תגלית אקסל, תוכנית המנהיגות העסקית של ארגון תגלית הוקמה כבר לפני כ-13 שנה. מטרתה העיקרית הייתה לאתר את בני הדור הבא של המנהיגים העסקיים, בישראל, בעולם, אך בעיקר בצפון אמריקה, לצד השתלבות עסקית והתמחות בחברות המובילות והחזקות במשק - לחזק את הזיקה והקשר לעם היהודי בכלל ולמדינה בפרט.
כל זה קרה עוד הרבה לפני ה-7 באוקטובר, ובוגרים רבים של התוכנית כבר השתלבו בצמרת העסקית הבינלאומית, חלקם גם בחברות סטארט-אפ ישראליות.
איך זה עובד בפועל? מדי קיץ מגיעים ארצה 'צוערים' הנבחרים בקפידה על ידי הארגון, כולם סטודנטים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם. "זו הקבוצה הכי סלקטיבית שקיימת היום בעולם היהודי", מסביר מנכ"ל תגלית גידי מרק.
"אנחנו בוחרים מדי שנה 65 צוערים ועמיתים חדשים שנבחרים מתוך כמעט 2,000 פונים מ-15 מדינות ברחבי העולם, שרובם המכריע בצפון אמריקה, עם פוטנציאל של הובלה עסקית, אוריינטציה כלכלית והובלה קהילתית, כולם בשנות ה-20 לחייהם".
הנבחרים מגיעים ארצה להתלמדות בת עשרה שבועות, הכוללת התמחות מקצועית בחברות מובילות במשק הישראלי, ובעיקר בתחומי הטכנולוגיה והכלכלה. בין החברות המשתתפות בתוכנית: מייקרוסופט, פייסבוק, צ'קפוינט, אמדוקס, ארנסט אנד יאנג, דלויט, מגמה, קבוצת ויולה, ויזה, ברקליז, איירונסורס וכיוצ"ב. אליהם מצטרפים משתתפים מישראל גם הם סטודנטים מצטיינים המשמשים כמלווים את חברי התוכנית בארץ.
"המטרה היא ליצור קהילה שמתגבשת פה בישראל, וכזו שממשיכה אחר כך גם כשהחברים חוזרים למדינותיהם. כל אחד יודע בסופו של דבר הוא אמור לפתח אג'נדה מנהיגותית במקום בו הוא או היא נמצאים", מוסיף מרק.
המטרה היא קודם כל לקדם חיבור ומנהיגות עסקית וכלכלית בניגוד לפרויקט המוכר של צעירי תגלית?
"הכוונה היא שהקשרים שהם יוצרים במקומות ההתמחות שלהם יימשכו גם לאחר שובם למדינותיהם. אנחנו רואים לאורך השנים מגמה של מתמחים רבים, שממשיכים גם בתום הפרויקט לעבוד עבור החברות בהן הם התמחו. ולא זו בלבד, אלא שחלק מהם אף גרמו לכך שחברות בהן הם עובדים יגיעו גם לישראל במטרה להשקיע כאן בתעשיית ההייטק".
הזרוע הארוכה
מרק מחדד כי במהלך השהות של אותם סטודנטים נבחרים, מקפידים להפגיש אותם עם ראשי התעשייה הבכירים בישראל. "מעבר לעובדה שהם מתמחים, מכיוון שזו תכנית מצוינות עם בחירת אנשים מאד מוקפדת, אנחנו מפגישים אותם גם עם אנשים מובילים בעולם העסקים, נגיד בנק ישראל, חתי וכלות פרסי נובל.
כמו גם מנכ"לית פייסבוק, מנכ"ל גוגל וכיוצ"ב, מתוך הבנה שמפגשים אלה יציבו עבורם מודלים לחיקוי ומשהו לשאוף אליו. בנוסף, המטרה היא לא רק לפתח אותם מבחינת מנהיגות עסקית אלא לסייע בהגדלה, הרחבה וגיבוש גרעיני התמיכה הציבורית והיהודית במדינת ישראל".
מרק מסביר שאת התרומה האדירה למיזם הזה הם כבר רואים לאורך השנים, ועל אחת כמה וכמה אחרי השבעה באוקטובר. "ראינו עוד מימיה הראשונים של המלחמה משלחות סולידריות מבין חברי הקהילה בחו"ל ובראשם של אקסלים בוגרים. הם באו וחזרו לכאן כדי לראות מקרוב מה קורה ובעיקר כדי שיוכלו בעצמם לשמש מוקד יידע וגיוס תמיכה לישראל.
