בימים האחרונים עסוקה התקשורת בשאלת מיליון הדולר כן סער לא סער כמחליפו של יואב גלנט כשר הביטחון. החלפתו נשקלת מסיבות פוליטית בלבד, כי הוא לא הרקדן האוטומטי של נתניהו. החלפת שר הביטחון בעיתוי הנוכחי היא פיגוע מיקוח.
אבל במקום לעסוק בשר הביטחון האם לא הגיע הזמן לעסוק במשהו מקורי יותר והוא תפקודו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'? בעוד שנתניהו וסביבתו מתים להדיח את גלנט האם הם העלו על דעתם להחליף את שר האוצר שנזקו לביטחוננו הכלכלי אינו טעון הוכחה?
תהרגו אותי אבל אני לא מבין מה בער לסמוטריץ' לדרוש עם הקמת הממשלה את התפקיד שאיש ממנו חי עוד לא חזר. האחרונים ברשימת השורדים היו ישראל כץ ומשה כחלון. ואולי נתניהו באמת רצה לשרוף את סמוטריץ' אבל בינתיים אנחנו נשרפים.
עם האצבע על השיבר הצליח סמוטריץ' לסדר עירוי כספי מוגדל להתנחלויות וכמובן כספים קואליציוניים לסקטור החרדי ועטף את זה באריזת שוויוניות. עד כאן רשימת הצלחותיו. בכל הנוגע להתנהלות השוטפת באוצר המעניינת את כל עם ישראל מדובר בכישלון טוטלי.
"אני חושב שאנחנו מנהלים את הכלכלה היטב. הכלכלה נכנסה בחוזקה למלחמה ותצא ממנה אף יותר חזקה", אמר השבוע בראיון ל-YNET והאתר עמד לקרוס על יושביו. על הביקורת בהיעדר תקציב הטעים: "אני לא בטירונות ועם כל הכבוד, יוגב גרדוס לא אומר לי מתי לפתוח שעון ולקבוע לי לוחות זמנים".
אז שר האוצר שב וחשף מערכת יחסים עכורה על בכירי האוצר, כמו הממונה על התקציבים והיועץ המשפטי, שאותם אינו רואה ממטר. בפעמים אחרות הוא הטיח בהם עלבונות עד שנדרש על ידי מנכ"ל האוצר שהוא בעצמו מינה להתנצל בפניהם.
סמוטריץ' קשוב הרבה יותר לנתניהו ויועציו הכלכליים, מאשר לפקידי האוצר ולנגיד בנק ישראל. בעצם הוא מתפקד כסגן שר האוצר והשר האמיתי הוא נתניהו. הוא פיקח כינשוף ומבין שעתידו הפוליטי תלוי בראש הממשלה.
לתסכולם של פקידי האוצר הוא מתואם אתו ולכן אין שום יזמה מבית היוצר של אגף התקציבים. אף מהלך רציני לא יבוצע ללא הסכמת ראש הממשלה. לכן ויתר לדרישת דודי אמסלם ולבקשת נתניהו על האחריות לרשות החברות הממשלתיות. לכן הוא לא מעז לבצע שום מהלך מיסוי.
בקרוב ימלאו לו שתי שנות כהונה בתפקיד. ברוח האולימפיאדה המשק ביצע בתקופתו פליק פלאק שלא היה מבייש את המתעמלת סימון ביילס. אז נכון שיש נסיבות מקלות כמו המלחמה בעזה, אבל המהפכה המשפטית שפגעה בהייטק היא מבית היוצר של ממשלתו על מלא.
וחוץ מזה במקום לנקוט בצעדים מחויבי מציאות בעקבות המלחמה כמו התייעלות וסגירת משרדים, הוא הצטיין במהלכי הישרדות. התוצאה עצובה. אנחנו מקבלים דחייה בלוח הזמנים לאישור תקציב 2025 ולא יעזרו הצעקות. קיימת גם השתהות בתיקון עיוותי מיסים, הזנחת הטיפול ביוקר המחייה, והירתמותו להתחמקות מגיוס תלמידי ישיבות.
מאידך הפעיל סמוטריץ' מנגנון סחיטה באיומים כנגד המערכת הבנקאית הנמצאת בבעלותנו. הצליח לשדוד ממנה 2.5 מיליארד שקל ועוד הוא מתרברב על כך.
התוצאה העצובה שכל כל אלה היא שהגירעון זינק, יחס חוב תוצר עלה, הצמיחה בירידה והריבית בעלייה. חברות דירוג האשראי הבינלאומיות הפחיתו את דירוג המשק ומדברים על הפחתה נוספת אם תיפתח מלחמה בצפון.
כששר האוצר מפנטז על כך שהמשק יצא מחוזק מהמלחמה, אני מת לדעת איזה תוסף הזיה צירף לארוחה. אז אם יש לנו כישלון מפואר כזה, האם לא הגיע הזמן לשנות את השיח ולדבר על החלפת שר האוצר?
לפי הסכם הרוטציה שנקבע עם הקמת הממשלה בנובמבר 2022, סמוטריץ' אמור לעזוב את תפקידו ולהיות מוחלף על ידי אריה דרעי או מי ממפלגת ש"ס. מועמדים ראויים מש"ס לתפקיד כמו שרי הבריאות העבודה והפנים לא חסרים. חבל שדרעי עצמו לא יכול לכהן כשר בגלל הרשעתו.
אם דרעי לא מעוניין, אז במסגרת ריענון המשרדים ניתן לשקול את מינויו של שר האנרגיה אלי כהן לתפקיד. במקור הוא היה ממילא מיועד לתפקיד, אך בגלל לחצים פוליטיים ויתר. כניסת סמוטריץ' למשרד האנרגיה והתשתיות תסייע לנו לנתב את האנרגיה העודפת למקומות נכונים.