראל חייבת לעשות בו שימוש מיידי בנושאים משקיים, וכפי שפעלה בהצלחה בגילוי והפקת גז, עתה יש לבצע חיבור תשתית החשמל של ישראל לאירופה.
פגיעותה של ישראל בנושא התשתיות נחשפה לעיני כל במלחמה זו. מתברר לכל, בניגוד לתיאוריות חסרות הבסיס של ראש הממשלה ונשיא המדינה בעבר שמעון פרס, כי גודלו של השטח של ישראל כן קובע. חיבור ישראל לרשת החשמל האירופית חיוני לישראל יותר מתמיד לגיבוי ואספקה וכן לוויסות בין שעות שיא ושפל - עד להוזלת תעריפי החשמל למשתמש הקצה הישראלי.
כבר נחתמו הסכמים בין ממשלת ישראל וממשלת קפריסין להנחת כבל תת ימי המקביל בחלקו, ככל האפשר, לצינור הגז, 310 ק"מ מתחת הכח חדרה לקופינו בקפריסין - במקביל להסכמים של קפריסין עם ממשלת יוון, אליה אמור פרויקט הנחת כבל החשמל התת ימי להגיע, באורך 1,208 ק"מ מקפריסין ליוון. שר הולך ושר בא בממשלות האזור החתומות על פרויקט כבל החשמל התת ימי המוקם בגיבוי מלא של האיחוד האירופי, עוד דיבורים ועוד טקס מצולם ליחסי ציבור להאדרת שמם של שרי האנרגיה במדינות המשתתפות.
במציאות דהיום, ישראל עדיין אי אנרגטי ולכן תלויה לחלוטין בעצמה בכל שעות היום והלילה בייצור, בהפקה ובהולכת חשמל. מצבה של קפריסין אף גרוע יותר: אין לה מקורות אנרגיה משלה כמו ישראל הנהנית ממצבורי גז טבעי.
ללא בתי זיקוק, קפריסין מייבאת אנרגיה במחיר יקר, עם תלות מוחלטת בתזקיקי נפט. התוצאה: האי השכן מפיק חשמל יקר מאוד, ומשום כך היא חברה באיחוד האירופי ובגוש היורו, ולהוטה אף יותר מישראל להפעיל את פרויקט מסדרון חיבור החשמל אסיה-אירופה, או בשמו המקורי EuroAsia Interconnector, ולשם כך היא אף מקבלת סיוע כספי מהאיחוד האירופי.
קפריסין רוצה לסמוך על ישראל כמקור חשמל, היות ולישראל עתודות גז אדירות להפקת כח. בפועל, טוב שהממשלה רכשה ארבע ספינות סיור מדגם סער מתוצרת גרמניה, שישמרו בצורה מקיפה ויעילה על מאגרי הגז המספקים למעשה 60% מהכח החשמלי של ישראל.
הוויכוח הפוליטי על אופן ההחלטה והפרשה הפוליטית סביב רכישת הספינות מגרמניה, לבטח אינו מעניין כרגע. מדובר על שמירה חשובה מאוד של תשתית חיונית של ישראל - ומלחמת עזה (הראשונה) מוכיחה את נחיצותן.
ההסכם הראשון להנחת כבל החשמל התת ימי הארוך בעולם, בין ישראל, קפריסין ויוון, נחתם כבר במרץ 2021. ברגע ששדות הגז שקפריסין גילתה בשטחה הימי הכלכלי יפיקו גז, ובהמשך יפעילו תחנות כח בקפריסין, אזי תהיה משמעות חשובה לחיבור הכבל, הרבה מעבר לחיבור הראשוני עליו חשבו הוגי הרעיון לקשירת ישראל וקפריסין למערכת ההולכה של החשמל באירופה. חנוכת עבודות הנחת הכבל הייתה באוקטובר 2022, הכוונה לגמור העבודות בשנת 2027, נמתין.
