מלחמת חרבות ברזל הובילה את משרד האוצר לתכנן קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, ומשרד המדע צפוי כנראה גם הוא לספוג קיצוץ בתקציבו. אולי לכן מגייס את מצוקת תעשיית ההייטק וחולשת השוק המקומי בניסיון למנוע את חלקו, ואולי אף להצדיק העלאתו.
נתוני הדו"ח השנתי של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי שפורסם היום (א') על ידי המשרד מראים, כי 54% משיעור תקציבי המחקר ופיתוח (מו"פ) בישראל ממומנים על ידי גורמים מחו"ל.
תעשיית ההייטק המקומית משכה תמיד השקעות זרות והמדינה אף עודדה אותן. אך כעת הנתון "המפתיע" מוביל, על פי המשרד, ללא פחות מסכנה לכלכלת ישראל.
בהודעת המשרד עם פרסום נתוני הדו"ח העיקריים נכתב, בין היתר, כי האחוז הגבוה של ההשקעות הזרות "עלול לחשוף את תעשיית ההייטק הישראלית ואת המשק כולו לסחרור ומשבר במצב בו תהיה יציאה של משקיעים זרים מישראל."
יש לציין, כאמור, כי משרד המדע והמועצה הלאומית למו"פ תחתיו אינם מחדשים דבר. בדו"ח רשות החדשנות לשנת 2024, שפורסם כבר לפני כחודשיים, ציון כי "תפקיד המדיניות הכלכלית הוא לנהל את ציפיות השוק ולייצר ודאות כדי לשקם את המוניטין של ישראל כיעד אטרקטיבי למשקיעי הייטק."
להגדיל, לא לקצץ
ההשקעה הישראלית במו"פ היא זו שהובילה מלכתחילה את המשקיעים הזרים לישראל. נתוני הבנק העולמי מראים כי סך ההשקעות בישראל במו"פ היוו 5.6% מהתוצר הלאומי הגולמי של המדינה כבר בשנת 2021, אז הסתכם ב-2,137 דולר לנפש.
זהו אחוז ההשקעה הגבוה ביותר מבין כלל המדינות שנבחנו באותה השנה, כאשר ארה"ב לדוגמה, השקיעה 3.46% מהתוצר הלאומי הגולמי שלה לאותה תקופה ומוקמה שלישית בטבלת השקעות המו"פ העולמית, אחרי דרום קוריאה, שהשקיעה 4.93% מהתוצר הלאומי הגולמי של המדינה האסיאתית.
אלא שהנתון המעניין יותר הוא דווקא השקעת הממשלה מתוך כלל השקעות המו"פ הישראלי, שעמדה על כ-9% לשנת 2022 (כך על פי נתוני חברת לידר שוקי הון, שנלקחו מתוך מצגת החברה). כלומר תרומת ממשלת ישראל למחקר ופיתוח ישראלי עמדה בשנת 2021 על כ-193 דולר לנפש מתוך כלל ההשקעה.
המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי ממליצה לפיכך לממשלה, בין היתר, להכריז על תוכנית אסטרטגית שתאפשר העלאת ההשקעה במו"פ ממשלתי ובהוצאה הממשלתית במו"פ, והורדת מימון התלות של המו"פ העסקי בגורמים זרים.
איך תעשה זאת? בין המלצות המועצה: "לא לקצץ בתקציבי המחקר שעומדים לרשות משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה ו-ות"ת הוועדה לתכנון ותקצוב. צ.ג). לחזק את הקרנות הדו-לאומיות התומכות במחקרים משותפים עם חוקרים ממדינות העולם."
בשוק ההון לא מאמינים
בשוק ההון הגיבו בספקנות להמלצות משרד המדע ובין השאר אמרו לוואלה! כסף, כי "רוב תוצרי ההייטק מיועדים לעולם הרחב, וזה רק טבעי ששווקים אלה יתעניינו בהשקעה בתעשיית החדשנות המקומית.
"יש לזכור כי אין דרך בה ההון הישראלי, בין אם פרטי ובין אם ממשלתי, יצליח לממן את מלוא הפיתוחים והפתרונות הטכנולוגיים הנדרשים לענקיות הטק בעולם. לכן יש קרנות ייעודיות שמשקיעות בהם."
גורמים נוספים בשוק ההון הוסיפו, כי "בין אם ההשקעה מגיעה מחו"ל ובין אם היא מקומית, שתיהן תורמות תשואה עבור הכלכלה והחברה הישראלית. ככל שיזרמו יותר השקעות זרות כך הן יתווספו להשקעות המקומיות וירחיבו את אפשרויות התפתחות הכלכלה והחברה הישראלית."
יש לציין כי חלק מהגורמים עימם שוחח וואלה! כסף טענו כי מוטב והממשלה תפעל למניעת בידודה של ישראל בעולם, שכן זו תוביל לנסיגת משקיעים זרים. אחרים, עם זאת, ציינו כי החשש מהיעדר השקעות זרות בשל חרם אינו מדאיג, שכן בסופו של יום "רווח חזק מאידיאולוגיה", לדבריהם.
הפתרון שמציעים בשוק למשיכת משקיעים זרים נוספים הוא "מתן הטבות דוגמת הגנה מהאוצר לכספים שלהם, או לדוגמה הטבות מס למי שישקיע מעל סכום מסוים."
כלל הגורמים עימם שוחח וואלה! כסף הסכימו עם המלצת המועצה להכרזת תכנית חירום לאומית בהוראת המדעים, שהיעד שלה יהיה הפיכת המקצוע ליוקרתי ונחשק: "צריך לדאוג לחינוך ולהוציא מתכנתים מחוננים.
"ההשקעות מהעולם ימשיכו להגיע כל עוד יהיו פה מוחות חריפים. אם הדור הבא יהיה חלש יותר בהיבטים אלה, אז גם דחיפה מהמדינה לא תעזור."