בעבר, היינו נדרשים לתכנן היטב את רכישותינו כדי למצוא מרכול שיפעל בשבתות ובחגים. תרבות הצריכה באותם ימים התמקדה בעיקר במוצרים דחופים כמו טיטולים, מטרנה, או סיגריות שאזלו במפתיע, ולעיתים כתוצאה מהגעת אורחים בלתי צפויים כאשר המקרר היה ריק. בתל אביב, חנויות הנוחות ורשתות כמו AMPM סיפקו מענה לצרכים אלו, בעוד שבפריפריות הזמינות בסופי השבוע הייתה נמוכה ולעיתים אף לא קיימת כלל.
בשנת 2008, חברת מגה איבדה נתחי שוק משמעותיים בשל בעלותה על רשת מזון שפתוחה בשבתות וחגים (AMPM), בניגוד לעמדת המגזר החרדי. מהלך זה הוביל להחלטת הרבנים להחרים את רשת "שפע שוק" החרדית שבבעלות מגה, ויש הטוענים שזה היה תחילתו של כדור השלג שהוביל לנפילת הרשת בשנת 2015.
המרכולים הלא כשרים בישראל: סקר עלויות, מגמות והשפעות
במהלך העשורים האחרונים, תרבות הצריכה בישראל השתנתה באופן מהותי, במיוחד בכל הקשור לצריכת מוצרים לא כשרים בשבתות ובחגים. בעבר, היינו צריכים לצאת למסע מתוכנן היטב על מנת למצוא מרכול פתוח בשבתות ובחגים, כאשר הצרכים היו בעיקר מוצרים דחופים כמו טיטולים או מטרנה. בשנים האחרונות, הזמינות של רשתות לא כשרות הפכה לעניין מובן מאליו, במיוחד באזורים עירוניים כמו תל אביב, שם חנויות נוחות ורשתות אורבניות כמו רשת AMPM הפכו לחלק מהנוף העירוני.
הרקע להתרחבות השוק הלא כשר
בעבר, הצריכה בשבתות ובחגים התמקדה במוצרי חירום, אך עם השנים, המודעות והצורך לזמינות גבוהה של מוצרים לא כשרים הלכו וגדלו. הסנונית הראשונה לשינוי זה הייתה רשת טיב טעם, שהשיקה בתחילת שנות ה-90 סופרמרקט חווייתי לא כשר. הרשת זיהתה את הצורך של העולים ממדינות חבר העמים במוצרים מוכרים, ולאחר מכן התרחבה לקהלי יעד נוספים. כיום, טיב טעם מגלגלת יותר מ-1.7 מיליארד שקל בשנה והפכה לחברה ציבורית מובילה בתחום הלא כשר בישראל.
התפתחות הרשתות הלא כשרות
עם הצלחתה של טיב טעם, התרחב השוק הלא כשר בישראל, ובשנים האחרונות הצטרפו רשתות נוספות כמו קשת טעמים. רשת זו התפתחה באופן דינמי עם סניפי ענק ומגוון עצום של מוצרים, והיום היא מגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה ועושה את דרכה להפוך לחברה ציבורית. בעוד טיב טעם התמחתה במתן פתרונות ללקוחות שאינם מקפידים על כשרות, קשת טעמים שמה דגש גם על חוויית הקנייה וחדשנות, עם דגש על מוצרים קולינריים מיוחדים ופירות ים שלא ניתן למצוא ברשתות המזון הרגילות.
המגזר הערבי כשחקן מרכזי בשוק
החנויות במגזר הערבי היוו בעבר חלק מהחוויה של סופי השבוע, כשהלקוחות חיפשו מוצרים ייחודיים ומחירים מוזלים. בשנים האחרונות, גם שחקנים מהמגזר הערבי הפכו לחלק מרכזי בשוק הלא כשר. רשתות כמו סלאח דבאח וקינג סטור הציבו סטנדרט חדש של חנויות ענק עם פריסה ארצית, הפונות לא רק לקהל מהמגזר הערבי אלא לכלל האוכלוסייה. התחרות במגזר הערבי מתמקדת בגודל החנויות ובחוויית הקנייה, ופחות במחירים.
ניתוח השוק והסקר
בסקר שערכנו, בחנו סל קניות רחב של 194 מוצרים מכלל הסגמנטים, כולל פירות וירקות, מוצרי בשר ועוף, מוצרי מכולת וניקיון. הסקר נערך בארבע רשתות שיווק לא כשרות: טיב טעם, קשת טעמים, סלאח דבאח וקינג סטור. לשם השוואה, ביצענו את אותו סקר גם ברשתות כשרות כמו רמי לוי ושופרסל דיל.
תוצאות הסקר
הסל הזול נמצא ברשת קשת טעמים בפער של 8% מול הסל היקר בסקר של רשת טיב טעם. הפער בין רשת קשת טעמים לרשת דבאח עומד על 3% בלבד, ומציג מגמה של ערך סל דומה בחנויות עתירות שירות. השוואה לרשתות כשרות מגלה פער ממוצע של כ-10%, ואם נשווה את הסל היקר ביותר לזול ביותר, הפער עומד על 22% שהם כ-528 שקל.
מסקנות והמלצות לצרכנים
התחרות בין הרשתות הלא כשרות אינה מתמקדת רק במחיר, אלא גם בחוויית הקנייה. הצרכנים נדרשים לקחת בחשבון את כל הפרמטרים לפני קבלת החלטות קנייה. המחיר הוא בהחלט גורם משמעותי, אך גם זמינות, איכות המוצרים והנוחות חשובים. הרשתות הלא כשרות מספקות מענה רחב בסופי שבוע, בזמן שהרשתות הכשרות סגורות, ולכן יש לשקול היטב את השיקולים הכלכליים והחווייתיים כאשר מתכננים קנייה בסופי שבוע.
לסיכום, חשוב לערוך סקרי שוק ולהיות מודעים לפערים בין הרשתות השונות. כאשר מדובר בקנייה משמעותית, כמו סל שבועי למשפחה, השוואת מחירים ותכנון מראש יכולים לחסוך מאות שקלים מדי חודש.