וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

השופט קבע: "הרווארד הכשילה את הסטודנטים היהודים שלה"

עו"ד דפנה שמואלביץ

עודכן לאחרונה: 12.8.2024 / 10:14

לקראת החזרה ללימודים במוסדות החינוך הגבוהים בארה"ב, גורמי השלטון, המעסיקים, מוסדות החינוך היוקרתיים ואזרחים מהשורה, פועלים לאימוץ מדיניות מחמירה בנוגע לגילויי אנטישמיות. האם זה יעזור? פרשנות

משטרת ניו יורק מפנה את המפגינים שהתבצרו באוניברסיטת קולומביה, 1 במאי 2024/תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים

נזקי מדיניות היד הרכה והמבליגה נגד המחאות הפרועות נגד ישראל בארה"ב, הביאו להחלטה על שינוי מדיניות שלטוני, לצד מעבר של מעסיקים מספיגה והבלגה לנטילה יוזמה, החמרת האכיפה והענישה כנגד התבטאויות, הפגנות ופשעי שנאה אנטישמים או אנטי ציוניים.

בנוסף, קבוצות סטודנטים, עובדים וארגונים יהודים ופרו ישראלים עסוקים בהיערכות להשבת מלחמה רב חזיתית נגד קבוצות המחאה הפרו פלסטיניות הפרועות ובעמידה על המשמר מצד מעסיקיהם או מוסדות החינוך בהם הם לומדים או עובדים על זכותם לסביבת עבודה מוגנת.

נסקור את הצעדים שנעשו ונעשים במהלך החודשםי האחרונים, שגם כוללים את חופשת הקיץ באוניברסיטאות בארה"ב.

במישור החקיקתי, ב-1.5.24 עברה בקונגרס האמריקאי הצעת חוק המאמצת את ההגדרה המרחיבה לאנטישמיות, הכוללת גם אנטי-ציונות, והוגדרה כאפליה אסורה שמחייבת מעסיק שלא פועל נגדה בפיצויים. החוק טרם אושר בסנאט, אולם כבר אומץ על ידי 37 מדינות. איווה אף הוסיפה חקיקה שאוסרת החרמת מוצרים ישראליים ופלורידה העבירה חוק להגברת אמצעי הביטחון להגנה על מוסדות יהודים.

כך נראים כעת הנתונים ביחס לאימוץ הגדרת האנטישמיות הרחבה במדינות ארה"ב:

המדינות שאימצו את ההגדרה המרחיבה. מערכת וואלה, צילום מסך
המדינות שאימצו את ההגדרה המרחיבה/צילום מסך, מערכת וואלה
מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. רויטרס
הפגנה באוניברסיטת עילית בארה"ב. "הרווארד הכשילה את הסטודנטים היהודים שלה", קבע השופט/רויטרס

ההגדרה המרחיבה אומצה במקביל ע"י מדינות רבות בעולם, ארגונים בינלאומיים ומוסדות רבים, ערים מובילות וחברות מסחריות גדולות במהלך השנה האחרונה.

במישור השלטוני, ועדת החינוך של הקונגרס שהחלה בניהול חקירה נגד הרווארד, אוניברסיטת פנסילבניה, קולומביה, UCLA, סטנפורד ומוסדות לימוד רבים נוספים, החילה על כל המוסדות חובות דיווח על הטיפול בתופעה ואכיפת אמצעים מחמירים כנגד התנהגות פוגענית מצד מרצים, בעלי תפקידים וסטודנטים כלפי מיעוט יהודי.

בין היתר, דרשה הוועדה מהרווארד ומקולומביה להציג בפניה את דוחות התרומות הכספיות שקיבלו, כולל שמות הגופים התורמים. שני המוסדות סירבו להעביר את המידע וכרגע עומדת הצעת החלטה והצעת חוק לשלול מהם את המימון הציבורי עקב חוסר שיתוף פעולה עם החקירה.