הבוגרים שלנו הקימו כוחות משימה בקמפוסים שהם נמצאים בהם, ועמדו מאחורי הרבה גיוסי כספים בין אם למפונים, בין אם לתושבים שלא התפנו דרך המדינה באזורי עימות ובין אם למטרות ספציפיות וחוסרים של ציוד צבאי וכיו"ב".
לצד המשתתפים המגיעים מחו"ל, העמיתים הישראלים המלווים אותם שירתו ומשרתים בצה"ל, מה שיוצר במיוחד בימים אלה מארג תמיכה חזק של מי שנפגשו בתוכנית והפכו לא רק לקולגות, אלא גם לחברים קרובים ששומרים על קשר לאורך השנים.
"להרבה אקסלים שלנו יש פה חברים שהיו עמיתיהם במהלך השהות בישראל ושירתו בצבא חודשים ארוכים. קרה משהו מאד יפה כשהעמיתים שלהם בחו"ל הרגישו שהם חייבים לסייע בכל צורה, בין אם בהעברת חומרי הסברה לחברים הלא יהודים שלהם, בין אם יוזמות מול מנהיגים. כך בדיוק מתגבשת לה הזרוע הארוכה של מדינת ישראל להפצת האמת".
זו אלטרנטיבה טובה במקום בו כולם נכשלים בהסברה.
"אני לא רוצה לקרוא לזה הסברה, אלא הפצת תמונת המציאות האמיתית של ישראל, מעבר למה שצעיר רגיל מקבל היום במדיה החברתית בצורה מאוד מוטה. בוגרי אקסל משמשים במקרים רבים לאנשים מובילים בקמפוסים, כלי מידע בצורה הכי נקייה".
הבוגרת שהעידה בקונגרס
"חששנו קצת לקראת הקיץ הנוכחי", מודה עידית רובין, מנהלת תוכנית תגלית אקסל. "החשש היה שהורים לא יאפשרו לילדיהם להגיע לתוכנית הקיץ. ואני יכולה להבין את זה כי מרחוק הכל נראה הרבה יותר מפחיד. אבל לשמחתנו החששות התבדו. זה הפתיע, אבל גם לא, כי בכל זאת הגיעו 64 סטודנטים כמתוכנן".
השנה נוספה לתוכנית הקיץ גם התנדבות ספציפית ומיוחדת בה אימצו משתתפי התכנית שהגיעו ארצה את חברי קיבוץ רעים. "בכל שבוע חצי מהקבוצה נסעה לקיבוץ רעים וליוותה את המשפחות שחלקם הגיעו לשם לראשונה מאז פרוץ המלחמה לראות את הבית. החבר'ה שלנו לא רק הגיעו לעזור להם לארגן את הבתים, אלא גם לשמוע את הסיפורים מקרוב, לראות בעיניים את המקום ולשמחתנו הם גם יצרו קשרי חברות מאד עמוקים".
למרות השנים הרבות כמנהלת התכנית באקסל, רובין עדיין מתרגשת כשהיא רואה את הזיקה והקשר שנוצר בין סטודנטים שאצל חלקם לא היה דבר וחצי דבר עם ישראל עם המדינה, ועם העשייה למען הקהילה היהודית בעולם. "בסוף אל תשכחי שמדובר בצעירים. הבוגרים ביותר שלנו הם רק בני 34, הם לא אנשי עסקים ממולחים, לא לכולם יש בכלל קשר לישראל או חיבור ליהדות, וההתפתחות שלהם והעניין והעזרה בכל הנושא של הקשר לישראל ולעולם היהודי היא מאד מרגשת כשהיא מתרחשת בזכות התכנית, ויש לנו המון סיפורים כאלה".
הדאגה על איבוד הזיקה של הדור הצעיר היהודי, היא משהו שמדאיג מאד את הקהילות ברחבי העולם ובעיקר בארה"ב.
