עובדי ההייטק בוחנים מעבר לחו"ל והכיס של כולנו עומד להיפגע: דו"ח "תרומת ההייטק להכנסות המדינה" של רשות החדשנות ומשרד האוצר שפורסם היום (ג') מציג עד כמה עובדים אלה נדרשים לכלכלה הישראלית, שתעשיית הטכנולוגיה הולכת ותופסת בה נתח משמעותי.
על פי הדו"ח, תקבולי המיסים מענף ההייטק היוו 24% מסך הכנסות המדינה ממיסים לשנת 2021, כאשר 85% מהם נבעו ממס שנגבה משכר כ-417 אלף עובדי הענף. המשמעות היא, שכעשירית (9.7%) מכלל כ-4.3 מיליון העובדים במשק הניבו חמישית (כ-20%) מהכנסות המדינה.
בחינת נתוני מס ההכנסה לשכירים אף מעלה את תרומתם ומראה כי עובדי ההייטק שילמו כ-21.8 מיליארד שקל מיסים בשנת 2021, אשר היוו כ-36% מסך המיסים שנגבו משכירים בשנת 2021, שעמדו על כ-61 מיליארד שקל.
מדובר בעלייה של כ-66% בתשלומי מס ששילמו עובדי ההייטק לעומת 12.6 מיליארד שקל מס שנגבו מהם בשנת 2016. שאר עובדי המשק שילמו יחד כ-31 מיליארד שקל לאותה שנה, שמאז עלו, כאמור, לכ-39 מיליארד שקל בשנת 2021.
יותר מפי 6 מס ביחס לעובד ממוצע
נתוני הרשות פורטים, כי עובד או עובדת הייטק שילמו בממוצע 6,966 שקל מס חודשי בשנת 2021, שהם פי 6.3 מכמות המס החודשי הממוצעת ששילם בממוצע עובד או עובדת בשאר ענפי המשק, שעמדה על 1,112 שקל לעובד.
בחישוב שנתי שילם עובד הייטק ממוצע של 83,592 שקל מס, שהם 70,248 שקל יותר אל מול 13,344 שקל מס ממוצע שנתי ששילם עובד בענפי המשק האחרים.
כמה כסף נכנס בסופו של דבר לקופת המדינה? הנתון האחרון לסך הכנסות המדינה מכלל המיסים הקשורים בעובדי ההייטק הינו לשנת 2020 ומראה גבייה של 32.5 מיליארד שקל, המהווים כ-8% מכלל המיסים שנגבו על ידי המדינה לאותה שנה - 416.6 מיליארד שקל.
סך תקבולי המס מעובדי ועובדות ההייטק לשנים 2016-2021 עמד, על פי דו"ח רשות החדשנות, על כ-100 מיליארד שקל.
נתון הגבייה מהעובדים כולל הן את מס ההכנסה המוטל על משכורת העובדים, הן 5% מס רווחי הון ששילמו העובדים בגין רווחים שצברו מאופציות או מכירת מניות שקיבלו מהמעביד, והן 29% דמי ביטוח לאומי ששולמו על כל עובד, הן ממנו והן ממעסיקו.
העובדים האחרים במשק נשארו מאחור
מס הכנסה הינו דיפרנציאלי וכמות המיסים על עובדי ההייטק עלתה לאור העלייה בכמות המשרות והשכר בענף. נתוני הרשות מראים כי שיעור המשרות בחברות ההייטק עלה ל-9.3% בשנת 2022 אל מול כלל המשרות במשק לעומת כ-7.5% בשנת 2011.
השכר החודשי בענף עלה גם הוא, כאמור, ועמד על כ-27.8 אלף שקל בשנת 2022, לעומת כ-17 אלף שקל בשנת 2011.
אך בעוד שכר עובדי ההייטק קפץ, שאר עובדי המשק לא הצליחו להדביק את הפער ההולך ומתרחב, שעמד על פי 2.7 בשנת 2022, לאחר שהתרחב מפי 2.1 בשנת 2011. יש לציין, כי ביקוש גבוה בענף ההייטק מסייע גם לשאר עובדי המשק, שמעסיקם מתחרה עליהם אל מול תנאי ושכר ההייטק.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, התייחס לדו"ח הרשות ואמר לוואלה כסף, כי זו "פעם ראשונה שמנסים לכמת מה זה אומר שההייטק הוא 'הקטר של המשק' והממצאים די מדהימים - התעשייה אחראית לכרבע מהכנסות המדינה ממיסים, ובבחינת מיסים על שכר - מדובר בכשליש.