כמו כחלון בסלולר
עד לשיפור משק החשמל באמצעות הכבל התת ימי לאירופה, חייבים לעשות סדר במשק החשמל בישראל. השבוע נכנסה לתוקף הרפורמה של שוק החשמל הקמעונאי בישראל. הרעיון מאפשר בחירה של הצרכן הסופי את הספק, כמו בכל נושא צרכני אחר.
רפורמות לטובת הצרכן הסופי בשוק הצרכני והקמעונאי כבר נעשו לאחר מאבקים קשים מול בעלי ההון והשררה המקורבים לשלטון בכל ממשלות ישראל, ללא קשר לימין, שמאל או מרכז. הרפורמה המוצלחת ביותר הייתה של השר האוצר לשעבר משה כחלון במערכת הטלפון הנייד, ממנה אתם ממשיכים להנות ממחירים זולים עד היום, אחת הרפורמות הגדולות ביותר בישראל מעולם. עוד רפורמות שהביאו נחת לצרכן הישראלי: מדיניות השמיים הפתוחים בתעופה, האפשרות לניוד קופות גמל או קופות פנסיה, אפשרות לניוד חשבון בנק בקלות יחסית (ועדיין הישראלים לא ממש בכיוון), ביטול דואופול התחבורה אגד-דן והכנסת תחרות של חברות הסעת המונים חדשות.
במקביל, לאחר כמעט שני דורות בהם בעלי עניין מנעו באמצעות מכון התקנים ייבוא חופשי לישראל, בזכות רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", אפשר יהיה לייבא מוצרים רבים מחו"ל תחת התקן של האיחוד האירופי.
פירות ההשקעה
הרפורמה החדשה בתחום תעריפי החשמל היא ככל הנראה הרפורמה הגדולה מאז זו של כחלון. היא הגיעה באיחור רב, ונחנכה כבר לפני דור בבריטניה תחת הגותו של יוזם הרעיון של חשמל קמעונאי, פרופ' סטפן ליטלצ'ילד שעשה מהפכה באיים הבריטיים והיה חלוץ עולמי בתחום. הרעיון הבסיסי היה לאפשר מצד אחד ליצרני חשמל רבים, תחת אסדרה, לספק חשמל לרשת החשמל הארצית במחירים משתנים - ומצד שני לאפשר לסיטונאים, מפעלים או בתי מסחר לקנות חשמל עפ"י הסכמים במחירים שייקבעו - בכפוף לשעות הצריכה. הסיטונאים החדשים הם אלה שיציעו למשקי הבית חשמל בתעריפים נוחים יותר לפי מבנה משק הבית ושעות הצריכה שלו.
טרם הרפורמה, תעריף החשמל למשקי הבית קבוע לאורך כל שעות היום והלילה. אלא שעלות הפקת חשמל בשעת השיא, סביב שלוש וחצי בצוהריים, יקרה בהרבה משעות השפל בלילה, עת עלות הפקת החשמל זולה. למעשה, כיום משק בית הצורך חשמל בשעות אחר הצוהריים, ומפעיל בהן מכשירים זוללי חשמל כגון מכונות כביסה, תנורים, חימום מים בחשמל וכו', משלם מחיר נמוך מעלות הייצור. הפער מכוסה באמצעות הסבסוד הסמוי של צורכי החשמל בלילה, בשעות השפל, המשלמים עבורן תעריף מלא לטובת זוללי החשמל בשעות הצוהריים והערב.
מבנה זה רע גם לצרכנים וגם למשק: תחנות הכח נבנות ומייצרות חשמל לשעות השיא, למעט תחנות גז קטנות לאספקה מידית בשעות אלה, בעוד שבשאר שעות היממה ההשקעה למעשה אינה שווה את המחיר. באמצעות הרפורמה החדשה שנכנסת השבוע, השונות בתעריפים לאורך היום של ספקי החשמל הקמעונאי לאורך היום תביא לרציונליזציה בשימוש בכח החשמל הן לטובת המשפחה, הן לטובת המשק - ובטווח הארוך גם לטובת בריאות הציבור, שייהנה מירידה בהיקף פעילות תחנות הכוח המזהמות.
