שמואל סלבין: אם ישלחו את קרנות הפנסיה לבורסה, נשקיע בעיקר באג"ח ממשלתיות

בקרנות הפנסיה ההסתדרותיות החלו בשבוע האחרון במאבק על הנכס העיקרי שנותר בידיהן - ניהול קרנות הפנסיה. הרצון של האוצר למנות מנהלים מורשים לקרנות (ההלאמה) הוא בבחינת סדין אדום מול עיניו של עמיר פרץ וחבריו בהסתדרות. אין קרנות, אין הסתדרות - זו המשוואה שהם מכירים. הטיעון המרכזי של קרנות הפנסיה כיום הוא שהאוצר מתאר גירעון בהיקף דמיוני לעומת הגירעון האמיתי.



"האוצר צריך להציג בעיות באופן אמיתי", אומר יו"ר קרן הפנסיה מבטחים החדשה, שמואל סלבין. לדבריו, "משרדי רו"ח גדולים מעריכים כי בשלוש קרנות הפנסיה ההסתדרותיות הישנות יש גירעון של 36.6 מיליארד שקל, מדוע האוצר טוען שיש להן גירעון של 105 מיליארד שקל? יש לי מחקר של דן שפרינצק הקובע שאם מצמידים את השכר הקובע לפנסיה רק למדד, בלי תוספת 2% עליה הוחלט, הקרנות הוותיקות יהיו מאוזנות".



לפני כשבוע בישר משרד האוצר כי הוא הולך לערוך רפורמה מקיפה בענף הפנסיה בישראל. מהות הרפורמה היא הלאמת קרנות הפנסיה, שלטענת האוצר סובלות מגירעון של 137 מיליארד שקל. המדינה תזרים כ-70 מיליארד שקל לסגירת 50% מהגירעון, ו-50% הנותרים יושלמו על ידי עמיתי הקרנות, שיפרישו עוד 2% משכרם, המעסיקים שיפרישו עוד 1% והעלאת גיל הפרישה ל-67. כמו כן רוצה האוצר להפסיק להנפיק איגרות חוב מיועדות לקרנות הפנסיה החדשות ולשלוח את כספי העמיתים, כ-14 מיליארד שקל, לשוק ההון עם הבטחה לשמירת הקרן בלבד.



בין האוצר לקרנות הפנסיה ניטש ויכוח חשבונאי על גודלו האמיתי של הגירעון של קרנות הפנסיה הוותיקות. לכולם ברור שהגירעון גדול, וכולם מסכימים כי הוא נוצר בעיקר בשל חישובי אקטואריה (סטטיסטיקה) לא נכונים ובשל הטבות שניתנו בעיקר לעולים חדשים ולקבוצות לחץ - ואולם גודל הגירעון אינו ברור.



הוויכוח ניטש סביב הריבית לפיה מהוונים את הגירעון. קרנות הפנסיה טוענות כי יש לחשב את הגירעון לפי הריבית שהובטחה לאיגרות החוב המיועדות שהן מקבלות, כלומר 5.57% צמוד למדד, ואז הגירעון הוא כ-60 מיליארד שקל. האוצר טוען שהריבית הנכונה לבדוק את הגירעון היא 3.5%, ולכן הגירעון האמיתי הוא כ-137 מיליארד שקל.



"האוצר טוען שהסבסוד של האג"ח המיועדות של הקרנות החדשות בריבית של 5.05% צמוד למדד עולה לו 1.2 מיליארד שקל בשנה. בדקתי את תשואות האג"ח הממוצעות בחמש השנים האחרונות וגיליתי שהוא עומד על 5.2%, כלומר אין כאן סבסוד בכלל", אומר סלבין, ששימש בעבר מנכ"ל משרד האוצר.



סלבין פירט את האסטרטגיה שתאפיין את השקעות קרנות הפנסיה בעתיד: "מישהו חושב שאני כמנהל קרן פנסיה חדשה, אם ייקחו ממני את איגרות החוב המיועדות אכנס לבורסה? כאיש אחראי אכנס אולי למניות של 12-10 חברות גדולות. אני מוכן להשקיע בתשתיות, כמו חוצה ישראל ומתקני התפלת המים, שם ישנה תשואה של 8%-7% צמוד למדד המובטחת על ידי המדינה".



"את רוב הכסף אשקיע באיגרות חוב ממשלתיות בבורסה, אני מעריך שהגירעון של הממשלה יהיה גדול בשנים הקרובות - היא תאלץ לגייס הרבה כסף מהבורסה ואז הריבית תעלה", אומר סלבין, "אני לא לוקח סיכונים בשוק ההון ומשקיע רק סולידי. אם האוצר חושב שקרנות הפנסיה יחיו את שוק ההון - הוא טועה".



סלבין אינו פוסל לחלוטין את הרפורמה שמציע האוצר. לדבריו, הוא מוכן לנהל מו"מ על העלאת גיל הפרישה ועל הגדלת ההפרשות החודשיות של העובדים.



נראה כי האוצר וקרנות הפנסיה הולכים להתנגשות. האוצר רוצה לנהל את הקרנות כי הוא מאמין שיוכל לבטל את הגירעון הענק ולייעל את הקרנות. ההסתדרות סבורה שהמנהלים המורשים יהיו מחויבים פוליטית לאוצר ולא לעמיתים. באוצר סבורים כי מנהלי הקרנות כיום מחויבים פוליטית לעמיר פרץ ולאו דווקא לעמיתים. הכל, ככל הנראה, פוליטי.