מחקר חדש של האוצר בחן מה קורה למפוטרים לאורך זמן, ועד כמה אירוע פיטורים הוא משמעותי בחייו הכלכליים של העובד. המחקר התבסס על ניתוח של אירועי פיטורים המוניים שאירעו בשנים 1999 עד 2009, המוגדר כחברה שנעלמת מהרשומות או חווה ירידה של לפחות 30% בכמות העובדים תוך שנה. נכללו חברות שבהן לפחות 50 עובדים.
המחקר מעלה כי לפיטורים השפעה משמעותית וארוכת טווח על הכנסות של המפוטר מעבודה: ההכנסה מעבודה צונחת בממוצע ב-45% בשנה הראשונה לאחר הפיטורים, עם התאוששות חלקית עם הזמן, עד לפער של 10-20 אחוזים בטווח הארוך. אחוזים אלה שקולים לכ-60 אלף שקל בשנה בטווח הקצר ו-30 אלף שקל בשנה לאחר מכן במשך 11 שנים. בממוצע, לאורך 11 השנים לאחר הפיטורים, השכר האבוד מסתכם לכ-26% מהשכר בתקופה זו, או 325 אלף שקל בערך נוכחי בשנת הפיטורים (מופחת לפי שיעור היוון של 5%). חלק מהעובדים עוברים לעבודה עצמאית לאחר אובדן המשרה.
עם זאת, הירידה ארוכת הטווח היא באופן כמעט בלעדי בשל עובדים שפיטוריהם הביאו לכך שלא חזרו לשוק העבודה כלל - כ-75% מהעובדים שחוו אירוע פיטורים המוניים הצליחו למצוא עבודה בחברה אחרת בשנה הבאה ואילו 7% לא חזרו לעבודה כלל. כמעט כל ההשפעה של הפיטורים בטווח הארוך על התעסוקה, נובעת מעובדים שהפסיקו לעבוד בשנת הפיטורים ולא חוזרים לעבוד. המשמעות היא שמעבר לשנה הראשונה הקשה אין הבדל משמעותי בשיעורי השחיקה והיציאה משוק העבודה בין אלו שחוו פיטורים לבין אלו שלא.
לפי האוצר, מדובר בממצא שאינו מובן מאליו בהתחשב בממצאים מחקריים קודמים לפיהם אחד ממחירי הפיטורים הוא הקושי למצוא עבודה יציבה לאחר האירוע, כאשר היה ניתן לצפות שנטישת שוק העבודה תתרחש גם בהדרגה בשנים שלאחר האירוע ההתחלתי, עקב שכר נמוך יותר וביטחון תעסוקתי גרוע יותר.
ומה ההשפעה על בן או בת הזוג? המחקר מעלה כי העובד הנוסף במשק הבית, אם יש כזה, חווה עלייה בהכנסות באותה התקופה. עם זאת, עלייה זו מפצה על אובדן ההכנסה מעבודה באופן חלקי ורק בטווח הקצר.
בהשוואה בינ"ל, השפעת פיטורים בישראל גבוהה בטווח הקצר ודומה לממוצע בטווח הארוך - נראה כי השפעת הפיטורים בישראל על ההכנסה השנתית מעבודה גבוהה יחסית רק בשנה הראשונה שלאחר האירוע. בטווח הארוך הכנסתם מעבודה של עובדים ישראלים מתאוששת, בין היתר מחזרה משמעותית יותר לעבודה.