"בחינת התעשייה לאורך ציר הזמן אף מראה כי חלה עלייה של כ-66% בתשלומי המס של השכירים בתעשיית ההייטק, המדגישה את הן חוזק האקוסיסטם המקומי והן את החלק העולה של תרומת העובדים לתקציב המדינה, לכולנו."
נתוני דו"ח הרשות מדגישים לא רק את חשיבות ענף ההייטק לקופת המדינה, אלא בעיקר את הצורך בהכשרת עובדים מקומיים עבורה, לצד הצורך בהכוון הקמת תשתית חינוכית ומעשית ייחודית שתבדל ותאפשר המשך יתרון לתעשיית הטכנולוגיה הישראלית אל מול מתחרותיה בעולם.
הרשות אף ציינה בהמלצותיה, כי "חשוב לוודא שהתעסוקה בהייטק ממשיכה לצמוח וכי מספר העובדים בענף ההייטק שומר לפחות על חלקו היחסי מתוך כלל המועסקים בישראל. לאור חשיבותם של עובדי ועובדות הענף, צעדי המדיניות המרכזיים צריכים לעסוק בעיקר בהשפעתם הפוטנציאלית על התעסוקה."
לשאלה מדוע לא הוזכרו בדו"ח כלל האתגרים עימם מתמודד כיום ההייטק הישראלי דוגמת גיוסי המילואים הארוכים כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, דיווחי החברות המקומיות לעלייה בבקשות לרילוקיישן מצד העובדים, ועוד, ענה בין כי "פירטנו אותם בדו"ח הקודם שהוצאנו לפני כחודש וחצי (דו"ח מצב ההייטק 2024).
"בדו"ח הנוכחי אנו חוזרים על עיקרי ההמלצות מהדו"ח הקודם, בין היתר הצורך להגדלת השקעות הממשלה בהייטק המקומי.
"אזכיר כי בתקציב 2024 זיהינו ויצרנו מספר מהלכים אסטרטגים להתמודדות עם אתגרי ההייטק המקומי, ביניהם השקת 'קרן יוזמה', שתשקיע בחברות הזנק כ-160 מיליון דולר, לצד מוסדיים שישקיעו כ-2.4 מיליארד שקל. כך חברות בשלבים המוקדמים לא יהיו תלויים בהימצאות או היעדרות משקיעים זרים.
"כיום עובדים לקראת תקציב 2025 על עוד סידרה של מהלכים המחייבים גיבוי תקציבי, ולמרות הגירעון הצפוי, חשוב שהממשלה תשקיע בתשתיות מו"פ של המדינה, תיצור מיסוי נכון עבור התעשייה, ועוד. אלה ועוד נמצאים כיום בעבודה במשרד האוצר, וכשניתן יהיה לברך על המוגמר היידע גם את הציבור.
"אך המסר הוא שלא ניתן להניח שמה שהיה בתעשיית ההייטק עד עתה הוא גם מה שיהיה בה, שכן התעשייה המקומית נמצאת תחת מכלול סיכונים, ועל המדינה לפעול לשמור על השקעותיה בתחום".
בנושא הקולות העולים מתוך התעשייה המקומית וקוראים לעזוב את ישראל, ובכללם דיווח החברות על עלייה ברצון עובדים לרילוקיישן ענה בין: "לפני 10-15 שנה חברות הזנק היו קמות רק בעמק הסיליקון בארה"ב ובישראל. אך כיום, כל המדינות המפותחות למדו והעתיקו את המודל הישראלי ומשקיעים בפיתוח של הייטק אצלם.
"לכל בירה אירופאית, לדוגמה, יש סצנת הייטק מפותחת. גם בארה"ב תעשיית ההייטק כבר אינה מוגבלת רק לעמק הסיליקון, והתחרות היא כלל עולמית. על מה מתחרים? על כספי המשקיעים, על היזמים, על העובדים שמקבלים אשרת עבודה בקלות יחסית, וכיום כל יזם וכל חברה עושים מעין שופינג למקום בו הכי נכון להם להקים את חברת ההזנק שלהם.
"לעת זו אני לא רואה איזו נזילה היסטרית של אנשים וגם לא של חברות, ומקווה גם שלא נראה. בסופו של יום כל יזם וכל מנכ"ל צריכים לעשות את המקסימום כדי שהחברה שלהם תצליח. ובישראל יש את כל התנאים הטובים להצלחת חברות הטכנולוגיה.
"ישראל הייתה ונשארה כאחת משלושת או חמשת המקומות הראשונים ברשימת המדינות בעלות התשתית היעילה והנוחה להקמת חברות הייטק, וזה נובע מכלל התנאים הקיימים כאן. הטענה שלי היא, שאם לא נמשיך להשקיע בכל הדרוש לתעשייה נאבד את המובילות.
"לא מספיק להקים פה סטארטאפים, צריך להשקיע כדי שיגדלו פה חברות כמו צ'ק פוינט או וויקס"
התחרות על המשאב האנושי הישראלי, עם זאת, אינה כוללת את כלל האוכלוסיות בישראל. מידור חלקן מתעשיית ההייטק המקומית מוצג בנתוני הדו"ח, המראים, בין היתר, כי רוב המשרות בענף מוצעות בחברות הייטק בתל אביב.
הנתונים מראים עוד כי גברים משתכרים בענף כ-54% יותר מנשים, וכי בעוד מי שמגדירים עצמם יהודים מרוויחים שכר חודשי ממוצע של כ-27.2 אלף שקל, ערבים מרוויחים כ-7,900 שקל פחות, וחרדים כ-10,600 שקל פחות.
לצד כל זאת, יש לציין כי מבין המגדירים עצמם יהודים, ישנם אלו שעברו מסלול הכשרה צבאי המאפשר להם להגיע לשכר זה, ואף גבוה מזה, מיד עם קליטתם בחברות ההייטק, לאור הניסיון המעשי שנצבר עת שירותם הצבאי, בעוד שאר האוכלוסיות מתחילות מבסיס שונה.
בהקשר זה ממליצה הרשות "לפעול להרחבת בסיס התעסוקה הפוטנציאלי של ההייטק הישראלי", ומציינת כי "על מנת לצמצם את הפערים, להגדיל את הרווחה של האוכלוסיות בתת-ייצוג ולשפר את רמת החיים הכללית במדינה, יש לאפשר ולעודד מעבר של אוכלוסיות בתת-ייצוג להייטק."
ומה לגבי חברות ההייטק עצמן? הרשות מציינת כי חברות הענף תורמות כ-15% לקופת המדינה במס חברות בהשוואה ל-30% ביתר ענפי המשק, ומסבירה את הפער בסטארטאפים שאינם רווחיים, ולפיכך אינם משלמים מס, ומחברות הנהנות משיעורי מס מופחתים במסגרת חוק עידוד השקעות הון. ההכנסות ממס חברות על חברות ההייטק עמד, לפיכך, על כ-5.8 מיליארד שקל בלבד.
לצד זאת, יש לציין כי בישראל פועלו 6,980 חברות הייטק, המהוות כ-4% בלבד מכלל החברות במשק, וכי מס החברות ששילמו היווה 14% מסך מס החברות שנגבה בשנת 2020.
הרשות גם מציינת, כי תשלומי המס ששולמו על ידי חברות ההייטק גדל פי 3.3 תוך עשור לעומת תשלומי מס של 1.6 מיליארד שקל בשנת 2010, וכי באופן יחסי קצב העלייה בתשלומי מס חברות על ידי חברות ההייטק היה גבוה משאר החברות העסקיות במשק.
הרשות גם מדגישה את חשיבות החברות הבינלאומיות הפועלות בישראל ומציינת כי למרות שהן מהוות כ-7% בלבד מחברות ההייטק הפועלות בישראל, הן מכילות כ-27% מכלל המשרות במשק ומשלמות כשליש מהמיסים המועברים לקופת המדינה הן מעובדים והן במס חברות.
לצד זאת, הרשות אינה ממליצה להגות מדיניות שתגדיל את מספרן ומציינת, כי "למרות חשיבותן הגבוהה של החברות הרב-לאומיות לאקוסיסטם הישראלי, אין מקום בעת הזו לייצר מדיניות להגדלת מספרן באופן יזום."
אך היא כן רומזת לחסמים אפשריים להגעת חברות בינלאומיות נוספות: "עם זאת", נכתב בדו"ח, "יש מקום לבחון אם קיימים חסמים לפעילותן של חברות רב-לאומיות משמעותיות שטרם פועלות בישראל, אם תרומתן לתחום בישראל תהיה גדולה".