"הבעיה עם בני הדור הצעיר, היא שזה לא מעניין אותם ולא תמיד יש דור המשך - גם אם להורים יש זיקה חזקה לארץ. האתגר היה לחשוב איך אנחנו מייצרים את דור ההמשך הזה, הדור שיגיע מתוך רצון פנימי להיות חלק ממשהו ולהוביל לשינוי. וכמובן הקשר העסקי לישראל, שהיא סטארט-אפ ניישן, הוא נקודת מפתח. דרך הקשר העסקי גם הקשר האישי הופך למעבר לזה. הרבה מהבוגרים ומהחברה הצעירים הללו, כבר נמצאים בבורדים של חברות מובילות בתחום, אנשים שלא בהכרח היו מתערבבים בקהילה היהודית גם בהקשרים העסקיים אלמלא התכנית, וזו תרומה עצומה".
אני מניחה שהסיפורים על האנטישמיות הגואה, ומה שקורה בקמפוסים בארה"ב הם טריגר נוסף.
"קודם כל חשוב לומר שהתוכנית שלנו היא לא כזו שאומרת: 'בואו תעלו לישראל'. מדובר בתוכנית שאומרת: 'בואו נחבר בין צעירים מהתפוצות לצעירים ישראלים ונראה מה יקרה'.
עלייה היא משהו שיכול להיות פועל יוצא, אבל לא הכוונה הראשונית. מה שאת מציינת פה נכון, כי החבר'ה שלנו באוניברסיטאות המובילות סבלו מאוד בשנה האחרונה. יש לנו בוגרת שהעידה בקונגרס, יש לנו כמה חבר'ה בוגרים שהקימו ארגון סטודנטיאלי שידברר ויסביר לחבריהם הסטודנטים מה באמת קורה וזה לא פשוט. אבל היופי בתגלית בפרט ובתגלית אקסל הוא שהחוסן הזה שיש לכולם נוצר עוד הרבה לפני המלחמה, העיסוק בהתמודדות מול אנטישמיות הוא משהו שנוכח פה עוד לפני ה-7 באוקטובר".
עד כמה הם באמת מצליחים לפרוץ את החומה הזו שנראית כמעט בלתי אפשרית?
"אני חושבת שהעובדה שהם נמצאים פה בישראל, חווים ורואים במו עיניהם ואפילו שומעים ממקור ראשון בין אם את החברים מרעים, ובין אם את העמיתים הישראלים שלהם שחלקם טייסים, חלקם חיילים קרביים שיצאו מעזה, חלקם בתפקידים שונים. זה שונה מלקרוא סיפור בתקשורת או לצפות בחדשות. הם יחזרו הביתה עם מידע אמיתי שיסייע להם להתמודד אחר כך עם כל מה שהם סופגים באוניברסיטאות מידי יום".
החברים המתקבלים לתוכנית מגיעים כאמור ללא הנחות. "לכולם יש תשוקה לביזנס ולטק, לקרנות הון סיכון, לחברות השקעות מובילות, לסייבר ולסטארט-אפ, וגם כישרון לכך. אני תמיד אומרת שאמנם החברות שמצטרפות אלינו לתוכנית מגיעות גם עם אג'נדה של ציונות, מכיוון שהן מבינות את מטרת התכנית והערך של מה המשמעות לתת לחבר'ה מחו"ל לעבוד בהייטק ישראלי, אבל חשוב להם לצד זאת לקבל מתמחים שנותנים ערך מוסף, שיהיה להם אופק. הם מחפשים מתמחים שאפתניים וסקרנים, ובסופו של דבר הם באמת באים לעבוד. זה מוכיח את עצמו, יש כבר חברות סטארט אפ גדולות שהפכו ליוניקורן, שלוקחות חלק בתוכנית, שהמייסדים שלהם הם אקסלים לשעבר שהיום מקבלים מתמחים חדשים מהתוכנית, אין מרגש מזה".
"אנחנו קוראים לתגלית כיפת ברזל של מדינת ישראל בעולם", מסכם גידי מרק, "כי חלק גדול ממשפיעני התקשורת של התקופה הם בוגרי תגלית. אז אם תגלית היא כיפת הברזל - תגלית אקסל היא סיירת מטכ"ל. אני מסתכל על הבוגרים ורואה איך כל אחד בעצמו הולך להיות מוקד כוח מוביל בעשרים השנים הבאות, ומבחינתנו זו השקעה ארוכת טווח שאת הניצנים שלה אנחנו מקבלים הרבה לפני כן, ובעצם כבר היום".
