לאחרונה, עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק דרמטית לתיקון חוק תובענות ייצוגיות. משרד המשפטים שיווק את הצעת החוק ככזו שנועדה להגן על עסקים קטנים מפני ניצול לרעה של החוק בידי עורכי דין. אלא שזו הצגת דברים חלקית ומטעה.
לצד מספר שינויים שאכן נועדו להגן על עסקים קטנים, כוללת הצעת החוק עשרות תיקונים המשרתים אך ורק את האינטרסים של חברות ענק (דוגמת בנקים, חברות ביטוח) ושל המדינה עצמה. משרד המשפטים מסתיר שינויים אלה תוך הצגת הצעת החוק ככזו שנועדה להגן על עסקים קטנים מפני עורכי דין חמדניים. התוצאה תהיה פגיעה חמורה בציבור שעלולה לעבור מתחת לרדאר.
במדינת ישראל, התביעה הייצוגית הינה הכלי הכמעט יחיד להגנה על זכויות הצרכן. במקור, זהו תפקידן של רשויות השלטון אך למרבה הצער הן כושלות בכך וקיימת נטיה מצידן להיטיב עם גופי ענק "הקרובים לצלחת" ולאפשר להם לפגוע בלקוחותיהם. את החלל שנוצר ממלאים בתי המשפט המכריעים בתביעות ייצוגיות לטובת הצרכן.
בזכות תביעות ייצוגיות נמנעו מאות מקרים בהם גופים דוגמת בנקים וחברות ביטוח פגעו בלקוחותיהם תוך ניצול פערי הכוחות העצומים בין הצדדים. בזכות תביעות ייצוגיות נאלצים יבואני הרכב, שהינם גופים מונופוליסטיים הנהנים מכוח עצום, ליטול אחריות לתקלות ייצור חמורות ברכבים שלעתים מעמידות את חיי הנהג בסכנה. רק בזכות תביעות ייצוגיות חדלו חברות סלולר מפרקטיקות נלוזות שגרמו ללקוחות נזקים של אלפי שקלים. תביעות ייצוגיות חשובות העניקו הגנה לזכויותיהם של לקוחות חלשים במיוחד כגון אנשים עם מוגבלות, קשישים ועובדים זרים. הישגים עצומים אלה מצויים כיום בסכנה ממשית בגלל התיקון לחוק. להלן נסביר מדוע.
ניהול תביעות ייצוגיות כנגד תאגידי ענק היא משימה מאתגרת במיוחד. חברות הענק נהנות מייצוג משפטי בתקציב בלתי מוגבל, והן מערימות קשיים בניהול ההליך במטרה לסרבלו ולעכבו תוך התשת מגישי התובענה במטרה שיתייאשו ויסכימו להתפשר בנזיד עדשים. תביעות ייצוגיות מוצדקות מתנהלות זמן רב מדי, לעתים מעל 20 שנה, כפי שציין השופט עופר גרוסקופף בכנס שנערך לאחרונה בו עמד על כשליו של התיקון המוצע לחוק.
התיקון לחוק יכול היה לסייע לתקן מצב זה, אך במקום לפעול לקצר את משך ניהול ההליכים ולסייע לצרכן הוא עושה בדיוק ההיפך. הוא מעניק הגנות נוספות לחברות הענק כמו גם כלים משפטיים שיאפשרו להן לסרבל עוד יותר את ההליך המשפטי. למעשה, התיקון לחוק לא כולל ולו הוראה אחת ויחידה שנועדה לסייע לצרכנים ולייעל את הליכי התובענה הייצוגית. כל הוראותיו ללא יוצא מהכלל נועדו להגביל את השימוש בכלי התובענה הייצוגית ולהעניק הגנות לנתבעים מפרי חוק.
להלן דוגמאות ספורות (קיימות רבות אחרות): התיקון לחוק מעניק הגנה מיוחדת לחברות הביטוח מפני תביעות ייצוגיות מוצדקות בחוזי ביטוח ארוכי טווח. בנוסף, התיקון לחוק מעניק לחברות הענק אפשרות לסרבל ולעכב את ההליכים באמצעות הגשת בקשות לסילוק התביעות על הסף בטענות שונות ומשונות, מה שיגרום לכך שכל ההליכים הייצוגיים יתעכבו במשך שנים עוד בטרם יתחילו להתנהל. חמור במיוחד, החוק כולל הגנות דרמטיות למדינה עצמה. כך למשל, התיקון מורה שכספים שנגבו באופן בלתי חוקי בידי המדינה לאחר הגשת התביעה לא יושבו לציבור. זהו רישיון לגניבת כספים מהציבור.
אם לא די בכך, התיקון לחוק מגביל את היכולת לפסוק פיצוי לטובת חברי הקבוצה שאיננו פיצוי אישי בכסף וכולל הוראות שיגרמו להעברתו לקרן ממשלתית שהוקמה לניהול כספים המתקבלים בתביעות ייצוגיות. כלומר, פיצוי המגיע ללקוחות יילך דווקא למטרות שהמדינה חפצה בקידומן.
התיקון לחוק גם מקטין במתכוון את התמריצים להגשת תביעות ייצוגיות מוצדקות באמצעות הפחתה דרמטית של שכר הטרחה לעורכי הדין המגישים את התביעות, והעמדתם בסיכון לפסיקת הוצאות אישיות, כך שבמקרים רבים לא תהיה כדאיות כלכלית בניהול ההליכים הייצוגיים. לא בכדי, חברות הענק הגישו עמדות למשרד המשפטים ובהן דרשו להפחית את שכר הטרחה. הן יודעות היטב כיצד זה משרת אותן.
אכן, קיים צדק רב בטענה שנעשה במקרים רבים שימוש לא ראוי בחוק תובענות ייצוגיות נגד עסקים קטנים. ההוראות בתיקון לחוק המבקשות למנוע זאת הן בחלקן ראויות. ואולם, מאחורי שינויים מוצדקים אלה מסתתרים עשרות שינויים מזיקים ובלתי ראויים, שרק חלקם הקטן פורטו ברשימה זו, שיגרמו לפגיעה אנושה בכלי התובענה הייצוגית תוך סיוע לגופי הענק (ולמדינה עצמה) לפגוע באזרח הקטן. יש לפעול למנוע זאת. ובדחיפות.
הכותב הוא שותף במשרד כהן-ישראלי ושות'. מתמחה בתביעות ייצוגיות