כשהשקל נחלש, כולנו משלמים ביוקר: היבואנים מעלים את המחירים, החופשות בחו"ל מתייקרות ובעקיפין מושפע כל המשק שתלוי ביבוא - לא רק של מוצרים מוגמרים, אלא גם של חומרי הגלם שנדרשים למה שמיוצר בישראל.
מיד אחרי החיסול בלבנון השקל נחלש מול הדולר והאירו, מגמה שממשיכה גם אחרי חיסולו של איסמעיל הניה באיראן (נכון לרגע פרסום הידיעה, עומד שער הדולר על 3.77 שקל) את תחילתה ניתן היה לראות כבר לפני יומיים, בהמתנה לקראת התגובה של ישראל על טבח 12 הילדים במג'דל שמס.
על פניו זה נשמע הגיוני: אי יציבות ביטחונית גוררת כמעט תמיד לירידה בשער המטבע המקומי. אלא שיש כאלה שאינם קושרים את העלייה והירידה בערך המטבעות הזרים לאירועים האקטואליים הדרמטיים שמתרחשים כאן ביממה האחרונה.
"אני לא מייחס את היחלשות השקל לעניין כזה או אחר", מפתיע יוסי פרנק, מנכ"ל "אנרג'י פייננס. "אפשר לדבר על החלשות השקל בגלל המתיחות הביטחונית והתחזקותו על רקע מגעים לעסקת חטופים, רק שזה לא העניין, או לפחות לא רובו.
"מה שרואים כאן, זאת התוצאה של היעדרו של בנק ישראל משוק המטבעות, וכתוצאה מכך, השליטה עברה לידי גופים ספקולנטים, שחקנים שמהמרים על סחורות, מטבעות, ומניות, ואיפה שקל להם לרכב על מגמות בשוק, הם שם.
זה לא שחיסלנו אתמול בכיר חיזבאללה בלבנון ואנשים נבהלו והתחילו לקנות דולרים בטירוף. גופים זרים שרצו לחסל את ההשקעות שלהם בישראל, עשו את זה במהלך השנה וחצי האחרונות, במהלך המהפכה המשפטית או בתחילת המלחמה, לא בגלל הניה".
המחירים בסופרמרקט יעלו עוד?
פרנק מסביר: "ההיעדרות של בנק ישראל, שכבר חצי שנה לא מתערב בשוק, משאיר אותו בידי ספקולנטים שיודעים שהשוק קטן ונוח להשפעה בגלל שהוא לא באירוע. הם מכירים את היקפו, מי השחקנים ואת שעות המסחר, ולכן אנחנו רואים פעילות מוגברת בשעות הלילה דווקא, והם מוכרים וקונים על בסיס יומי, או לאורך טווח זמן, משחקים על השערים. כבר ראינו 5-6 גלים כאלה מתחילת השנה, שהורידו את הדולר ל- 3.58 והטיסו אותו ל- 3.8 ומעלה, כאשר לכאורה לא קרה שום דבר דרמטי באמת".
בבנק ישראל אומרים שאין שום סיבה להתערב, כי מדובר בשוק חופשי שמגיב למצב.
"הבעיה היא שזה לא שוק חופשי, ולחוסר המעורבות שלו יש הפעה על כולנו. כשהדולר עולה, הבנקים מתקשרים ליצואנים ומודיעים, שאם לא יעבירו להם כסף באופן מידי, הם לא יוכלו לתת להם הגנות על השער.
מהצד השני, היבואנים מנצלים את המצב לעליית מחירים, שמתדלקת את האינפלציה. הצרכנים משלמים על זה בסופר, ובנק ישראל לא יכול להוריד את הריבית, שלא לדבר על כך שהוא לא עומד בהבטחה לפקח על השוק ולמנוע פעילויות אסורות".
קשה להאמין שפרופ' אמיר ירון לא מבין שיש פה משחק של ספקולנטים.
"אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה בין הנגיד לרוה"מ, כי זאת הערכה בלבד, אבל כאיש מקצוע אני יכול לומר, שהעובדה שהבנק המרכזי עומד בצד ולא מזכיר לשוק שהוא משגיח ורואה הכל, זאת בעיה חמורה. הוא לא חייב להתערב כל יום, אבל בטח לא פעם בחצי שנה".
מה צריך לעשות?
"למכור דולרים. באוקטובר הנגיד הגיש תכנית למכירת 30 מיליארד דולר, פלוס 15 מיליארד בעסקאות חלף, כ- 25% מכלל היתרות שעומדות על 210 מיליארד. בפועל הוא מכר פחות מ- 8 מיליארד דולר. זאת טעות וכשלון אסטרטגי, שפוגע בכולנו. אם הדולר היה עומד היום על 3.40 שקלים, היה קל לו להחליט להוריד את הריבית והוא לא יכול לעשות את זה כששער הדולר 3.8".