שר הרווחה יעקב מרגי היה אמור להגיע מחר לסיור ופגישות בצפון עם 30 מאנשי משרדו, אלא שראשי הרשויות שהיו אמורים להיפגש אתו, קיבלו אתמול הודעת ביטול מ"שיקולי אבטחה". גם השרים אורית סטרוק ומשה ארבל נמנע מלהגיע לקו העימות באותו הנימוק. בשיחה שקיים בתחילת השבוע ראש הממשלה עם דוד אזולאי, ראש מועצת מטולה, הסביר נתניהו שלא מאפשרים לו לקפוץ לביקור במושבה בגלל אותם השיקולים ממש.
לא רק היחידה לאבטחת אישים מודאגת מסיכון חייהם של שרים, שעלולים להיפגע מאש החיזבאללה, מתברר שגם מערכת הבטחון והצבא חוששים לסכן את חיי אנשיהם. על המורות החיילות נאסר לעבור את קו צומת עמיעד, ואנשי משרד הבטחון ופיקוד העורף, שהיו אמורים לערוך ביום ראשון סיור למיגון גני ילדים בקיבוץ עמיר, ביטלו אותו בנימוק בטחוני. רק אחרי שאנשי הקיבוץ, שחיים שם תחת אש כבר עשרה חודשים, הרימו קול זעקה, ותהו מדוע הם יכולים להמשיך לגור שם, ונציגי כוחות הבטחון חוששים לחייהם מביקור של כמה שעות, התקיים אתמול בשעה טובה הסיור החשוב הזה.
בזמן שחברי כנסת, שרים, ואנשי מערכת הבטחון מבטלים שוב ושוב ביקורים שאזורים המופגזים, המדינה דוחפת בכוח את תושבי העוטף, שבתיהם נמצאים עדיין בסכנת ירי, וסמוכים לאזורי לחימה, לחזור לבתיהם בעל כורחם. תושבי קיבוץ מפלסים, ניר עם וארז, שצמודים לגדר הגישו הבוקר עתירה לבג"צ נגד ראש הממשלה, שרי הבטחון, האוצר, הפנים ומשרדיהם, מנהלת תקומה, והמועצה האזורית שער הנגב, כדי שיוצא צו ביניים מיידי לעצירת הפינוי שלהם מהמלונות ב - 15 באוגוסט, כפי שהחליטה המדינה.
לטענתם מדינת ישראל כופה על הישובים שנאלצו להתפנות אחרי הטבח, לחזור לאיזור קרבות שעדיין מצוי במלחמה, או לבחור במתווה בעייתי מאוד, בלשון המעטה, שיגרום להם נזק כלכלי ונפשי "מדינת ישראל מאלצת את התושבים אשר נאלצו להתפנות מעוטף עזה בשל מעשים תחת אחריותה, לבחור תוך ימים בודדים, בין שתי אפשרויות", אומר בא כוח העותרים, עו"ד אדורדו ווסר. "או שתחזור לאזור קרבות, אזור בו עברת את החוויה הקשה ביותר שאדם יכול לעבור, או שתסכים ותתחייב ל'מתווה' פיצוי פוגעני, מלא חורים ככברה, שבסופו קריסה כלכלית ופירוק משפחות, ומאלצת אותם לפנות את הדיור בו הם נמצאים".
ליאת גיני, תושבת מפלסים, בעלה ושלושת ילדיה, התעוררו לאזעקות צבע אדום בשמחת תורה. החשמל נפל כמעט מייד ואתו התקשורת הסלולארית. הם רצו לממ"ד בלי שום מושג מה קורה וסביבם ירי בלתי פוסק מנשק קל. "בעלי לקח את האקדח, והתחיל לפטרל בבית, עד שהרגיש שהוא חייב לצאת ולהצטרף לכיתת הכוננות", היא מספרת בקול חנוק. "הוא שאל את הבנים, אחד בן 19 והשני בן 16, מי רוצה את האקדח, הראה לגדול איך מתפעלים אותו ויצא.
"אני נשארתי עם ילד שמחזיק אקדח בפעם הראשונה בחייו, החברה שלו מנתיב העשרה, שאיבדה קשר עם המשפחה שלה, ועוד שני ילדים בממ"ד, כשאנחנו שומעים איך מנסים לפרוץ את הדלת האחורית. בשלב מסויים הבן החליט לעמוד עם האקדח מולה, כדי לירות במי שיכנס ואני עמדתי אחריו, כי לא יכולתי להשאיר אותו שם לבד, וחשבתי איך אני קופצת על הילד אם קורה משהו ומגנה עליו בגופי. איכשהו הילדים הצליחו ליצור קשר עם כיתת הכוננות, והם הגיעו. למזלנו האירוע הסתיים בלי נפגעים".
