מכירים את הבדיחה על אישה שקנתה כמה תרנגולות ועשתה את דרכה צפונה? לפי הבדיחה בהגיעה ,לעפולה חלקן עפו לה. נסעה עוד צפונה וכשכבר הגיעה למטולה, השאר מתו לה. לא רק התרנגולות מהבדיחה מתות אלא המושבה כולה.
"כן כך נראית העיירה שלי" כתב והלחין יצחק קלפטר לאריק סיני את השיר שכוון בכלל למקום הולדתו בחיפה. ניתן להתאים את מילות השיר למטולה.
את הביקור האחרון במושבה ערכתי לפני ארבע שנים בליווי דובי אמיתי יליד המקום המשמש כיו"ר התאחדות החקלאים ויושב ראש המגזר העסקי. השבוע חזרתי לשם בליווי אותו דובי אמיתי הפעם בתפקידו כאל"מ במיל' שגויס עם פרוץ המלחמה ועדיין לא שוחרר.
חזרנו לעיירה שנית והפעם בדרך לא דרך למטעי השזיפים והאפרסקים הנושקים לגדר הגבול. העצים עמוסים לעייפה אבל ללא קטיף הם נושרים או נאכלים על ידי מזיקים. הקפנו את חלקה הצפוני ושוב השקפנו מרחוק אל מפל התנור שהוא אחד הבודדים שנותרו ללא שינוי.
שבנו וחלפנו על פני הצימר הנטוש שבו התארחתי ובאותה הזדמנות ביקשתי לחזור לבית ההארחה בית השלום של מרים וחיימק'ה הוד בצדי הרחוב הראשי. לצערי קיבלתי סירוב כי הכביש נחסם לתנועה.
לפני ארבע שנים עוד סעדנו ארוחת הערב בחוויה בלתי נשכחת במסעדת הבשרים הטחנה. לבד מהשלט לא נשאר כלום. מטולה דומה לעיירת רפאים נטושה באחד מסרטי מהמערב הפרוע.
שבשבת רוח חורקת באחד הרחובות ונדנדת פח רועשת במשהו שנראה כמו גן ילדים מעטרים את העיירה בפסלים סביבתיים. חתולה אובדת עצות חוצה בבהלה את הרחוב הראשי שספג לפני כשבועיים פגיעה של טיל בורקן שהותיר מבנים הרוסים. הצמיחה צומחת פרא כי אין גננים.
בית הרב במעלה הרחוב הראשי נעול על סורג ובריח כך שגם הדרך לאלוהים נחסמה. מרכז קנדה בדרום מזרח העיירה נבלע לתוך חומה. חמ"ל אזרחי מתוחזק על ידי מספר מתנדבים. כל זה היה אתמול ונדמה שלא חלפו להן ארבע שנים.
מבין 1,600 תושבי המושבה נותרו 15 אמיצים שהחליטו שהם לא נוטשים בכל מחיר. כל האחרים אינם מעוניינים להפוך לקורבן רולטת בורקן של נסראללה. בתי הבודדים שנשארו ממוקמים במדרון אחורי דרומי של המושבה ואינם מטווחים במישרין על ידי ארגון הטרור.
הכניסה למטולה מותרת אך רק לבעלי תפקיד בתיאום מראש. דובי אמיתי הוא מהבודדים שכניסתם מותרת והתמזל מזלי להתלוות אליו. למרות שגילו 64, מזכה אותו מפטור מגיוס, אמיתי גיוס כאמור ב-7 לאוקטובר בצו 8 לחטיבה 769 הצפונית.
את מרבית הזמן הוא עושה בצפון ומעת לעת קופץ לת"א לטיפול במגזר העסקי. למשפחת אמיתי 500 דונם מטעים שחלקם מעובד בקושי בגלל המלחמה מה שגורם לפגיעה כלכלית.
הדרך למטולה בואכה קריית שמונה שוממת כמו יום הכיפורים. לנוכח המצב הביטחוני השימוש בווייז הוא אמצעי ניווט סביר אבל בפועל הוא מטעה. כשהקשתי בוויזה מטולה הברירה הראשונה היתה ביירות ולאחר מכן לרחוב חיים ארלוזורוב. אפשרות נוספת הייתה סרי לנקה.
ויתרתי על האפליקציה ובחרתי בניווט ידני. לפני שהגענו למטולה אמיתי עלה על אזרחי והסביר שחיזבאללה מכוון בדרך כלל לחיילים במדים.
"אני רוצה שתחווה את המצב לאשורו ואיך נראים מי שאמורים להיות השכנים שלנו" אמר אמיתי והאיץ את הטנדר למהירות שיא של 100 קמ"ש כשהתקרבנו ל'שער פאטמה' הידוע לכל מילואימניק ששירת בצפון.
"כאן יורים על כל מה שזז ובוודאי שעל מטרה נייחת וכבר ירו הרבה. אני מציע לכך להסתכל דרומה ולא לכיוון לבנון" הזהיר. נטשנו בשלום את הגדר הלא טובה לטובת סיור זריז במושבה עצמה. זמן קצר אחרי שנפרדנו ממטולה הוכרז על 'צבע אדום'.