גם במישור המשפטי כבר אומצה פרשנות מרחיבה להגדרת אפליה אסורה, באופן הכולל אנטי ציונות. כך, בפסק דין שניתן ביום 6.8.2024, על ידי בית המשפט הפדרלי בבוסטון, נדחתה בקשת אוניברסיטת הרווארד לסלק על הסף תביעה של סטודנטים יהודים שטענה שהיחס השונה כלפיהם מצד הרווארד, והימנעותה מנקיטת פעולות לשמירת בטחונם האישי, הדרתם, האיומים נגדם והגבלת חופש התנועה שלהם - מהווה אכיפה בררנית, הסותרת את קוד ההתנהגות של המוסד..

השופט הגיע למסקנה, כי "הרווארד הכשילה את הסטודנטים היהודים שלה" ולכן יש לברר את תביעתם לפסיקת פיצוי כספי משמעותי בגין אפליה פסולה. יש לציין, כי תביעה דומה נגד MIT נמחקה, לאחר שהוכח כי בעקבות החקירה בקונגרס, שינתה האוניברסיטה את כללי ההתנהגות ופעלה לאכיפת ענישה כנגד מוחים פרו פלסטינים מתפרעים, עד כדי איסור פעילות קבוצות מטעמם והשעיית חלקם מהלימודים.

אוניברסיטת NYU, שנתבעה על ידי סטודנטים יהודים באותה עילה, הגיעה לפשרה במסגרתה אימצה את התיקון לחוק, והתחייבה לנקוט באמצעים יעילים להבטחת מניעת פעולות וביטויי שנאה מצד מרצים וסטודנטים כלפי יהודים.

שינוי תודעה

פעילות נוספת, שלא מקבלת דגש רחב בתקשורת, היא ההיערכות המשותפת - במימון ארגונים יהודים, נוצרים ואחרים - למפגשי הדרכה ולימוד של קבוצות סטודנטים המתנגדות לאנטישמיות, או לפעילות הפרועה בקמפוסים המפריעה לשגרת הלימודים, ובכלל - לפגיעה בערכי התרבות הדמוקרטיים.

במהלך הקיץ נערכו השתלמויות והדרכות בוושינגטון, בהן השתתפו מאות סטודנטים מ-154 מוסדות. תוכן הלימוד כלל הרצאות על השואה; החלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל, לצד מדינה פלסטינית; צמיחת תנועת החמאס לאחר מלחמת ששת הימים, שמטרתה השמדת היהודים וכיבוש ישראל, שהביאה לסירוב עיקש מצידם להצעות רבות לחתום על הסכמי שלום ברוח החלטת האו"ם..

בנוסף להקניית ידע היסטורי חשוב, נערכו ביקורים של משלחות סטודנטים וארגונים שונים בישראל, שכללו סיורים באזורי טבח ה-7 באוקטובר, הכרת גבולות המדינה ואזורי החיכוך והתרשמות מאורח החיים הליברלי של מיעוטים בישראל. בצד זאת, נערכו פעילות רבות של מפגשים עם משפחות החטופים והקהילה הבינלאומית, נערכו סיורים במחנות הריכוז בפולין וגרמניה, והורחב מערך ההסברה האזרחי ברשתות החברתיות.

במישור התקשורתי, נערכו מחקרים בלתי תלויים (מצד חוקרים בארה"ב, אוסטרליה, מכוני מחקר בינלאומים, ואפילו ועדות באו"ם) על פשעי הזוועה של ה-7 באוקטובר, נבדקו ונשללו נתוני דיווח מופרזים ומוכפלים על היקף ההרוגים האזרחים במלחמה בעזה, והוגשו תלונות ותביעות על דיווחים כוזבים או מוטים מצד כלי תקשורת מגמתיים, שתרמו להאצת הגל האנטישמי. אלו הביאו לפיטורי עורכי חדשות, מגישים, פרשנים וכותבי טורים ברשתות מובילות כמו BBC ,CNN, ניו יורק טיימס ועוד.

במקביל, הוגבר הפיקוח על הרשתות החברתיות והופעלה רגולציה על תכנים ומסרים שמועברים בהן. בתוך כך, התגלה קשר ישיר בין תלונות על אנטישמיות שהוגשו ע"י עובדי טיק טוק וה-BBC נגד המעסיקים, לבין התוכן המופץ מטעם הארגון. מחקר חדש גילה, כי גם כאן חלק רב ממידע מסית ושקרי מופץ על ידי בעלי חשבון מזויף במימון איראני.