לקח לממשלות ישראל מהימין דור שלם להחליש את הכח העודף והלא מוצדק של עובדי חברת החשמל, שאחזו את תושבי ישראל בגרונם ואף הקימו מקדש במשרדי חברת החשמל ליו"ר הוועד שעבר מהעולם. הממשלה מבצעת דה-רגולציה, כפתה על חברת החשמל למכור תחנות כח למשקיעים פרטיים ולאפשר לחברות פרטיות להקים תחנות כח שמחוברות לרשת החשמל. עשרות שנים של עבודה קשה של האוצר, של משרד האנרגיה ושל הממשלה, עם שיתוף פעולה של ההסתדרות, מניבה את הפירות רק היום.
לחשוב תעו"ז
להערכת חברת נגה, הקובעת, המסדירה והאחראית על ניהול מערכות החשמל, התחרות בין השחקניות החדשות בשוק החשמל תחסוך לאזרחי ישראל לפחות כ-2 מיליארד שקל בשנה - בהנחה הבסיסית שהצרכנים יקבלו הנחה ממוצעת של 5%. צרכנים יוכלו להגיע להסכם עם אחת משמונה החברות הפועלות בתחום, רובן מוכרות מתחום התקשורת הקווית, הסלולרית או הגז, ולקבל הנחות בתעריפי החשמל של בין 5% עד 20%, תלוי בשעות הצריכה.
לחברות החדשות יש יתרון מסוים לכניסה לתחום, בדמות דאטה לגבי צרכנים מפעילותם בתחומים אחרים. יש להם מערכת חישובי חיוב ומעקב, מערכת פרסום, מערכת לפניות הציבור.
לשם כך נדרשים הצרכנים להתקין מונה חכם, כרגע בעלות של כ-250 שקלים, עד שתסתיים בתוך כמה שנים תהליך החלפת המונים ע"" חברת החשמל לכל הצרכנים בחינם. המעבר יהיה פשוט, בדמות קריאת מונה מאומתת אחת טרם המעבר לחברה הפרטית בה תבחרו. החסכון למשקי בית עשוי להגיע למאות שקלים בשנה, וככל שעקומות הביקוש בין הייצור לצריכה ישתטחו לאורך שעות היממה, כך עלויות הייצור יירדו וכך ההנחות שיוכלו הצרכנים להגיע אליהן לאורך שנים ישתפרו.
בשפה פשוטה יותר: משק בית שיבקש למקסם את ההנחה יהיה חייב לחשוב במונחי תעו"ז - תעריפי עומס וזמן, כלומר לחמם דוד חשמל, מדיח כלים, מכונת כביסה, תנורי בישול בשעות הלילה ככל האפשר, בטח מחוץ לשעות העומס כשהמסחר הקמעונאי, המשרדים והתעשייה עדיין בפעילות.
המשמעות היא כי למשקי בית שונים יהיו צרכים שונים והסכמים שונים בעת שהם חותמים על הסכמים לאספקת חשמל. תחויבו לשלם חשבון כל חודש במקום אחת לחודשיים כיום. פנסיונרים וזקנים יוכלו לדחות את צריכת חשמל יקרה לשעות השפל, ולעומתם זוגות צעירים, בני זוג החוזרים מיום עבודה פחות גמישים ויתאימו את ההסכם לצרכיהם.
עדיין ייתכן כי יהיו משקי בית שתעריפי החשמל של חברת החשמל יהיו נוחים להם יותר, ויעדיפו להמשיך לקנות חשמל בשעות השיא במחיר שהוא למעשה מסובסד צולבת באמצעות אחרים. הרי כרגע ישראל עדיין אי מבחינת רשת החשמל ומספקת חשמל לכל דורש מסביב לשעון, ללא יכולת ויסות מאירופה.