26 שעות הם היו בממ"ד, כשאבי המשפחה קופץ מדי כמה שעות לבדוק שהכל בסדר. מדי פעם, כשהקליטה הסלולארית חזרה, הם קיבלו בקשות לעזרה, ותמונות מחרידות. למחרת בשבע בבוקר החליטו לצאת החוצה, להכנס לרכבים ולנסוע לכיוון המרכז ויהי מה. "ואז נחשפנו לגודל הזוועה. גופות ורכבים שרופים, גופות מוטלות בכל מקום, ריח נורא. ורק כשהגענו להרצליה עצרנו רגע כדי לנשום. ומאז נדדנו עם הקהילה עד שהגענו לדן אכדיה".
וכאמור, המדינה הודיעה לתושבי העוטף שעליהם לפנות את המלונות עד אמצע אוגוסט. "אנחנו מרגישים שנעשה לנו עוול על עוול", אומרת גיני. "אנחנו תקועים ב - 7 באוקטובר כבר עשרה חודשים ואין לנו את הכוחות הנפשיים לחזור לאזור מלחמה. פנינו למנהלת תקומה והודענו שבמצב הבטחוני הנוכחי אנחנו לא מתכוונים לחזור לקיבוץ. במהלך החודשים האחרונים התחננו שוב ושוב לדעת מה קורה איתנו ורק לפני שבוע, קיבלנו מתווה בלתי מתקבל על הדעת, שהתקציב לשכר דירה מדורג לפי כמות הנפשות בבית ומתומחר בחסר גדול.
"בגלל שהבן חייל, אנחנו נחשבים למשפחה עם ארבע נפשות. לפי המתווה, אנחנו אמורים לממן 10% משכר הדירה שעומד על 5000 שקלים בחודש. איפה אפשר למצוא דירות במחיר כזה, בפרק זמן של שבוע ולתקופה של עשרה וחצי חודשים, פרק הזמן שהמדינה מאשרת? שומעים שמדובר במפונים ומקפיצים את המחיר.
"חוץ מזה, אנחנו צריכים לחתום שבסוף עשרה וחצי החודשים אנחנו מתחייבים לחזור הביתה, ולקבל טיפול במרכז חוסן שיכין אותנו לחזרה. בפרק הזמן הלא אפשרי הזה, צריך להציג חוזה שכירות חתום, אישור שרשמנו את הילדים למוסדות החינוך, לו"ז בלתי אפשרי. רוצים להכריח אוכלוסיה מוכת טראומה לחזור לאזור מופגז עם אזעקות נגד רצונה".
התושבים דורשים מהמדינה למצוא פתרון הולם עבורם לשנה הקרובה, ולא לשלוח אותם לאזור שבו המלחמה עדיין נמשכת במלוא עוזה וחיילים נהרגים מרחק כמה קילומטרים בלבד מבתי הקיבוצים. "איכה הפכו נפגעים כבדים באירועי השבעה באוקטובר", תוהה עו"ד ווסר במכתב שצורף לעתירה, "מקורבנות ל'נטל' על המדינה האחראית הן לקורות אותם והן לשיקומם?". השאלה הכואבת הזאת, לצערנו, נשארת פתוחה.
תגובת מנהלת תקומה
ממנהלת תקומה נמסר בתגובה: "בהתאם להחלטת הממשלה, ב-15 באוגוסט עתיד להסתיים המענה המלונאי הניתן על ידי המדינה לתושבי יישובים שאין מניעה ביטחונית לחזרתם.
"בהמשך לצרכים ולבקשות שעלו ממשפחות בחבל התקומה שטרם שבו לביתם ושמרגישות שאינן מסוגלות בעת הזאת לחזור לחבל וזקוקות לתקופה נוספת של ריפוי ושיקום מחוץ לחבל, גיבשה מנהלת תקומה יחד עם משרד האוצר, משרד המשפטים וראשי הרשויות מתווה תמיכה ברשויות המקומיות בחבל שנועד בין היתר לסייע בהשתתפות בשכר דירה מחוץ לחבל למשפחות אלו וזאת עד ה-30 ביוני 2025.
"באמצעות המתווה, המנהלת מאפשרת השתתפות בשכר דירה למשפחה ובהשתתפות עצמית מצומצמת. המתווה מאפשר לאותן משפחות להגיע לביתן בחבל במהלך התקופה ואף מעודד זאת בכדי לשמר את הקשר עם הקהילות ולסייע בשיבה הביתה.
"המתווה גובש וטוייב בשיתוף פעולה עם רשויות החבל והוטמעו במסגרתו דגשים שונים שעלו. המנהלת תמשיך לפעול למען רווחת התושבים, חזרתם הביתה ושיקום, פיתוח ושגשוג החבל. כלל הפניות בקשר למתווה לרבות העתירה ייבחנו ויענו במישרין על ידי הגורמים הרלוונטיים, ככל שיהיה בכך צורך".