דו"ח חדש של ארגון לקט ישראל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה חושף פגיעה משמעותית בחקלאות הישראלית בעקבות המלחמה. כ150 אלף טונות תוצרת חקלאית הושמדה ומחירי הפירות והירקות זינקו בעשרות אחוזים.
בימים אלה, לקט ישראל, ארגון הצלת המזון הלאומי יחד עם המשרד להגנת הסביבה, חושפים פרק מיוחד של דוח אובדן המזון שנכתב בשיתוף BDO, העוסק בהשפעות של מלחמת "חרבות ברזל" על בעיית הביטחון התזונתי בישראל ומשמעויות המלחמה על ענף החקלאות.
ההחמרה באובדן המזון נבעה כתוצאה מצמצום הגישה לשטחים חקלאיים ומחסור בידיים עובדות שפגעו בהיצע התוצרת החקלאית וגרמו לעליית מחירי הפירות והירקות. אלו יחד פגעו ביכולת רכישה וצריכת מזון בריא ובביטחון התזונתי של האוכלוסייה בכלל ובנתמכים בפרט.
העלות הכוללת של אובדן המזון למשק הלאומי בששת החודשים הראשונים של המלחמה עומדת על כמיליארד שקל. עלות זו כוללת: אובדן מזון בשווי 670 מיליון שקל, עלות סביבתית כתוצאה מאובדן המזון בגובה של 135 מיליון שקל ותוספת עלות בריאותית של כ-210 מיליון שקל כתוצאה מצריכת מזון פחות בריא ובשל כך פגיעה בבריאות אזרחי המדינה.
עלייה של 14% במחירי הירקות ו-8% במחירי הפירות
בישראל למעלה מ-2.5 מיליוני דונם של שטחים חקלאיים לגידולי ירקות, פירות וגידולי שדה. למעלה מ-30% משטחי החקלאות בישראל נמצאים באזורי הקו הראשון של המלחמה, כ-22% בחבל תקומה (עוטף עזה) ועוד כ-10% בגבול הצפון מהם 7% בגליל, ו- 3% בגולן.
בעקבות המלחמה חלה ירידה של כ-40% בכוח האדם (עובדים זרים ופלסטינים) בענף החקלאות. התוצאה היא גידול בהיקף אובדן המזון במקטע החקלאי לרמה של 22%, לעומת 9% טרום המלחמה. כלומר, מלחמת חרבות ברזל גרמה לתוספת אובדן של 150,000 טונות תוצרת חקלאית בחצי השנה הראשונה למלחמה, בשווי כ-670 מיליון שקל.
עוד לפי הדו"ח, השפעת המחסור בתוצרת החקלאית גרמה לעלייה של 14% במחירי הירקות ו-8% במחירי הפירות. התוצאה: פגיעה בביטחון תזונתי עקב הירידה בצריכת מזון בריא, בייחוד בשכבות המוחלשות בהן השפעת עליית המחירים גבוהה במיוחד.
מאז החלה מלחמת "חרבות ברזל" פעילותם של מאות אלפי מתנדבים, סייעה להציל למעלה מ-35 אלפי טונות תוצרת חקלאית בשווי של כ-160 מיליון שקל. פעילות ההצלה של המתנדבים אפשרה להפחית את אובדן המזון בתקופה זו מ-25% ל-22%. מערך המתנדבים של לקט ישראל כלל למעלה מ - 70 אלף מתנדבים מישראל ומהעולם שסייעו ללא לאות לחקלאים בשדות.
המציאות הכלכלית לאחר 9 חודשי מלחמה הכוללת עלייה בהיקף האוכלוסייה שנמצאת באי-ביטחון תזונתי, העמקת אי-הביטחון התזונתי בקרב אלו שסבלו ממנו עוד טרם המלחמה, וכל זאת במקביל לגידול בהיקפי אובדן מזון - מחדדת את הצורך בשימוש בכלי המדיניות של הצלת מזון והעברתו לצריכה על ידי אוכלוסיות מוחלשות להתמודדות גם בתקופות של משברים עם הצורך ביצירת ביטחון תזונתי.
"השלכות המלחמה יורגשו שנים רבות קדימה"
גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל: "המלחמה גרמה לפגיעה קשה בחקלאות הישראלית והשלכותיה יורגשו עוד הרבה שנים קדימה.
אנו רואים גידול משמעותי באובדן המזון, שגרם לעליה בעלויות המזון ומכאן לפגיעה קשה בביטחון התזונתי. לדאבוני המלחמה הדגישה עוד יותר את הצורך בשימוש בכלי מדיניות סדורים שיוכלו לסייע במקרים דומים של קטסטרופות במדינת ישראל.
לצערי מדיניות הייבוא הממשלתית לא הוכיחה את עצמה ולא פתרה את בעיית עליית המחירים ואת המחסור בתוצרת כתוצאה מהמשבר. המצב הנוכחי מחייב אותנו לחזק את החקלאות המקומית ולהפוך אותה לחסינה יותר מפני משברים עתידיים. יתרה מזאת, מדיניות זו עלולה להוות סיכון אסטרטגי ארוך טווח לביטחון התזונתי של ישראל, הגיעה העת שהמדינה תנקוט בצעדים משמעותיים לחיזוק החקלאות המקומית, תבצע השקעות בטכנולוגיות מתקדמות, תסייע לחקלאים להתמודד עם אתגרי המשבר הנוכחי, ותפתח תוכניות חינוכיות לצריכה נכונה ולצמצום בזבוז המזון.
חיזוק החקלאות המקומית אינו רק צורך כלכלי חיוני, אלא גם תנאי הכרחי להבטחת ביטחון תזונתי בר קיימא וחוסן לאומי איתן עבור אזרחי ישראל".
"כישלון בחזית הביטחון"
חן הרצוג, כלכלן ראשי, BDO ועורך הדו"ח: "הדו"ח מצביע על הכישלון של ישראל להתמודד בחזית הביטחון התזונתי. המשמעות היא פגיעה בחוסן הלאומי. מפרוץ המלחמה עלו מחירי הפירות והירקות בכ-13%, פער אי הביטחון התזונתי בישראל גדל ב-8%, והיקף המזון שהלך לאיבוד במקטע החקלאי גדל ב-13%.
המדינה לא נערכה כראוי על מנת להבטיח את הביטחון התזונתי לתושביה בשעת חירום זו. ולכן במסגרת שיקום יישובי העוטף והצפון, לא די להחזיר את המצב לקדמותו, אלא יש לייצר מציאות כלכלית חדשה, שתאפשר הגדלת התפוקה החקלאית, התמודדות עם אתגרי כוח העבודה בענף החקלאות ויצירת תמרצים מתאימים לתמיכה בחקלאות הישראלית.
התארכות המלחמה מטילה מחיר כבד על כלכלת ישראל כולה ועל החקלאים בפרט. אסור להזניח את הזירה הכלכלית. הפגיעה בחקלאות ואבדן המזון הם חלק מהמחיר הכלכלי שהמשק כולו משלם בעקבות המלחמה, וחייבים להחזיר את הכלכלה לתוואי של צמיחה כדי לשקם את ענף החקלאות והביטחון התזונתי".