באה להסיר שיער ויצאה עם זקן. באיזה סכום תפוצה?

שיעור ייתר מהווה בעיה אסתטית שמובילה נשים רבות לבצע ניתוח לייזר להסרת שיער, גם מהפנים. בחורה ישראלית צעירה שהחליטה להיפטר נחרדה לגלות כי לאחר הטיפולים הראשונים החלו להופיע בפניה פצעים, שהלכו והחמירו, ובהמשך החל להפתעתה לצמוח בפניה שיער שחור, גס, דמוי זקן גברי. בית המשפט קבע כי היא זכאית לקבל פיצוי בסכום גבוה לאור הצורך בהסרת שיער הפנים בקביעות "כמו גבר", היעדר שמחת חיים וקשיים נפשיים.

התובעת ילידת 1994, פנתה לסניף 'אמריקן לייזר' באשדוד לצורך טיפולים להסרת שיער בלייזר לצמיתות. לטענתה, הוסבר לה כי מדובר בטיפול ללא סיכונים וכי צפויות תוצאות טובות ומהירות. בחודש דצמבר 2016 היא חתמה על מסמכי התקשרות והחלה בביצוע הטיפולים, ללא בדיקה או אבחון של עורה. לטענתה, לאחר הטיפולים הראשונים החלו להופיע בפניה פצעים, שהלכו והחמירו, ובהמשך החל להפתעתה לצמוח בפניה שיער שחור, גס, דמוי זקן גברי. התובעת מסרה כי למרות טיפולים נוספים שמטרתם הייתה לתקן את התוצאה. הפצעים בפניה לא חלפו וגם צמיחת היתר המשיכה והחמירה. התובעת הבהירה שלא הוסבר לה כי זו תוצאה אפשרית של הטיפולים, וכי אם הייתה יודעת שקיימת אפשרות כזו, לא הייתה מסכימה לסיכון זה והייתה נמנעת מביצוע הטיפולים.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית הקובעת כי הטיפול שניתן לתובעת היה רשלני, תוך סטייה מפרקטיקה רפואית סבירה. התובעת טענה שהיא מבצעת טיפולי שיקום, שיימשכו שנים רבות עד להשבת המצב לקדמותו.

מנגד, לטענת הנתבעת, לא היתה כל התרשלות מצדה: התובעת קיבלה את כל ההסברים הנדרשים לרבות בדבר סיכונים וסיבוכים אפשריים, והיא חתמה על טופס הסכמה מפורט. לשיטת הנתבעת, ככל שתוצאת הטיפול אינה אופטימלית, הרי שמדובר בסיכון ידוע - אף שאינו גדול - שהתממש בעניינה של התובעת אולם אינו קשור ואינו נובע מרשלנות או ליקוי בטיפול, שבוצע באופן מיטבי ומקובל.

בפסק הדין צוין כי הצדדים אינם חלוקים בשאלת הנזק שנגרם (מסוג של צמיחת יתר של שיער עודף, כהה ובולט מאד) או בנוגע לקשר הסיבתי בין הנזק לבין הטיפולים שניתנו לתובעת על ידי הנתבעת. המחלוקת היא בשאלות אלה: האם הנתבעת התרשלה במתן הטיפול, אשר סטה מסטנדרט מקובל, והאם התובעת קיבלה הסבר מלא וראוי לסיכון לתוצאה זו, טרם חתימתה על מסמכי ההתקשרות ותחילת הטיפולים.

בית המשפט קבע כי הנזק שנגרם לתובעת לא נוצר בשל רשלנות של מכון הלייזר, אולם הוא מצא כי היא פגעה באוטונומיה של המטופלת. כלומר, מדובר בעילה נפרדת הקיימת לניזוק במקרה בו ניתן לו טיפול ללא הסברים מלאים ונאומים בדבר אופיו, תוצאותיו, הסיכונים והסיבוכים האפשריים והאלטרנטיבות (לרבות הימנעות מטיפול).

למעשה, נקבע כי בתי המשפט עמדו על כך ש'מקום שהחולה אינו מודע לסיכונים, לסיכויים ולהשלכות של הטיפול שהוא עומד לעבור, קיומן של חלופות טיפוליות והשלכותיהן וכיוצא באלה פרטים, כיצד ניתן יהיה לומר כי רצונו - רצון הוא, ובחירתו בטיפול או בחירתו שלא לעשותו - בחירה של ממש היא?'... ובמקום אחר נאמר באותו הקשר כי 'רצון החולה לקבל את הטיפול או לסרב לקבלו לא ייחשב לרצון מודע ומושכל, אלא אם יהא מבוסס על המידע החיוני לקבלת ההחלטה. מקום בו החולה אינו מודע, בין היתר, לסיכונים של הטיפול ולקיומן של חלופות טיפוליות, לא ניתן לומר כי רצונו - רצון הוא'...".

סוף דבר השופטת רנה הירש מבית משפט השלום ברחובות פסקה כי התובעת הוחתמה על מסמכים, מבלי שנמסר לה מידע והסברים אודות הסיכונים האפשריים ושכיחות תופעות הלוואי. אי לכך, היא אני חייבה את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה בסך של 200,000 שקלים, בתוספת שכ"ט עו"ד.

עו"ד אסף ורשה, מומחה בדיני ביטוח ונזיקין מסביר: "השופטת הירש, שמכהנת כסגנית נשיאת בית משפט השלום ברחובות, התייחסה לתיאור התובעת בתצהירה ובעדותה בדבר הקשיים אותם היא חווה, יום יום, בשל צמיחת היתר של השיער בפניה: תחושות הבושה, הצורך בהסרת שיער הפנים בקביעות "כמו גבר", היעדר שמחת חיים וקשיים נפשיים, הוצאות להמשך טיפולים ולמוצרים לשם הסתרת זקיקי השיער בפנים.

בנוסף, היא מצאה טעם לפגם בעובדה כי הנתבעת מצאה לנכון לפרט את שיעור האוכלוסייה שאינם מגיבים לטיפול, אך עליה היה עליה לפרט באופן דומה את שיעור האוכלוסייה המגיבים בצורה הפוכה באופן קיצוני לאותו טיפול. דבר זה לא נעשה בהסכם הטיפולים".