המאהל הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה, 26 באפריל 2024. רויטרס
המאהל הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה, 26 באפריל 2024/רויטרס

במקומות העבודה הורחב ארגז הכלים למלחמה באנטישמיות. דבורה ליפשטדט, הממונה מטעם ממשל ביידן למלחמה באנטישמיות, הכינה מדריך קצר שהופץ למעסיקים על ידי 30 מדינות בעולם. מעסיקים יזמו רענון של כללי ההתנהגות בעבודה, בין היתר ע"י מינוי מנגנון מואץ לתלונות, החמרת הענישה, עד כדי פיטורים מידיים ופרסומם,כפי שעשתה גוגל לכ-50 עובדים; או רשת טלוויזיה גרמנית למגישה מטעמה; משרדי עורכי דין מובילים ושופטים פדראלים הודיעו על אי קליטת מועמדים שנטלו חלק במחאות אנטישמיות לא חוקיות באוניברסיטאות. הוקמו מאגרי מידע על מועמדים לעבודה בעלי רקע אנטישמי כשממחקר שנערך לאחרונה התברר כי לפחות 25% מהמעסיקים בארה"ב עושים בהם שימוש מסנן.

בחלק מהמדינות הממשל פעל להגביר את ההגנה על יהודים. כך למשל מושל פלורידה הנחה את כל הקולג'ים להקים ועדות בדיקה במאגרי האנטישמיות המתעדכנים, לפני אישור רישום של סטודנט ללימודים. אוניברסיטת קולומביה בוחנת הרחבת סמכויות המשטרה הפנימית מטעמה, כך שתכלול סמכות מעצר, והביאה לאחרונה להתפטרות של שלושה דקאנים שהיו צד להתכתבות אנטישמית שנחשפה בציבור. אוניברסיטת פנסילבניה הוציאה לפני כמה חודשים כללי התנהגות מחייבים, הכוללים איסור על אמירות אנטישמיות ואנטי ציוניות, ואף איסור על שימוש בלוגו או שם המוסד ברשתות חברתיות שלא במסגרת העבודה, ופירוט הענישה.

ארגוני עובדים בעלי מסר אנטישמי זומנו לחקירה בקונגרס, נאלצים להתמודד עם נטישת חברים, תלונות ותביעות, וכעת תלויה ועומדת תביעה בפני בימ"ש העליון האמריקאי של 6 חברי סגל אקדמי מ CUNY (האוניברסיטאות הציבוריות של ניו יורק) על זכותם להפסיק לשלם לארגון הפרופסורים מיסי חבר, לאור עמדתו המפלה נגדם.

עו"ד דפנה שמואלביץ. לירן שחר,
שמואלביץ. גם הארגונים הפרו-פלסטינים ניצלו את חופשת הקיץ להיערכות למתקפה מחודשת/לירן שחר

המעסיקים העלו הילוך

מנגד, גם הארגונים הפרו-פלסטינים ניצלו את חופשת הקיץ להיערכות למתקפה מחודשת, והמשיכו בהפגנות במקומות שונים, כגון: שריפת דגלי ארה"ב מול בניין הקונגרס בעת נאום ראש הממשלה נתניהו, וחגיגת הרג 12 ילדים דרוזים על ידי חזבאללה בכיכר טיימס בניו יורק.

בעתיד הקרוב, המלחמה נגד מפיצי הדעה האנטי-ישראלית צריכה להתמקד בבתי הספר, לאור פרסום הצהרות אנטישמיות בוטות מטעם ארגוני המורים המובילים בארה"ב, שאף הודיעו על הכללת לימודי פלסטין במסגרת תוכנית הלימודים. יש לשער, שגם נושא מסוכן זה יטופל ע"י בקרוב על ידי הקונגרס או הממשל.

אסור לשכוח שהאנטישמיות היא וירוס: היא נעלמת, משנה צורה אבל חוזרת לתקוף. אי אפשר להמציא חיסון נגדה, אבל אפשר בהחלט לצמצם את התפשטותה.

הכותבת היא שותפה מייסדת במשרד דפנה שמואלביץ ושות', משרד בוטיק בדיני עבודה המייצג מעסיקים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully