לראשונה ביהמ"ש קבע בעצמו את גובה הקנסות שהמשרד להגנת הסביבה הטיל על עסקים שהפרו חוקי סביבה ולא לפי המדרג שקבוע בחוק או בהחלטת המשרד הממשלתי שהטיל את הקנס. כך עולה מפסק דין של בית המשפט העליון השבוע לפיו, עיצום כספי (קנס) שהטיל המשרד להגנת הסביבה נגד יקב ותיק על ביצוע 6 הפרות בחוק היתר רעלים - יקטן מכ-1.2 מיליון שקלים ל-600 אלף שקלים.
לפני כשנתיים וחצי סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה הטיל על יקבי כרמים שישה קנסות בסך כולל של מיליון ו-175 אלף שקלים בגין 6 הפרות של תנאים בהיתר רעלים ביניהם אחסון רעלים, החזקת גופרית דו חמצנית בכמות פי 4 מהמותר, הפרת תנאים בהיתר רעלים ועוד.
לאחר שבאי כוחו של היקב, עורכי הדין קובי בר לב ועידית קירזון ממשרד בר-לב המתמחה באיכות סביבה ורישוי עסקים, ערערו על גובה העיצומים, בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי על המשרד הגנת הסבבה להזמין את בעלי היקב לשימוע לפני קביעת גובה הקנסות.
המשרד להגנת הסביבה ערער לבית המשפט העליון על פסיקת המחוזי, בטענה כי למשרד להגנת הסביבה ישנה סמכות להטיל קנסות ללא הליך שימוע.
ההרכב בעליון בהשתתפות השופטים יצחק עמית, השופטת דפנה ברק-ארז והשופטת רות רונן פסקו כי יש לבטל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי וכי בית המשפט הוא זה שיקבע את גובה הקנס לפי שיקול דעתו לאחר שהצדדים ישמיעו טיעוניהם.
באי כוחו של היקב, טענו בין היתר שניכרת "עודף מוטיבציה" להחמיר מאוד עם היקב בהטלת עיצומים נפרדים, כשיש ביניהם כפילויות ברורות, בעצם הטלת אותו עיצום כספי פעמיים. לדבריהם החלטת המשרד להגנת הסביבה להטיל על היקב את כלל העיצומים הכספיים היתה שגויה, עובדתית ומשפטית כאחד, שרירותית לחלוטין, נגועה בחוסר סבירות ואינה מידתית באופן קיצוני, זאת בעיקר בגלל אופי ההפרות הנטענות ולשיעורו הניכר של העיצום הכספי.
כך לדוגמא, לפי הטענה, אין כל היגיון בהטלת שני עיצומים נפרדים בגין אחסנה לקויה לכאורה של חומרים מסוכנים בכלל, ועיצום נוסף בגין אחסנה לקויה של גופרית דו חמצנית. לטענתם יש להטיל עיצום כספי אחד בלבד בגין ההפרות הנוגעות לעיסוק ברעלים בניגוד להוראות היתר הרעלים ולא שישה עיצומים נפרדים. בנוסף נטען כי יש לעשות שימוש באופציית ההפחתה בגובה הקנסות, הקיימת בחוק.
המשרד להגנת הסביבה טען מנגד כי הקנסות הוטלו בעקבות חמישה סיורי פיקוח בהם נמצאו ליקויים, התראות ושני שימועים וכל קנס הוטל בעקבות מספר הפרות בכל תחום. המשרד הוסיף כי הייקב הנ"ל לא עמד באף עילה להפחתת הקנסות והוסיפו כי במהלך השנתיים האחרונות הוטלו קנסות על 4 יקבים שונים.
לאחר שמיעת הטיעונים של הצדדים בית המשפט קבע באופן תקדימי כי שיעור העיצום הכספי יקטן מכ-1.2 מיליון שקלים לכמחצית: 600 אלף שקלים והם ישולמו ב-10 תשלומים לא ריבית והצמדה.
עו"ד קובי בר -לב שייצג את היקב מסר בתגובה "מדובר בקביעה תקדימית המכרסמת בסמכותו של המשרד להגנת הסביבה להיות 'הפוסק האחרון' בכל הנוגע לגובה העיצום הכספי (הקנס) המוטל, גם כאשר אין מחלוקת בעניין עצם ביצוע ההפרות.
"בפסק הדין ראה עצמו בית המשפט העליון מוסמך ונכון להתערב בשיקול דעתו של המשרד להגנת הסביבה לקבוע את גובה העיצום הכספי, תוך שראה לנגד עיניו את התמונה הכוללת בה, בין היתר, השלכות הטלת העיצום הכספי על המפר, נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה, איחוד ההפרות ומניעת כפילויות בהטלת העיצום ועוד רכיבים, אשר עד כה סירב המשרד להגנת הסביבה לראות ולקחתם בחשבון. פסק הדין עשוי להשפיע גם על ערכאות משפטיות נמוכות יותר הדנות בביקורת שיפוטית על גובהם של עיצומים כספיים במקרים דומים".
המשרד להגנת הסביבה: "ניתוח שגוי ומטעה"
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "לצערנו נפלו שגיאות עובדתיות רבות וניתוח משפטי שגוי ומטעה.
לא מדובר בפסיקה תקדימית, כפי שמוצג בכתבה מפיו של בא כוח המפר, אלא ההפך מכך. מדובר בפסק דין שניתן לפני למעלה מחודשיים בערעור אותו הגיש המשרד להגנת הסביבה על פסיקה שגויה של ביהמ"ש המחוזי בירושלים. ביהמ"ש העליון קיבל את ערעור המשרד וביטל את הפסיקה השגויה, בהסכמת הצדדים, לאחר שציין כי מצא ממש בערעור. בכך בוטלו למעשה כל טיעוני היקב שנזכרו בכתבה, לרבות הטענה כי יש לאחד עיצומים בגין הפרות שונות של היתר רעלים, שאושרה (חלקית) ע"י ביהמ"ש המחוזי ובוטלה על ידי ביהמ"ש העליון.
"האמירה כי מדובר בתקדים בו ביהמ"ש לראשונה קובע בעצמו את גובה העיצום היא שגויה ומטעה, שכן המשרד הסכים מראש להסדר של קביעת הסכום ע"י ביהמ"ש בכפוף לביטול פסק הדין המחוזי השגוי. בנוסף, המשרד לא טען כי יש לו סמכות להטיל עיצום כספי ללא הליך שימוע, וביהמ"ש המחוזי לא דרש את הזמנת בעלי היקב לשימוע. המשרד ימשיך לנקוט הליכי אכיפה נגדי מפרי חוקי הגנת הסביבה בפרט וחוק החומרים המסוכנים בכלל, כדי להגן על הציבור והסביבה מפני מפגעים".